קק"ל הציעה פשרה - האוצר דחה ההצעה

ראשי קק"ל הציעו למשרד האוצר פשרה בנושא דרישת האוצר, לקבל מדי שנה לפחות 65% מתמורת המכירה של מגרשי קק"ל. משרד האוצר דחה את הצעת הפשרה. הנושא יובא על כן, ככל הצפוי עתה, לאישור הממשלה בישיבת התקציב שלה מחר (יום ג' 7.10.14). קק"ל מציעה להעביר בשנה הבאה, באופן חד-פעמי, מיליארד שקל לתקציב המדינה. אולם משרד האוצר דחה, ככל הידוע, את ההצעה. אלו נקודות המחלוקת בין הממשלה לקרן הקיימת:

• כמה כסף להעביר, ומתי: האוצר דורש לקבל מדי שנה לפחות 65% מהכנסות קק"ל ממכירת מגרשיה, המנוהלים על-ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). כרגע מדובר על סכומים נמוכים יחסית, 470 עד 650 מיליון שקל, שכנראה יגדלו משנה לשנה. קק"ל מציעה להעביר בשנה הבאה, חד-פעמית, 1 מיליארד שקל, ולנהל בעתיד מו"מ בכל שנה.

• צורת ההעברה: האוצר דורש חוק במסגרת חוק ההסדרים, שיחייב את קק"ל להעביר כספים מתמורת המכירה של מגרשיה. קק"ל מתנגדת בתוקף לחקיקה, ומציע להעביר את הכספים באופן וולונטרי-התנדבותי.

• השימוש בכספים: קק"ל מסכימה שכספים ממכירת מגרשים ישמשו לעבודות פיתוח. לדבריה, היא משקיעה ממילא משקיעה מאות מיליוני שקלים בשנה בייעור, סלילת דרכים, בהקמת מצפים ובסיוע להתישבות. קק"ל מזכירה, שאף הציעה בעבר להעביר חלק מתמורת המכירה של המגרשים ליעדים לאומיים. היא מציעה שהשימוש בכספים יהיה בהסכמה משותפת עם הממשלה, על-ידי ועדה משותפת. האוצר עומד על כך שהכספים יוכנסו לתקציב המדינה וישמשו למטרות פיתוח ותשתית על-פי ראות עיניה של המדינה בלבד.

• פיקוח: האוצר דורש למנות חשב מלווה, או פקיד בכיר באוצר, שיפקח על תקציב קק"ל. ראשי הקרן הקיימת נחרדו מאפשרות זו. הם דורשים להמשיך ולשמור על עצמאות. הם חוששים מכל פיקוח ממשלתי על הכספים והתקציב, ואומרים כי פירוש הדבר הוא "הלאמת כספי העם היהודי בתפוצות".

כלי הנשק של הממשלה

• החוק המוצע חוקי, לדעת מומחי משרד המשפטים, ויעמוד בבג"ץ.

• הכסף נמצא ממילא כיום בידי רשות מקרקעי ישראל: היא מכרה מגרשים רבים של קק"ל, אך לא העבירה את הכסף. סעיף 7 באמנה בין הצדדים קובע, שמדובר בחוב של רמ"י לקרן הקיימת. פתגם ידוע אומר כי "המוציא מחברו - עליו הראיה". אם קק"ל תרצה לגבות כסף זה, יהיה עליה אולי לפנות להליכים משפטיים ממושכים.

• הכנסת תוכל לבטל את הסעיפים בחוק מס שבח או בפקודת מס הכנסה, שלפיהם פטורה קק"ל מתשלום מס הכנסה או מס שבח על הכספים שהיא מקבלת (כאשר קיבלה...) מרמ"י.

• הממשלה מניחה - אולי בצדק - שאנשי קק"ל לא ירצו לריב עם השלטון.

כלי הנשק של קק"ל

• לדעת משפטני קק"ל, הניסיון להשתלט על הכספים באמצעות חוק, פוגע פגיעה מידית ולא סבירה בחוק יסוד חופש הקנין, ולכן עשוי בית המשפט העליון לבטלו. בית המשפט אף עשוי להוציא צו מניעה נגד העברת הכספים מרמ"י לממשלה או נגד שימוש בכספים.

• אין בממשלה תמימות דעים לבי החוק המוצע. שרים עשויים להתנגד לו.

• נציגי קק"ל יוכלו להופיע בוועדת הכספים של הכנסת, לטעון נגד החוק, ולהכניס בו שינויים שיהיו לרגעת הממשלה.

• הלאמת כספי הקרן הקיימת ופיקוח על תקציבה עשויים לעורר התנגדות של יהודים ותורמים רבים בחו"ל. הממשלה לא תרצה לריב אתם.

הכלי החזק ביותר: ביטול האמנה

• הכלי החזק ביותר של קק"ל הוא כנראה ביטול האמנה עם המדינה, מ-1961. סעיף 20 באמנה מתיר לעשות זאת, אם הכנסת תחוקק חוק שיקבע, שחלק מכספי מכירת המגרשים יועבר למדינה. קק"ל יכולה להסתלק מהאמנה מיד, ללא הודעה מוקדמת. אשתקד אף הקימה הקרן הקיימת ועדה פנימית, שנועצה עם מומחים בנושא זה. עם ביטול האמנה, יהיה על רשות מקרקעי ישראל להחזיר לקק"ל את ניהול המגרשים. אמנם, החוק יחייב את קק"ל להעביר למדינה 65% מתמורת המכירה, אך קק"ל היא שתקבע אם למכור מגרשים, היכן ובאיזה קצב - אולי בניגוד למדיניות הקרקעית של הממשלה.