'חוק חורג' - מכת מוות לזכויות האדם בישראל

המשפטנים פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, מן המכון הישראלי לדמוקרטיה, פנו אל השרים החברים בוועדת השרים לחקיקה והציגו בפניהם חוות דעת שעל פיה הצעת 'חוק חורג' שתעלה לדיון ביום ראשון הקרוב עלולה להיות מכת מוות למשפט החוקתי ולמעמד, הרעוע ממילא, של זכויות האדם בישראל. לטענתם, להצעה אין אח ורע באף חוקה בעולם הדמוקרטי, למעט המודל הקיים בקנדה – שגם הוא שונה מהמודל המוצע. עוד ציינו כי ההצעה תפגע במעמדה של ישראל, המתהדרת בהיותה דמוקרטיה המעניקה הגנה על זכויות חוקתיות. "כמעט כל זכויות האדם החוקתיות המוכרות בישראל מעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בין במפורש כגון הזכות לחרות, לכבוד, לקניין, חופש התנועה ועוד – ובין באמצעות פרשנות הזכות לכבוד אנושי, כך שהיא מקיפה היבטים של שוויון, חופש ביטוי, הליך הוגן ועוד.. מכאן, שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא "מגילת הזכויות" הבלתי שלמה של מדינת ישראל. מתן סמכות לכנסת להתגבר עליו כמוה כסמכות להתגבר על מגילת הזכויות של ישראל", ציינו במכתבם. עוד הוסיפו כי עצם האיום ב"שוט" של פסקת ההתגברות, עלול לפגוע קשות באפשרות של שומרי הסף בישראל לבלום חקיקה פוגענית. "אם כיום היועץ המשפטי לממשלה או לכנסת יכולים להתריע כי חוק מסוים אינו חוקתי או סובל מקשיים חוקתיים, מרגע שההצעה תכנס לתוקף, היוזמים של כל חוק יוכלו לטעון כי אם החוק ייפסל בבג"ץ, יחוקקו אותו שוב באמצעות פסקת התגברות (או לעשות זאת מראש). ההגנה, המעורערת ושבירה גם כך, על זכויות האדם בישראל, עלולה לספוג מכה קשה עד קטלנית, ככל שזה יהיה המצב". לדברי קרמניצר ופוקס, לא ניתן ברצינות לטעון כי כאשר ה"מלה האחרונה" נמצאת בידי הכנסת, אין בכך כדי לפגוע בסמכות בית המשפט לבטל חקיקה, אלא שמדובר ב"דיאלוג" בין הרשויות. לטענתם, בסופו של דבר, כאשר המלה האחרונה בידי הכנסת, מעבר לכך שפורמלית הרשות המחוקקת הופכת לכל-יכולה, יש בכך אמירה ערכית ומוסרית – לא זכויות הפרט הן עליונות, אלא רצון המחוקק הוא העליון. "השלטון הוא בלתי-מוגבל, והאזרח הוא נתין נרצע", ציינו. שני המשפטנים ציינו את המצב המיוחד הקיים בישראל, ולא קיים בקנדה, שעל פיו מיעוט גדול של כ-20% נתפס בחלק מהציבור כמזוהה עם אויבי המדינה. "כתוצאה מכך, בישראל יש מועדות גבוהה לחקיקה המתעמרת במיעוט – מועדות שגם באה לידי ביטוי בפועל, בגל החקיקה האנטי דמוקרטית ששטף את הכנסת ה-18. מתן אפשרות במדינת ישראל לרוב להתגבר על החוקה, ולחוקק ב-61 חברי כנסת, למשל, חוק המונע מערבים לקיים אספות (תוך הכללת פסקת ההתגברות), אחרי שבית המשפט קבע שהחוק אינו תקף משום שהוא סותר את הזכויות לחרות ולכבוד אנושי, הוא מצב הזוי, שיערער מאוד את הגדרת ישראל כדמוקרטיה", קבעו והוסיפו כי הצעת חוק זו מקפלת בתוכה מהפכת-נגד לתהליך שעברה ישראל בעשורים האחרונים, בו הוכרו זכויותיהם החוקתיות של אזרחי ישראל ותושביה, והתאפשרה הגנה שיפוטית עליהן. "אוי לה לממשלה שתיתן יד לגדיעת מפעל זה. להצעה זו יש להתנגד בחריפות", לשון המכתב.