כחלק ממהלך להגברת התחרות בענף המלט, הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ’ דיויד גילה, פרסם (יום ה’, 30.10.14) את ההוראות שיחולו על מונופול המלט נשר, שייכנסו לתוקף במידה והחברה לא תעמוד בתנאים ובלוחות הזמנים למכירת מפעלה לייצור מלט לידי מתחרה.
המלט הוא חומר גלם בסיסי המשמש בין היתר לבנייני מגורים, תעשיה ומסחר, בניית כבישים וגשרים. במשרד הממונה אמרו כי תחרות בריאה בענפי המלט והבטון תתרום לתנופת בנייה ופיתוח התשתיות.
מסקנת הממונה היא, שמכירה כפויה של מפעל לייצור מלט, למתחרה חדש שייצר מלט מקומי ויתחרה על כל לקוחות נשר, עדיפה משמעותית על פני הוראות שיטפלו בהתנהגות המונופול. במידה ותתפתח תחרות בענף המלט, ותמצא עבור כלל לקוחותיה של נשר אלטרנטיבה בת קיימא למלט המסופק על-ידי נשר, יהנו כלל צרכני המלט בישראל מיתרונות התחרות. "הדברים נכונים על אחת כמה וכמה ככל שתחרות בענף תתאפשר בעקבות ייצור מקומי של מלט נוסף על זה של נשר. לייצור מקומי יתרונות ברורים על פני יבוא מלט, בין היתר, נוכח החיסכון בעלויות הובלה, פתרון בעיית האחסון והבטחת עיתוי ורציפות אספקת המלט, ללא תלות ביצרני מלט בחו"ל או בהליכי הפריקה בנמל", אמרו במשרד הממונה.
מנימוקי הרשות למהלך עולה עוד, כי ככל שיתאפשר ייצור מקומי משמעותי של מלט, בנוסף על המלט המיוצר על-ידי נשר, יהיה בכך בכדי לרסן את כוח השוק של נשר, שתאלץ להתחרות בפועל ביצרן נוסף אשר פוטנציאל האספקה שלו לא יוגבל לצרכן מלט זה או אחר. במצב דברים כזה, לא תוכל נשר להתמודד עם האיום התחרותי באופן ממוקד אל מול לקוח מסוים בלבד (כפי שהיא עושה כיום ביחס לרדימיקס והנסון בלבד). תוצאה זו והגברת התחרותיות בענף המלט בכללותו צפויה להוביל בעקבותיה לערעור שיווי המשקל העל תחרותי בענף הבטון ולהעצמת התחרות גם בענף זה.
נכון להיום, מספקת נשר מלט בתנאים מועדפים למספר מצומצם מלקוחותיה, ובעיקר לשתי יצרניות הבטון המובילות בישראל, רדימיקס והנסון, כאמור. לפי ההוראות שקבע הממונה, במידה ולא יווצר מתחרה לייצור מלט נשר תפרסם מחירון ובו יפורטו כל סוגי המלט הנמכרים על ידה והמחיר הקובע לכל סוג מלט. בנוסף, נשר לא תגבה מלקוחות הרוכשים מלט מחיר שונה מהמחיר הקובע, למעט הבדלים במחיר שנעשים על-פי חוק הפיקוח על המחירים, ולמעט הנחה נוספת שלא תעלה על סך של 4% מהמחיר הקובע.
בדיקת הרשות העלתה כי בענף המלט נשר רואה איום תחרותי ממשי באפשרות כי רדימיקס והנסון, המצויות שתיהן בבעלות יצרניות מלט בינלאומיות, יפנו לאיתור או פיתוח חלופות לרכישת מלט מנשר באמצעות יבוא. במתן התנאים המועדפים לרדימיקס ולהנסון מגיבה נשר באופן ממוקד לאיום היבוא, כך שהתמריץ של לקוחותיה הגדולים לפעול לפיתוח יבוא אפקטיבי של מלט לישראל נפגע, כאשר יתר צרכני המלט אינם זוכים ליהנות מפירותיו של האיום התחרותי ומשלמים מחירי מלט גבוהים יותר. לפיכך, מתן התנאים המועדפים מצמצם את האפשרות להתפתחות תחרות בענף המלט ומשמר את התלות של צרכני המלט בנשר, כיצרנית מלט יחידה, המספקת כ-90% מכלל צריכת המלט בישראל.
בענף הבטון, אף שרדימיקס והנסון זוכות להנחות ממחיר המלט, בשיעורים גבוהים בפער ניכר מיתר יצרניות הבטון המובא, כל אחת משתי החברות העידה, כי היא אינה מגלגלת את ההטבות המפליגות שהיא מקבלת מנשר ללקוחותיה. כלומר, רדימיקס והנסון בוחרות שלא לנצל את מלוא המרווח הניתן להן על-ידי התנאים המועדפים על-מנת להתחרות זו בזו או ביצרניות הבטון האחרות. מצב דברים זה מלמד על שיווי משקל על-תחרותי בשוק הבטון ביחס להנחות שמקבלות רדימיקס והנסון, המתאפשר נוכח הפערים בין מחיר המלט שמשלמות רדימיקס והנסון למחירים שמשלמות יצרניות הבטון המובא האחרות המזנבות בהן.
מהניתוח הכלכלי של הרשות עולה, כי המהלך צפוי להוביל לירידת מחיר המלט, לפחות באשר לרוב יצרניות הבטון, ועשוי אף להוביל לירידת מחירו הממוצע של המלט. בעקבות הירידה האמורה במחיר המלט, צפויה ירידה גם במחיר הבטון והגברת התחרותיות בענף זה. בנוסף, ככל שהממונה ימצא כי קיומו של מרווח בין מחירי המלט ללקוחות שונים של נשר טומן בחובו פגיעה בתחרות או פגיעה בציבור, או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור, הוא ישקול שינוי או הרחבה של ההוראות.
