הוגשו עיקרי טיעון בערעורים בהולילנד

שישה מבין שמונת המורשעים במשפט הולילנד הגישו (19-21.10.14) לבית המשפט העליון את עיקרי הטיעון בערעוריהם על הרשעותיהם ועל חומרת עונשיהם. אהוד אולמרט קיבל ארכה של שבוע נוסף, ודני דנקנר - ארכה של שבועיים. בכל הערעורים נטען, כי השופט דוד רוזן התעלם משקריו הרבים והבוטים של עד המדינה, שמואל דכנר. הנאשמים שסניגוריהם לא הספיקו לחקור את דכנר לפני פטירתו, טוענים שיש להתעלם לחלוטין מעדותו וכי בלעדיה אין תשתית ראייתית נגדם. אורי לופוליאנסקי טוען, באמצעות עוה"ד יאיר גולן ונחשון שוחט, כי התרומות של דכנר ליד שרה היו לגיטימיות, לא היה מיתאם בין התרומות לבין טיפולו בפרויקט, וכי רוזן התעלם משלל סיבות שבעטיין לא היה מקום להטיל עליו מאסר בפועל. מאיר רבין טוען, באמצעות עוה"ד שמואל קליין, דריה גולדין ויובל גבעון, כי רוזן החליט להרשיע אותו כמעט בכל מחיר, נקלע למעגל שוטה של חוסר היגיון בנוגע לעדותו של דכנר, ודומה שהעונש הוא רצון של רוזן לבוא חשבון עם דכנר. אלי שמחיוף טוען, באמצעות עו"ד אירית באומהורן, כי יש להתעלם לחלוטין מעדותו של דכנר בעניינו, הוא ראוי להגנה מן הצדק בשל אי-העמדתו לדין של יהושע פולק, וכי עונשו חורג בהרבה מהמדיניות המקובלת. אורי שטרית טוען, באמצעות עו"ד קנת מן, כי לא היה יסוד נפשי לקבלת שוחד משום שבזמן אמת לא הבין שזו מטרתו של דכנר, וכי העונש שהוטל עליו חורג בהרבה מן המקובל. הלל צ'רני טוען, באמצעות עוה"ד גיורא אדרת, אורן אדרת, יםעת מנור-נהרי וגיל פרידמן, כי הרשעתו היא אבסורד הסותר שורה של קביעות של רוזן עצמו, המדינה העלתה תיזות שקרסו בזו אחר זו, וכי זיכויו מאשמת מתן שוחד ב-2004 מחייב זיכוי גם ביחס לשנים הקודמות. אביגדור קלנר טוען, באמצעות עו"ד מעוז, רוזן סימן את המטרה ובשל כך טעה בקריאת הראיות ובפרשנותן, וכי עובדת זיכויים של שמעון גלאון ואמנון ספרן חייבת להוביל גם לזיכויו שלו. השופט נעם סולברג כבר עיכב את ריצוי עונשי המאסר של כל המורשעים עד להכרעה בערעוריהם. המדינה תגיב על הערעורים בחודש הבא, ותנמק גם את בקשתה להחמיר בעונשיהם של צ'רני וקלנר. הערעורים יישמעו בחודש דצמבר בפני השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, ניל הנדל, יצחק עמית וצבי זילברטל.