רשות המיסים אינה מטפלת למעשה בהון השחור של ארגוני הפשיעה, שהיקף פעילותם מוערך ב-45-30 מיליארד שקל. כך קובע (יום ד', 29.10.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח ממנו עולה שהכרזת המדינה על שימוש בכלי המס כאמצעי מרכזי במלחמה בפשיעה - נותרה בעיקרה על הנייר.
בינואר 2010 החלו רשות המיסים והמשטרה במבצע משותף - "מעות צדק". הרשות הייתה אמורה להוציא לכ-400 עבריינים דרישות להגשת דוחות שנתיים והצהרות הון. הוא נועד לאפשר לרשות להרחיב את מעגל משלמי המיסים, לגבות את המס המתחייב, להפעיל סנקציות אכיפה שונות ועוד. המבקר קובע חד-משמעית: המבצע נכשל "בשל תכנון לקוי מצד הרשות והמשטרה, אי-שיתוף פעולה מודיעיני מצד המשטרה ופעילות לקויה של הרשות במישור האזרחי והחקירתי" וההרתעה כלפי ארגוני הפשיעה נפגעה.
רשות המיסים והמשטרה לא הגדירו את דרך שיתוף הפעולה המודיעיני ביניהן. הרשות לא ציינה אלו פריטי מידע דרושים לה מהמשטרה לשם גיבוש שומות בהליכים אזרחיים, והיא גם לא ביקשה לעיין במידע הרלוונטי הקיים במשטרה על העבריינים לפני שהחל המבצע. הרשות העבירה למשטרה מידע על 400 עבריינים, בניגוד לנהלים בנושא זה - ואילו המשטרה לא העבירה לרשות את המידע שביקשה זאת. בשל קשיי כוח-אדם, צמצמה הרשות את מספר העבריינים נגדם תפעל ל-297 בלבד.
הרשות לא נערכה כיאות לטיפול בעבריינים במישור האזרחי: היא לא שיתפה במבצע את משרדי השומה האיזוריים, לא ניצלה את האפשרות לדרוש מכל 250 העבריינים הרשומים במס הכנסה את הגשת הדוחות באמצעות מערכת המחשב שלה, ולא הגישה במסירה אישית דרישות לקבלת דוחות לכל 150 העבריינים הלא-רשומים. עד לסיום מועד הביקורת, סוף 2013, לא פעלו הרשות והמשטרה להשלמת המבצע.
העבריינים לא טופלו משרד מבקר המדינה בדק את תיקיהם של 213 העבריינים שנכללו במבצע נכון לסוף שנת 2013. ב-2011 ערכה הרשות שומות ל-23,000 נישומים, אף לא אחד מהם מרשימת ה-400 של המבצע. ב-2013 הועברו תיקיהם של 11 עבריינים בלבד לביקורת מקוצרת אצל מפקח במשרד איזורי במס הכנסה, ושאר 202 העבריינים (95% מהם) לא טופלו במישור השומתי במשרד האיזורי.
משרד השומה בחולון והיחידה הארצית לשומה בחולון, שהופקדו על הטיפול בדוחות ועל המעקב אחר הגשתם, לא בדקו רבים מהדוחות שהוגשו להם ולא אימתו את הנתונים שהגישו העבריינים. חלק מהעבריינים הגישו דוחות ריקים ועדיין נרשמו במחשבי הרשות כמי שמילאו את הוראות החוק. הרשות לא פעלה לבדיקת הדוחות השנתיים שהגישו עבריינים בפרק הזמן הנקוב בפקודת מס הכנסה, ונאלצה לקבל את השומות העצמיות לאחר שהתיישנו.
אחת המטרות המרכזיות של המבצע - רישום עבריינים אשר להם הכנסות מפעילות לא חוקית במערך המס והרחבת בסיס הדיווח - לא עלתה יפה. בעקבות המבצע, פתחה רשות המיסים תיקים במס הכנסה ל-61 עבריינים בלבד. בהעדר מידע ראוי מהמשטרה על הנישומים נאלצה הרשות לסגור שמונה תיקים של עבריינים שנכללו במבצע, ובכוונתה לסגור 33 תיקים נוספים. כל אלו לא הפריעו לסמנכ"ל החקירות ברשות המיסים דאז להצהיר בתשובתו למבקר המדינה: מטרות המבצע הושגו במלואן.
אין העברת מידע הכשלים קיימים גם במישור היומיומי, ממשיך המבקר. העברת מידע על חשדות לכאורה על העלמת הכנסות ממשרדי השומה האיזוריים, המטפלים בשומות במישור האזרחי-מינהלי, למשרדי השומה לחקירות (הפליליים) מתבצעת בהיקף קטן מהנדרש, ורוב תיקי החקירה נפתחו בעקבות מידע ממקורות אחרים; גם כאשר מועבר מידע, לא תמיד השימוש בו הוא מיטבי. אין העברת מידע בין יחידות החקירות של מס הכנסה ומע"מ, ומנהלים במע"מ טוענים שנוהלי העבודה שלהם נותנים תמריץ להעדפת הטיפול האזרחי על פני הטיפול הפלילי - משום שהאחרון מצריך אישורים נוספים ומסרבל את העבודה.
ברוב תיקי החקירות של יחידת יהלום לא קבעו פקידי השומה שומות לנישומים אלו, ומובן שלא נגבה מהם המס. כאשר התיקים עוברים לפרקליטות, נוצרים עיכובים נוספים: בשנת 2013 הסתיים הטיפול רק ב-60% מתיקי מס הכנסה ומע"מ שהועברו שלוש שנים קודם לכן.
משרדי השומה האיזוריים אינם מטפלים בתיקים שמגיעים מיחידת יהלום, מאחר שקיימת הנחיה של הוועד הארצי של מס הכנסה שלא לטפל בתיקים שהועברו אליהם מיחידת יהלום, כיוון שלא הוסדר התגמול בגין פעילות זו במשרדים האזוריים. עוד התברר בשיחות של צוות הביקורת עם עובדים במשרדי השומה האיזוריים, כי הם חוששים לפעול לגביית חובות המס מעבריינים.
מבקר המדינה בדק את תיקי החקירה של יהלום, שהחקירה בעניינם הסתיימה בשנים 2010 ו-2011. מדובר ב-20 נישומים שהוגש נגדם כתב אישום, אשר לארבעה מתוכם כבר ניתן גזר דין. עד אוקטובר 2013, מע"מ לא פעל לקביעת שומות ב-13 מקרים; בשישה מקרים אחרים קבע אגף המע"מ שומות, אך חובות המס לא נגבו; רק במקרה אחד נגבה חוב המס. אגף מס הכנסה לא פעל ולא קבע שומות ב-12 מקרים; בשמונת המקרים האחרים נקבעו שומות על-פי מיטב השפיטה, אך חובות המס לא נגבו.
פגיעה בהרתעה במקרים שבהם המירו נישומים את האישום הפלילי בכופר ולא עמדו בהסדר הכופר, לא הצליחה הרשות לגבות מהם את סכום הכופר או לנקוט נגדם אמצעי אכיפה לצורך גביית חובם. המבקר קובע, כי במקרים אלו יש להגיש מיידית כתבי אישום, ולשקול את הרחבת הסנקציות הכספיות המינהליות.
המבקר מסכם: "גורם ההרתעה הוא יסוד חשוב בהפעלתה של מערכת מס יעילה וצודקת, אולם יסוד זה מאבד מעצמתו ככל שחולף זמן רב יותר ממועד תחילת החקירה כנגד נישום ועד לסיום ההליכים וגביית המס. בבדיקת משרד מבקר המדינה אותרו כשלים לאורך התהליך כולו, החל משלב קבלת מידע על נישומים החשודים בהעלמת הכנסות ועד לסיום הטיפול בעניינם בפרקליטות - דבר שגרם לעיכוב השלמת ההליכים הנוגעים אליהם.
"החלטת הממשלה בדבר המאבק בפשיעה המאורגנת התייחסה אל רשות המיסים כאל שותפה טבעית למאבק בפשיעה. אולם הממצאים שהובאו בדוח זה מראים, כי רשות המיסים פועלת בתחום זה באופן חלקי ומטפלת רק במספר מצומצם של תיקים הנוגעים לארגוני הפשיעה".
