בית המשפט העליון החמיר פי 1.5 את עונשו של רמי חג'אמה, בעל צ'יינג' שביצע עבירות
הלבנת הון ומיסים בהיקף ענק, והעמיד אותו על 4.5 שנות מאסר בפועל.
חג'אמה עסק בשנים 2005-1997 בנכיון צ'קים בהיקף של חצי מיליארד שקל. הוא הורשע בכך שבשנים 2006-2002 ניכה צ'קים ב-264 מיליון שקל, מבלי להירשם ולדווח כנדרש בחוק איסור הלבנת הון. בין היתר, פעל חג'אמה תוך שימוש במגוון שמות כדי להסתיר את פעילותו. עוד הורשע חג'אמה בהעלמת הכנסות של 34-12.5 מיליון מפעילות הניכיון, ובשיבוש מהלכי משפט בדמות הסתרת נכסים כאשר שלטונות המס ניסו לגבות ממנו מיסים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על חג'אמה 30 חודשי מאסר, אך השופט
יורם דנציגר קיבל (יום ה', 30.10.14) את ערעורה של המדינה על קולת העונש והחמיר אותו ב-50% - מהלך נדיר בבית המשפט העליון. דנציגר אף ציין, כי אין המדובר במלוא העונש ההולם את מעשיו של חג'אמה, משום שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את מלוא חומרת הדין.
דנציגר אומר: "בית משפט זה עמד זה מכבר על חומרתה הרבה של עבריינות כלכלית, אשר הפכה רעה חולה במקומותינו, ועל פגיעתה הקשה בכלל הציבור ובמשק... הדברים נכונים ביתר שאת ביחס לעבירות מס שיש בהן יסוד של מרמה ומטרתן להתחמק מתשלום מס באופן הפוגע בעקרון השוויון בנשיאת נטל המס, ואשר חומרתן מועצמת במקום בו הן מבוצעות באופן שיטתי על פני תקופה ממושכת ולנוכח היקף המס המועלם, כמו במקרה שלפנינו". הוא שב ומזכיר, כי מדיניותו העקבית של בית המשפט העליון היא לגזור עונשי מאסר ממשיים בגין עבירות מס.
דנציגר מוסיף: "חומרה רבה נודעת גם לעבירות הלבנת הון... במסגרת ההתמודדות עם תופעת הלבנת ההון ולנוכח החשש כי שירותיהם של נותני שירותי מטבע ינוצלו על-ידי גורמים עברייניים כדי להסתיר את מקור הונם האסור ולהקשות על האפשרות להתחקות אחר פעולותיהם, נקבע בחוק איסור הלבנת הון כי נותני שירותים אלו חייבים ברישום מסודר ובחובות דיווח קפדניות. קיומן של חובות אלו נועד לאפשר פיקוח על תנועות הון והוא תנאי הכרחי לקיום אפקטיבי של החוק ולהגשמת תכליתו".
בית המשפט העליון הותיר על-כנם את העונשים הכספיים: קנס של 750,000 שקל ותשלום של 3.7 מיליון שקל. השופטים
דפנה ברק-ארז ו
עוזי פוגלמן הסכימו עם דנציגר. את המדינה ייצגה עו"ד אורנה גלבשטיין, ואת חג'אמה - עו"ד סולומון תמיר.
