שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, דחה (5.10.14) את בקשתו של אסיר משוחרר לאסור את פרסום מקום עבודתו, מקום לימודיו ומקום מגוריו.
אילן סגל שוחרר בתחילת חודש ספטמבר, לאחר שנשא קרוב לתשע שנות מאסר בשל עבירות זיוף, גניבה ועוד. הוא ביקש לאסור את פרסומם של פרטים אלו, בנימוק שברצונו לפתוח דף חדש מבלי שיצטרך להתמודד עם השלכות עברו. המדינה התנגדה, בנימוק שאין מדובר בפרטים שבית המשפט יכול לאסור את פרסומם, וכן בנימוק שקיים אינטרס ציבורי - למשל למעסיקיו של סגל - בדבר קיומו של המידע.
רובינשטיין קיבל את עמדת המדינה, באומרו שאכן אין מדובר בפרטים שבית המשפט מוסמך לאסור את פרסומם, ושאין מדובר בפגיעה חמורה בפרטיותו של סגל - החיונית כדי שבית המשפט ישקול איסור פרסום. רובינשטיין חוזר על פסקי הדין המנחים בדבר פומביות הדיון:
- עקרון פומביות הדיון "הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו. בשמירתו טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה", קבע השופט אליהו מצא בשנת 1991.
- השופט מישאל חשין קבע בשנת 1995, כי היוצאים מן הכלל לעקרון פומביות זה יפורשו בצמצום, כך ש"לעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון".
רובינשטיין מוסיף: "בענייננו מדובר במידע אשר בעולמנו אין פרסומו בחינת 'פגיעה חמורה', והוא ככלל מן המידעים שאין אדם מן היישוב מסתיר אותם. בנוסף, וכפי שציינה המשיבה, באופן ספציפי מידע זה אף גלוי וידוע, ולדבריה ישנו אף ערך ב'ויקיפדיה' על שם המבקש, ולכן ממילא צו איסור פרסום לא יוכל להיות לו לעזר של ממש. בעולם המידע הווירטואלי הנגיש לכל, עיקרי הדברים הקשורים ברבים מאיתנו הם נחלת הכלל, בצורה זו או אחרת".
השופטים
סלים ג'ובראן ו
יורם דנציגר הסכימו עם רובינשטיין. את המדינה ייצג עו"ד שאול כהן.
