שני נציגי משרד האנרגיה בוועדת ששינסקי 2 החליטו להצטרף לדעת המיעוט של מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, המטיבה עם כיל. מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות, אורנה הוזמן בכור, ומנהל מינהל אוצרות טבע במשרד התשתיות הלאומיות, יוסי וירצבורגר, חברי הוועדה, העבירו אמש הסתייגות מהמלצות הוועדה לקראת פרסומה לציבור.
חברי הוועדה ציינו בפנייתם כי הם מסכימים עם העיקרון המנחה של הוועדה בו יש מקום בהטלת מס על רווחי יתר בגין השימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים. אך שהם חוששים שההמלצות עלולות לגרום להקטנת האטרקטיביות של ההשקעה בפיתוח המשכי של המשאבים בישראל ובמקביל אף לצמצום פעילויות אחרות תוך אובדן מקומות עבודה ותוצר. כמו-כן, ציינו כי הם סבורים כי הוועדה לא איפשרה זמן מספק לבדוק את מגוון ההשלכות של מסקנותיה על התעסוקה בנגב ועל המשך הכדאיות בפיתוח המשכי של אוצרות הטבע בישראל.
הנציגים ציינו בהסתייגותם כי קיים צורך לחידוד ולהתאמות נוספות בכדי להגיע למתווה אשר ישמר את האינטרס הציבורי מחד-גיסא ובמקביל יצמצם את הסיכון הגלום במהלך:
- הכללת השקעות במחקר ופיתוח בבסיס הנכסים וקביעת ערך כלכלי קבוע לנכסים שכבר הופחתו וכאלו שיופחתו בעתיד ואשר ממשיכים להניב הכנסות.
- שמירה על איזון בין הצורך להגדיל את חלקה של המדינה בהכנסות ממשאבי טבע לבין הצורך לשמור על ישראל כיעד אטרקטיבי להמשך השקעות בתחום המחצבים ולשמירה על פעילות קיימת. לאור זאת, יש חשיבות שהמלצות הוועדה לא יביאו ל GT העולה על 48%.
- יצירת ודאות כלכלית לקיום מפעל המגנזיום המעסיק כ-400 עובדים ישירים וכ-700 עובדים נוספים באופן עקיף. ודאות זאת, תושג בהחרגה מהכמות המחושבת לצורכי מס יסף את כמות האשלג והברום המופקים כתוצאה מפעילות מפעל המגנזיום (המייצר את הסילוניט והכלור). תוך ניסוח המלצות הוועדה את אופן חישוב ההחרגה בצורה ברורה ומדויקת ולא כפי שמפורט כעת, ולוודא שהחרגה זו לא תנוצל לרעה - יש לכלול בהמלצות כי החרגה זו ממס היסף, הן של האשלג והן של מוצרי ההמשך של הכלור, תהיה תלויה בשינוי החלטת הנהלת החברה לסגור את מפעל המגנזיום וכי החרגה זו תבוטל במידה ותיסגר פעילות מפעל המגנזיום.
מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, מסר היום: "קשה להבין כיצד דווקא ביום קשה זה בו הודיעו על סגירת מפעל המגבות בערד, מפעל שלצערנו אין לו יכולת קיום כלכלית, אל מול התחרות העולמית ושום סיוע לא ישנה עובדה זו, בוחרת הוועדה להמליץ על הכבדת הנטל על חברה המצליחה להיות תחרותית, מייצאת את מירב תוצרתה לשווקים הבינלאומיים, מעסיקה אלפי עובדים באזור הנגב, בשכר גבוה ומספקת אופק תעסוקתי רב שנים באופן שעשוי להשפיע לשלילה כושר התחרות שלה, להביא לעצירה בהשקעות ולפיטורי מאות עד אלפי עובדים".
