בצעד יוצא דופן, הטיל בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת הוצאות על מתדיין סדרתי, שהגיש למעלה מ-200 תביעות נגד הביטוח הלאומי - ובהן הוא חוזר שוב ושוב על אותן טענות.
אברהם הרמן, נכה חלקי, תבע 39,500 שקל בטענה שהביטוח הלאומי מתעלל בו ומשלם לו גימלה נמוכה מהמגיע לו. הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות ביקשו לדחות על הסף את התביעה, הן בנימוק של העדר יריבות והן בטענה להתיישנות.
הנשיאה
ורד שפר אומרת (8.9.14): "בדיקה במכלול התביעות שהגיש התובע בבית דין זה, מראה שלא רק בו הוגשו תביעות נוספות באותו העניין ובגין אותה העילה, אלא גם בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בנצרת, ולא תביעה אחת אלא מספר תביעות מקבילות, בחלקן ביקש התובע לאשר התובענה כתובענה ייצוגית.
"...למרבית הצער, אין זו הפעם היחידה שהתובע נוקט בהתנהלות דיונית שכוללת הגשת תביעות רבות, חופפות או דומות או זהות, בנושאים שונים הקשורים למה שלפי ראייתו מגיע לו". שפר מזכירה, שהיא עצמה העירה לאחרונה להרמן על כך, אבל "למרבית הצער, התובע מר הרמן לא שעה לדברים שהופנו אליו, והמשיך בנוהגו שגוזל זמן שיפוטי רב ויקר".
שפר מציינת, כי לבית הדין האיזורי לעבודה הגיש הרמן 200 תביעות, ולכך יש להוסיף את פניותיו לבית הדין הארצי לעבודה. היא גם בדקה ומצאה, שלא פחות מ-15 שופטים בבית המשפט העליון טיפלו בענייניו של הרמן, והיא מונה אותם: דב לוין,
יעקב מלץ,
שלמה לוין,
אליהו מצא,
אדמונד לוי, שושנה נתניהו,
מרים בן-פורת, איילה פרוקצ'יה,
אסתר חיות,
יצחק עמית,
חנן מלצר,
ניל הנדל,
נעם סולברג,
אורי שהם ו
אשר גרוניס.
שפר מזכירה את החלטתו לאחרונה של גרוניס, למנוע ממתדיין סדרתי להגיש בקשות לדיונים נוספים בתיקים שכבר הוכרעו. לדבריה, כבר בשנים 2002 ו-2003 הבהיר בית הדין הארצי להרמן את עקרון סופיות הדיון, ומכתבי הטענות ברור שהרמן זוכר פסקי דין אלו, אך הוא מתעלם מהם.
שפר חייבה את הרמן בתשלום הוצאות בסך 6,000 שקל והוסיפה: "גם הפעם נחוס על התובע ונימנע מלחייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה, למרות שהתנהלותו מהווה דוגמה מובהקת לכזו המצדיקה השתת הוצאות שכאלה, תוך שהוא גוזל משופטי ערכאות רבות זמן שיפוטי יקר ובכך פוגע בכלל ציבור המתדיינים". נציגי הציבור יפה קריספיל ומוחמד גנאיים הסכימו עם שפר.
