פרופ' ישראל אומן מאמין כי השימוש בתורת המשחקים לשידוכים לא יעיל, שהרי אנשים לא משתדכים כך, אלא נפגשים, מכירים וכך זה קורה.
בכינוס שיזם ד"ר ינון צוקרמן מהמחלקה להנדסת תעשיה ולניהול באוניברסיטת אריאל, בחסות העמותה הישראלית לבינה מלאכותית, העניק פרופ' אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה ב-2005, הרצאת אורח בה הציע גישה מגשרת היוצרת סינתזה בין הגישה הכלכלית הניאו-קלאסית ובין גישת הכלכלה ההתנהגותית.
אומן בחר להדגים את השימוש בתורת המשחקים לשידוכים. כאשר ישנם 20 בנים ו-20 בנות, ולכל בן ובת יש סדר עדיפויות לגבי בן המין השני. עולה השאלה, האם אפשר ליצור מערכת יציבה, כזו שבה לא ייווצר מצב ששני בני זוג שאינם נשואים זה לזה מעדיפים זה את זה.
בעיית שידוכים מסוג זה התרחשה בפועל בארה"ב בשנות ה-40, כאשר נוצר מצב שבתי החולים הציעו לסטז'רים להתמחות אצלם, בכל פעם בשלב מוקדם יותר של הלימודים, עד למצב שבו הוגשה להם הצעה מיד עם ההרשמה ללימודים. בשל כך נקבע חוקית, שאין להציע לפני תום השנה האחרונה ונקבע מועד. כתוצאה מכך, באותו מועד סטודנט קיבל חבילת מברקים בחצות והיה צריך לתת תשובה למברקן תוך מספר דקות. מצב זה, היה בלתי אפשרי וגרם לכאוס. איגוד בתי החולים, פיתח תוכנת מחשב שפתרה את הבעיה וזה עוד לפני שפותחה תיאוריה מתמטית המראה שיהיו סדר ההעדפות אשר יהיה, תמיד ישנה מערכת שידוכים יציבה (ע"י גייל ושאפלי ב-1962). המציאות יצרה בפועל את הצורך באלגוריתם שלהם שפתר את הבעיה. במקרה זה יש לתת את הדעת למצב חריג, שבו יש שני סטודנטים נשואים, שהכירו בלימודים, והם משובצים למקומות רחוקים מאוד זה מזה.
מצבים יוצאי דופן שלב שני של ההרצאה התמקד בהבנת חילוקי הדעות בין גישות שונות והצעת גישור. ב-2002, זכו בפרס נובל לכלכלה ורנון סמית ודניאל כהנמן. סמית הוכיח שבני אדם הם רציונליים, כלומר אדם יעשה את המקסימום כדי לקדם את מטרותיו. ואילו כהנמן הוכיח שבני אדם אינם רציונליים. ההסבר של טברסקי (שעבד עם כהנמן ונפטר לפני קבלת הפרס), טמון בכך שסמית מתייחס לשכיח למה שקורה בדרך כלל ואילו כהנמן מתייחס למצבים יוצאים דופן ל"לפעמים". כך ששניהם צודקים.
אומן מזכיר דוגמה מישראל בה פרסם פרופ'
משה ארנס בעיתון
הארץ בו טען כלפי אומן, מה קורה עם השחקנים אינם רציונליים? כמו האירנים למשל. אומן מסביר שהאירנים מאוד רציונליים - רק שהמטרה שלהם שונה משלנו.
בסופו של עניין ע"פ הפילוסוף הגרמני היגל, יש תזה (קלאסית) יש אנטי תזה (התנהגותית) ויש סינתזה ביניהן. התזה הקלאסית בה
האדם פועל לקידום מטרותיו, אנטי תזה שהיא הכלכלה ההתנהגותית שבה האדם עלול לפעול באופן לא רציונאלי. הסינתזה בין שתי הגישות קשורה לכללים - רציונליות של כללים, במצב בו צריך להחליט על פעולה, האדם יבחר את הכלל הטוב ביותר למילוי מטרותיו.
"רציונליות של כללים" פועלת ברוב המקרים אך לא תמיד, מדובר בתהליך אבולוציוני, נלמד ומדובר בתפקוד לא מודע. למשל אחד הכללים הוא למצוא אוכל במקום בו ניתן למצוא אוכל, לפי ניסיון נרכש.
סיטואציה מאולצת בניסוי שנעשה בדבורים הניחו חוקרים צוף בפרחים כחולים ולא בצהובים, הדבורים חדלו לגשת לפרחים הצהובים כי הניסיון הנרכש שלהן לימד אותן ששם אין מזון. החוקרים התחכמו והחליפו, שמו צוף בפרחים הצהובים וחדלו לשים צוף בכחולים. הדבורים פעלו לפי הכלל, ולא פנו לפרחים הצהובים ורזו עד שמתו. במקרה זה הם לא עשו מה שהכי טוב למטרותיהם, לא היו רציונליות. מדובר בסיטואציה מאולצת בתנאי מעבדה בחיים זה לא קורה. למשל אם אדם מחפש מים במדבר, הוא לא מצפה למצוא אותם בסלע ולכן לא ייגש לסלע אלא יחפש בצמחים, בקוצים וכד'. כך שהשינוי שבוצע בקרב הדבורים אינו חלק ממה שקורה בטבע - זו סיטואציה מאולצת.
האבולוציה היא הסיבה לרציונליות, לפעול להשגת מטרותיך. כך גם סטודנט שמנהלים אתו מו"מ יסרב לקבל 20 דולר כשהצד השני מרוויח 80 דולר. הכלל של "נותנים לך קח" לא פועל פה. לטענת החוקרים הסטודנטים פעלו באי רציונאליות תוך התייחסות לנושאי כבוד עצמי. ניהול מו"מ ושלא ייצא לך שם של "פראייר" הם חשובים אבולוציונית כדי לשרוד ולכן זו פעולה רציונלית לסרב לקבל 20 דולר. בניסוי זה הטענה היא שמציעים לך 20 דולר, רציונלית הסטודנט היה אמור לקחת אבל הכלל שעובד כאן הוא לא לאפשר לאנשים לבעוט לך בבטן, יש פה גאווה, כבוד עצמי, עלבון ונקמה.
מה אדם רוצה בסופו של דבר? אוכל וסקס - זו המטרה וכל דבר אחר כמו נקמה, כבוד עצמי, תרומה ועזרה לזולת כל אלה כפופים להשגת מטרות העל הללו. כלומר השאלה שצריכה להישאל-במה כבוד עצמי, נקמה, או עזרה לזולת טובים לי? למה לי להשיג אותם - לטובת אוכל (כסף כדי להשיג אוכל) וסקס (להרשים נשים וגברים).
במהלך ההרצאה אחד הסטודנטים לא נשאר חייב וביקש לדעת איך נדב בחור ישראלי שפעל להצלת הנפגעים בסופה בנפאל פעל ברציונליות? בסופו של דבר הוא נהרג לטובת עזרה לזולת.
תוצאה טרגית אומן מסביר, כי יש כלל, של שתף פעולה, עזור לזולת. כדאי לך לעזור, זו הנורמה, ייצא לך טוב אם תנהג כך במצב כזה. במקרה הספציפי זה נלקח באופן קיצוני והתוצאה טרגית. במהלך הדיון הזה העלה סטודנט נוסף את האפשרות של אבולוציה ברמת הקבוצה, פעולות שהן לטובת מטרות הקבוצה. פרופ' אומן מאמין באבולוציה קבוצתית אך יש ביולוגים שמכחישים טענה זו.
בכנס השתתפו עשרות חוקרי בינה מלאכותית מכל מוסדות המחקר בישראל תוך שילוב מחקר האקדמי עם הרצאות יישומיות מהתעשיה ומהאקדמיה.
