|
|
1 |
|
| |
|
|
|
2 |
|
| |
|
1.2.9.1. 1. ביהמ"ש העליון לא יקדים לטפל בבעיית החוקתיות, קודם שיהיה צריך להכריע בנדון, ואין בית המשפט נוהג להחליט בשאלות בעלי אופי חוקתי...
"הריסון-העצמי של המערכת המשפטית
החוקה האמריקאית
צ'רלס הרמן פריצ'ט
"השופט העליון בראנדייס סיכם עמדה זו בחוות-הדעת התומכת שלו...כדלהלן :
2. ביהמ"ש העליון לא ינסח קביעה על חוק חוקתי , שתהיה רחבה יותר מן הנדרש ע"י העובדות המדויקות שחוק זה חל עליהן ;
3. ביהמ"ש העליון לא יחווה דעה על שאלה חוקתית, אף על פי שתוצג כיאות, אם תהיה אפשרות אחרת להכריע בנושא הנדון ;
4. כאשר מדובר בתקפותו של חוק שהעביר הקונגרס, ואפילו מעלים ספק בדבר החוקתיות, קיים עיקרון עליון שביהמ"ש העליון יוודא בתחילה אם אפשר לנסח את החוק באופן שיבטל את הצורך לטפל בבעיה זו."
http:
|
צ'רלס הרמן פריצ'ט |
|
| כתובת IP: |
217.132.232.252 |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צ'רלס הרמן פריצ'ט |
|
|
|
3 |
|
| |
|
בתור מתנחל בשטחים כבושים המוחזקים תחת ממשל-צבאי, השופט נעם סולברג הוא במודע ובכוונה-התחילה עבריין על הדין הבינלאומי. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עידןסובול |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מזלנו שלא אתה אמור לפרש מיהו עבריין. אורי שהם פעם כתב:
Israeli Supreme Court, presiding as the Israeli High Court of Justice (HCJ), has repeatedly refused to accept claims that the Fourth Geneva Convention has attained, as a whole, the status of customary international law. This result, although relatively unpopular in the international legal community, is not as surprising as it may seem if one takes into consideration that, as far as Israel is aware, it is the only country in the world which has actually applied the provisions of the convention on a continuing basis. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בן שלמה |
|
|
|
|
|
| |
|
ואף-על-פי-כן, השופט סולברג יושב בשטח כבוש המוחזק כבר מ"ז שנים תחת ממשל צבאי, וכאזרח של המדינה הכובשת הוא עבריין על הדין הבינלאומי הדן בשטחים כבושים. לית מאן דפליג שהשטח הכבוש, שבו התנחל השופט סולברג, לא סופח מעולם למדינת-ישראל, ושום בר-דעת לא יטען אחרת, להבדיל אלפי הבדלות מבר-דת יהודי-משיחי שיהוה הבטיח לו כביכול את הארץ מהים עד נהרות גן-עדן. אבל אמנת-ז'נבה לא עוסקת, בצדק, בהבטחות שהבטיחו סרסורי-דת בימי קדם להמונים נבערים מדעת. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עידןסובול |
|
|
|
|
|
| |
|
ועוד איך שיש מחלוקת האם שטחי יוש הינם שטח כבוש על פי הדין הבינלאומי. היה אדם דגול ואמיץ שהעז לומר את האמת - השופט המנוח אדמונד לוי. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוחנן המטביל |
|
|
|
|
|
| |
|
אסיר לשעבר שהחלאתיות אצלך לעולם נשארת. פשפש מצחין. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צורי |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
4 |
|
| |
|
|
|
5 |
|
| |
|
|
|
6 |
|
| |
|
אם הכנסת היא אפס בשביל מה לי לבחור |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מושיקו |
|
|
|
7 |
|
| |
|
הפרשנות של הכותב, כפי שתוארה גם בכותרת, מוטעית. אין כאן שום "אנטי אקטיביזם". העניין פשוט: בית המשפט הגיע למסקנה שהחוק אינו פוגע בזכות חוקתית כלשהי, ומפסק הדין עולה שאפילו העותרת הודתה שאין היא יכולה להצביע על זכות חוקתית שהופרה. לכן אין כל בסיס להתערב בחוק, גם לדעת גדולי ה"אקטיביסטים". בקיצור - אין כאן שום דבר חדש. אבל אם נכתוב את זה, אז איזו כותרת נוכל לתת? ומי בכלל יטרח לקרוא, חוץ מאנשים שהנושא מעניין אותם במיוחד (בד"כ על בסיס מקצועי)? אז יאללה, בוא נברא "מחנות" ומייד זה יהפוך לחדשות מעניינות. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ש. |
|
|
|
8 |
|
| |
לדמוקרטיה שלושה עקרונות מהותיים שבלעדיהם אין היא מתקיימת: שלטון העם, הפרדת הרשויות, והאיזונים ובלמים המופעלים על כל רשות. בנגוד לכך ישראל שופטים שולטים בלי שהם נבחרים. בית המשפט העליון פלש לתחום החקיקה ואף רצה להעניק זכות זו לכל בתי המשפט תחתיו בטעון הצבוע של "שמירה על זכויות". כמו כן פלש לתחום הוראות הבצוע כך הפך עצמו לרשות על שהיא גם השופטת המחוקקת והמבצעת ועיקרון הפרדת הרשויות בוטל. בית המשפט עוד מתחילת דרכו דאג שלא תהיה כל רשות שבסמכותה לרסן ולבלום את כוחו שלו בכך שכבר בהתחלה שופטים בחרו את עצמם וזה אף נעשה בסודיות. כך לא העם שולט אלא השופטים. בכך בית המשפט פגע בכל שלושת העקרונות המהותיים גם יחד.
ביטול כל אחד מעקרונות אלו הינו חמור דיו והורס את הדמוקרטיה. שופטים שנבחרים על ידי נציגי העם אך בידיהם הכוח גם לשפוט וגם לחוקק הינם רודנים לא כל שכן כפי המצב בישראל כאשר שופטים ממנים את עצמם וגם אין כל רשות המגבילה אותם. אם לא די בכך ועדת אגרנט, בהשפעת הכובש האנלי בשנת 1962 אימצה את הדגם המרכז סמכויות יעוץ ותביעה יחדיו עבור משרת היועץ המשפטי לממשלה. למותר לציין כי באנגליה עצמה אין דגם זה מתקיים. אם לא די בכך השופט אגרנט אף החליט להכפיף את תהפקיד לבית המשפט. גם בכך לא די, הסמכות לבחור את היועץ המשפטי הופקעה מידי הממשלה והועברה לידי ועדת משפטנים הנמנית עם הקליקה המשפטית. זו אף לאחרונה לא טרחה להציג כמה מועמדים לבחירת הממשלה אלא כפתה עליה אדם אחד – יהודה וינשטיין והממשלה כלל לא נשאלה אם הוא לטעמה להיות לה איש אמונה. אך גם בכך לא די בנוסף נקבע שאסור לממשלה להשתמש בשירותי יועץ אחר. כך הועברו החקיקה והביצוע לגופים שאינם נבחרים אלא ממנים את עצמם אין עליהם אחריות כלשהי. משטר זה איננו דמוקרטי כל עיקר אלא אוטוקרטי משפטני.
במיוחד בימי כהונתו של אהרון ברק בית, המשפט העליון הפך את הפרקליטות מלהיות נציגת המדינה למבקרת שלה. לפי גישה זו, לא תמיד ראויה המדינה ליצוג על פי עמדתה אלא לפי עמדות בית המשפט. לעיתים מחוץ לכותלי בית המשפט הושג הסכם בינו לרשות לממשלה. מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה נילי ארד קידמה כך את רצונו ומדיניותו של בית המשפט, במקום שמחלקת הבג"צים תיצג את רצון המדינה בפני בית המשפט. כך המדינה הוכרחה לספק שרותים ציבוריים לכפרים בדויים בלתי חוקיים – בית המשפט הרי לקח לעצמו זכות לעבור על כל חוק. ארד קידמה תכנון, תקצוב תיאום איחוד, קידום והיא לא חשבה שתפקידה ליצג את המדינה אלא תפקדה כמקדמת את מדיניותו של בית המשפט העליון.
אהרון ברק המציא כלים משפטיים מוזרים ומעורפלים אשר בעזרתם הפך בית המשפט לרודן המוחלט של המדינה: השפיטות המוחלטת - שפרושה כל עניין בכל תחום כולל מנהלי, צבאי, מדיני.
הפרשנות התחלטית - בית המשפט חופשי לפרש מעשית כל חוק כראות עיניו.
"סבירות" ו"מידתיות"- אמות מידה בלתי מוגדרות המקנות לבית המשפט לפי שקולו בלבד סמכות פסילת פעולות שלטוניות. מובן שפסילות החלטותיה של ממשלה נבחרת הן בלתי חוקיות בעליל. כך נותנת הרשות השופטת פרשנות והוראות לרשויות האחרות והופכת את עצמה לשלוש הרשויות גם יחד.
כך בית המשפט מתערב בכל נושא באמצעות מחלקת הבג"ץ ואוכף את גישתו המנוגדת בתחליט למדיניות הרצויה לאזרחי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
9 |
|
| |
הפרדת הרשויות היא לב ליבה של הדמוקרטיה ועל לה לרשות אחת להיות גם מחוקקת וגם שופטת. על פי שרל מוטסקייה "אילו חוברה הסמכות לשפוט עם סמכות החקיקה, היו חייו וחירותו של הנתין נתונים לפיקוח שרירותי, שהרי אז היה השופט גם המחוקק" ואלכסנדר המילטון טען: "אין כל חירות אם לא תופרד סמכות השפיטה מסמכויות החקיקה והביצוע". במדינת ישראל בית המשפט העליון מתערב וקובע את החקיקה ואת המדיניות ובכך רומס את הדמוקרטיה מהיסוד.
שנות גלות ארוכות ועוד קודם לכן חוסר עצמאות וריבונות מאז העת העתיקה הטביעו חותם בעם, בחוסר התיחסות והבנת צורת הממשל. לרוב חברי הכנסת וכן לחברי הממשלה אין ידע בממשל בכלל ובדמוקרטיה בפרט, גם לרוב העם אין. השלטון הלא דמוקרטי של מפ"י/העבודה גם לא אהד התמצאות כזו בקרב האוכלוסיה הכללית. מדינאות הינה מדע ומקצוע אך גם לאוכלוסיה הכללית דרוש ידע בסיסי בממשל בכלל ובמיוחד בדמוקרטיה. בישראל אין חינוך מספיק לזה למרות הנסיון לתקן וללמד אזרחות. אזרחים ובינהם המתימרים להיות מלומדים יותר אינם מבינים את המשמעויות של מעשי בית המשפט, להפך הם קונים את גנבת הדעת ששופטים מפעילים כאילו הם "הדמוקרטיה".
ב-17 במרץ 1992 נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 32 חכ"ים הצביעו בעדו, 21 התנגדו ואחד נמנע. בחוק זה אין שום הגבלה לשנותו או לבטלו ברוב רגיל, גם אין צידוק לכך שהרי נתקבל על ידי בערך רק רבע מחברי הבית. החוק כמובן גם לא כלל הסמכת בית המשפט העליון לפסול חוקים. לחברי הכנסת הובטח שהחוק לא ישנה את האיזונים בין הרשויות. אהרון ברק החליט אחרת, לשיטתו המדינה עברה מהפכה חוקתית. לאמיתו של דבר היתה זו הפיכה בדרך ערמה בה השלטון הועבר מהממשלה הנבחרת לשופטי בית המשפט העליון הבוחרים את השופטים.
מכאן בטלה הדמוקרטיה אהרון ברק וחבר מרעיו אוהבים בכל ענין לחזור על המנטרה "דמוקרטיה" וכמה שהם דואגים ומגינים עליה. כאשר אהרון ברק טוען דבר מה בתוקף, ניתן להיות סמוכים ובטוחים שההפך הוא הנכון. הם אינם מגיני הדמוקרטיה אלא מחריביה. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|