פרקליטות המדינה סירבה לחתום עם
צבי בר, ראש עיריית רמת-גן לשעבר, המואשם בקבלת שוחד, על הסדר טיעון דומה לזה שהיא חתמה עם ראש העיר בת-ים לשעבר,
שלומי לחיאני, למרות הדמיון בין המקרים - כך נודע ל"
גלובס".
לפי המידע, במסגרת מגעים שנוהלו בין פרקליטיו של בר, עורכי הדין
נבות תל-צור ו
ירון ליפשס, לבין אנשי התביעה, הביעו הסנגורים, בשם בר, נכונות לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שבמסגרתו יודה בר בעיקרי העובדות שנכללות בכתב האישום נגדו, בתמורה להמרת עבירות קבלת השוחד בעבירות חמורות פחות של הפרת אמונים. זאת, בדומה לאופן שבו נהגה הפרקליטות עם לחיאני, שהואשם תחילה בקבלת שוחד ובמסגרת הסדר הטיעון עמו הודה בביצוע עבירות של הפרת אמונים בלבד.
ואולם, הפרקליטות סירבה לנהוג בבר כפי שנהגה בלחיאני, והיא עומדת על אישומי השוחד נגדו. זאת, למרות גילו המבוגר שנושק ל-80, למרות עברו הציבורי העשיר, ולמרות העובדה שהשניים הואשמו בקבלת שוחד בין היתר באמצעות הלוואות מאנשי עסקים בעירם, בעת שכיהנו כראשי עיר.
אחת הסיבות לסירוב הפרקליטות לחתום עם בר על הסדר דומה לזה שנחתם עם לחיאני, היא השוני שבכל זאת קיים בין המקרים: כך למשל, בר מואשם בקבלת שוחד בהיקף של כ-2 מיליון שקל מיזמים רבים - בעוד שלחיאני הואשם בתחילה (ולא הורשע בכך) בקבלת שוחד בהיקף של כ-900 אלף שקל.
סיבה נוספת לסירוב הפרקליטות לנהוג בבר כמנהג לחיאני היא שבר סירב לכך שבמסגרת ההסדר תעתור הפרקליטות להטיל עליו עונש מאסר משמעותי בפועל. זאת, בניגוד להסדר שנחתם עם לחיאני, שבמסגרתו הוסכם בין סנגוריו, עורכי הדין
גיורא אדרת ו
נתי שמחוני, לבין הפרקליטות כי זו תבקש שיוטל עליו עונש מאסר בפועל של שנה (לחיאני נשלח לבסוף ל-6 חודשי עבודות שירות בלבד).
הבדל לא בלתי מהותי נוסף בין המקרים הוא שתיק לחיאני נוהל על-ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) - בעוד שתיק בר מנוהל על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. בפרקליטות המדינה מייחסים לתיק בר חשיבות רבה ומצפים לקבל מהשופט
צבי גורפינקל, הדן בתיק, אמירות עקרוניות וקביעות נורמטיביות ואף אתיות, שתהיה להן השלכה לגבי מקרים עתידיים. לתפיסת התביעה, עובדות התיק הן די ברורות ברוב האישומים, והשאלות בו הן שאלות משפטיות באשר למשמעות המשפטית של המעשים שביצע בר.