יעקב (יקי) פילרסדורף תובע (27.10.14) מחברת הביטוח מנורה 4.2 מיליון שקל, בעקבות פיטוריו מתפקידו כמנהל מחוז דרום בחברה. לטענתו, הוא פוטר בבושת פנים, ללא התראה וללא שימוע, תוך השפלה ובפועל בשל גילו באותה עת (61).
בתביעה נאמר, כי התובע ןאביבית שיניצקי שימשו כמנהלי מחוז דרום של מנורה בשנים 2011-2005 והפכו אותו מחוז זניח וקטן למחוז גדול ורווחי, המניב למנורה רווחים במיליוני שקלים. אולם בשנת 2011 החליט המנכ"ל מוטי רוזן להדיח אותם לטובתה של יעל יריב, לה אין ניסיון רלוונטי, אך נהנית מקשרים לבנו של היו"ר, ארי קלמן, המועסק גם הוא במנורה.
לדברי התובע, התירוץ שנתן רוזן לפיטורים המידיים שלו ושל שיניצקי היה "שינויים ארגוניים", אלא שהשינוי היה פיטוריהם.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד שאול ציוני ואלי פילרסדורף, נטען, נאמר כי הפיטורים נעשו בעל-פה וללא שימוע, והוא הועמד בפני עובדה מוגמרת. לדבריו, המשנה למנכ"ל, מנחם הרפז, הודה בפניו שהנימוק היחיד לפיטוריו היה גילו, לנוכח רצונה של החברה "לדלג" על דור והפור נפל עליהם.
לדברי פילרסדורף, פיטוריו מפרים באופן יסודי את הבטחת מנורה להעסיקו עד גיל הפרישה, אשר היוותה את הבסיס להסכמתו לעזוב את חברת הראל ולהצטרף למנורה - שם היה סמנכ"ל ומנהל מחוז דן. לטענתו, פיטוריו גרמו לו לנזק חמור, שכן הם נודעו בשוק הביטוח, יצרו את הרושם שפוטר בשל מעשים בלתי תקינים ולכן נמנע ממנו להשתלב בחברה אחרת.
התובע מבקש מבית הדין לעבודה לחייב את מנורה לפצות אותו בגין פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע, פיטוריו מחמת גיל, הפרת התחייבות להעסיקו עד גיל הפרישה, הודעה מוקדמת, מענק אלמנטרי כמובטח בהסכם ההעסקה, חוסר תום לב ביחסי העבודה, פגיעה בשמו הטוב ועוגמת נפש.
