חברת מ.י שחם נדל"ן מבקשת (21.9.14) מבית המשפט המחוזי בתל אביב להצהיר, כי השופט בדימוס
יעקב שמעוני הפר את חובת הנאמנות וחובת הזהירות החלה עליו כלפיה מכוח תפקידו כבורר, פעל בחוסר תום לב תוך עשיית שימוש לרעה בכוח שהוענק לו על-פי דין, מעל באמונה בביצוע תפקידו ובכך הסב לה נזקים כבדים.
בתביעה נאמר, כי ראשיתו של הליך הבוררות בסכסוך משפטי בין שחם לבין היישוב ברקן בשומרון, אשר הועבר לבוררות בפני שמעוני. מדובר לדבריה בסכסוך חוזי פשוט, שבבסיסו הסכם להקמת פרויקט מגורים ביישוב ששני הצדדים טוענים להפרתו, והיה על שמעוני להכריע בדבר זהותו של המפר, לתת סעד של אכיפה או ביטול ההסכם ולפסוק פיצויים לצד הנפגע.
לטענת התובעת, בשל ניהול כושל של הליך הבוררות על-ידי שמעוני, הוא נמשך שלוש שנים, ובמהלכו ניתן פסק ביניים לאכיפת ההסכם בין הצדדים, אשר אושר בידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן נתן שמעוני החלטות נוספות, אשר הלכה למעשה רוקנו את פסק הדין מתוכן והחזירו את הצדדים לנקודת ההתחלה, וזאת לאחר שהתובעת שינתה את מצבה לרעה לאחר שהסתמכה על פסק הביניים שניתן בידי שמעוני. תוצאת ההליך היא שיתוקו של הפרויקט, נטען בתביעה.
לדברי התובעת, כשלונו של שמעוני איננו נעוץ במהותה של החלטתו הסופית, שהרי ניתן לה סעד של אכיפה, אלא בניהולו של ההליך ומאמציו למנוע ביצועו של פסק הדין ופסק הביניים שנתן בעצמו. גם אילו היה מקבל את תביעת ברקן לסילוק ידה מהפרויקט בתוך פרק זמן סביר לאחר פתיחת ההליך, היה מצבה טוב יותר ממצבה כיום לאחר זכייתה באכיפה לכאורה. זאת, שכן אז היה נחסכים ממנה עלות הזמן הרב שחלף, עלויות הסתמכותה על פסק הביניים והתקשרויותיה עם צדדים שלישיים, תביעות רוכשים אשר נקלעו כבני ערובה למצב שנוצר והוצאות משפטיות ניכרות.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד מעיין בכר, נאמר, כי חוסר הסבירות הקיצוני בהחלטותיו של שמעוני, סירובו לנמק את החלטותיו חרף דרישות חוזרות, הניצול הציני והמתוחכם של הדין הנוהג בענייני בוררות, וצמצום התערבותו של בית המשפט בהליך - כל אלו העמידו את התובעת במצב בלתי אפשרי, בו נכפה עליה להמשיך ולנהל את ההליך בפני הנתבע.
לטענת התובעת, התבטאויותיו של שמעוני במהלך הליך הבוררות והתנהלותו כלפיה נגועות בחוסר סבירות קיצוני, פוגעות בכללי הצדק הבסיסיים ובאמון שרכשה לו, ואופן ניהול הבוררות על ידו הסב לה עינוי ועיוות דין ופגע קשות בזכויותיה. טרם הוגש כתב הגנה.
