|
1 |
|
|
אם אתה ממליץ לפנות לנציב תלונות הציבור על השופטים . אז כל מה שאתה כותב לא שווה דבר . שופט עליון , ראש וועדת חקירה , אין לך מושג איפה אתה חי . אם רמה כזו אולי תמונה לנציב התלונות . שרסברג וגולדברג הנציבים לשעבר היו לא יותר מכיסוי תחת של השופטים וסליחה על הביטוי המדויק . |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ש.ב |
|
|
|
|
|
נתנה חסות לפעילות הקרן לישראל החדשה בניגוד לתקנון השופטים וגולדברג היה עבורה כסת"ח כשהגישו לו תלונות על כך. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מאיר3 |
|
|
2 |
|
|
בהתייחסו למשוב השופטים, טוען טירקל כי הציונים שמחצית מהשופטים בביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע לא דמו לציונים שהוא היה נותן לאותם שופטים, בהכירו אותם. דבריו אלה מוכיחים כי הוא מנותק מהוויית החיים הממשיים.
ככל אדם, גם שופט בביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע יכול להיות נחמד ונעים לחבריו, אי-משפחה למופת ומשפטן מעולה כשמשוחחים איתו. אך באולם המשפט הוא עלול להתנהג אחרת: לדבר בגסות אל בעלי הדין ואל עורכי הדין, להיות קצר-רוח, לגלות משפטנות גרועה בבעיות שאינן נושא לשיחה קצרה עם ידידים, לגלות אי-הבנה בנושאים מסובכים, לגלות חוסר רגישות בנושאים המחייבים הבנה בנפש האדם, וכדומה.
לעומת זאת, מי שמתגלה כאישיות בעייתית ביחסיו עם חבריו, קלושים הסיכויים שנטייתו זו לא תתגלה במלוא עוצמתה בשבתו כשופט.
אם טירקל אינו מבין זאת, זה כשלעצמו מעיד על אפסותה של הוועדה לבחירת שופטים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
|
3 |
|
|
תקשורתית בולשביקיט פושעת ה שליט במדינה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ישע |
|
|
4 |
|
|
מצד אחד הוא טוען שאין קדושה לבג"ץ אך מצדד בסמכותו העליונה לפסול... יפה.
באשר לנציב התלונות... ודאי כשהוא עצמו שופט עליון לשעבר והוא גם תחת במרות נשיא בית המשפט העליון, ממש חסר פניות ובלתי תלוי...
איך הוא מכיר את השופטים האם ביקר בדיונים? עקב אחר התנהלותם?? או סומך על הפרוטוקולים השקריים שלהם? אפילו גולדברג כנציב הודה שאינו מבין איך שופטים רבים מונו להיות שופטים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שםלי |
|
|
5 |
|
|
משפט חוזר הוא אמצעי על של "הבקרה העצמית" של בית המשפט. אלא שישראל יחודית במיעוטם: בית המשפט העליון הורה על 21 משפטים חוזרים בלבד ומתוכם רק 14 זכו, חלקם על ידי בית המשפט וחלקם על ידי היועץ המשפטי בשלב הבקשה. שורש הבעיה הוא באי יכולת להציג לבית המשפט העליון עילה לביטול ההרשעה הסיבות - חסרון מוסד וחקיקה מתאימים, אי שמירה על חומר ומוצגים ואיסורים שונים: 1. אין גוף מוסדי שירכז את הטענות. 2. המוצגים ברובם מושמדים לאחר תום המשפט. וממלא 3. זכות מוגבלת לעיון בחומר החקירה ובדיקת המוצגים. 4. כיון שאין מוסד מוסמך לבדיקה מוגבלת האפשרות לקבלת עדים לאחר תום המשפט. כיון שכך 5. אין חקיקה המחיבת שמירת חומר ומוצגים ומתן אפשרות עיון ובדיקה וחוקיות שיחה עם עדים.
בישראל בית המשפט תמיד מעדיף את עקרון "סופיות הדיון", ועל המורשעים לעמוד בנטל ההוכחות לעילה המספקת לחריגה מעקרון זה. במקום שהתביעה תבחן, זו טוענת שעמדה בנטל ההוכחות. אלא שחובת העמידה בנטל ההוכחה אצל התביעה קלה מאוד מאחר והיא מסתירה חומר מפריעה ומעוותת ושפטים מרומים מרצון וממשיכים את מלאעת הרמיה. מה עוד שניתן לפסוק הרשעה על פי "התרשמות" ושופטים אינם צריכים אף להסביר גם כנגד הראיות המוצגות. הוקמה ועדה בראשות השופט אליעזר גולדברג והוא המליץ על הוספת עילה למשפט חוזר והיא "חשש ממשי לעיות הדיון". עד לאותו התיקון, בית המשפט העליון הורה על משפט חוזר בשלושה מקרים בלבד. אחרי אותו תיקון בית המשפט הורה על עוד 18 מקרים אלא שכולם היו סמוך לאותו התיקון ואחר כך חזר המצב לקדמותו. משפטנים שוקדים כל העת להחמיר ולהגביל אפשרות למשפט חוזר, כך שאם נוספה עילה למשפט חוזר מייד צצו מגבלות רבות יותר.
במדינות אחרות קיימים הליכים מוסדיים לתיקון פסק דין חלוט. באנגליה למשל קיים ה -CCRC – Criminal Court Review Commission - המועצה לבחינת המשפט הפלילי. הנוהג האנגלו אמריקאי: פנית התביעה הפלילית לבית המשפט בבקשה לראות את כתב האישום כבטל, או חנינה על ידי מושל מדינה או גוף ממשלתי אחר, ואף הענקת חפות על סמך הראיות החדשות ללא משפט חוזר. בחינה מחודשת של תיקים מביאה במקרים רבים לביטול הרשעה ולעיתים אף למציאת חשודים מרכזיים. אלו מתאפשרים בין היתר בשל זכותם של נידונים לערוך בדיקות במוצגים לאחר תום המשפט. באנגליה הנוקשה יותר המועצה ה - CCRC בלבד מוסמכת להגיש בקשה לבית המשפט לעירעורים והוא קובע אם לבטל הרשעה ולזכות או לקיים משפט חוזר. בישראל אין גוף מוסדי שיעשה זאת.
בישראל אין אף גוף מוסדי שיעשה זאת. שעד שנת 2004 ההרשאה להגיש בקשה למשפט חוזר היתה רק באמצעות היועץ המשפטי לממשלה שהיה מקבלה ומגיש אותה בתוספת תגובתו לבית המשפט העליון, והוא עצמו היה מופיע בדיונים לבקשות ומשיב למבקש. על פי התיקון כיום ניתן להגיש בקשה ישירות לבית המשפט העליון והמשיב יכול להיות גם כל מנהל מחלקה מפרקליטות המדינה. כיון שהפרקליטות היא הגוף שתבע, יש בכך ניגוד עניינים מוסדי. האצלת סמכות לפרקליטות מנע הקמת צוותי מדיקה, ולפרקליטות עמדה המאפשרת הגבלת העיון בחומר. בנוסף רק לסנגוריה הציבורית מותר ליצג ובהתאם לתיקון היא הקובעת באם יש מקום להגיש בקשה למשפט חוזר.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיפוי |
|
|
6 |
|
|
איתור הרשעות השוא הינו קשה ועורך שנים. כל גוף מעורב מתיחס לחומר ומוצגי החקירה כאילו היו רכושו הפרטי. החומר מפוזר בין גורמים שונים ללא תעוד מסודר. המוצגים תכופות אובדים או בכונה מושמדים. חוק הארכיונים תשט"י אינו מתיחס מפורשות למוצגים. בגופים שונים הנחיות סותרות למשל בין המכון לרפואה משפטית ומשרד לבטחון פנים. ישנם גם חוקים סותרים, כך הוראות פקודת סדר הדין הפלילי – מעצר וחפוש מאפשר חילוט והשמדת מוצגים בהתאם לשקול דעת בית המשפט.
כעבור שנים החומר מצוי רק בידי רשויות המדינה ולעיון בו נדרשת הסכמת הרשות. בידי המדינה עשוי להיות חומר שלא היה חלק מחומר החקירה המקורי ולא הוגש או נבדק בבית המשפט. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי מפרט את זכותו של נאשם לעין בחומר החקירה ולבדוק מוצגים אך אין התיחסות לזכותו של נידון לאחר תום המשפט לעשות זאת. בפסיקה נקבעה ההלכה כי זכות זו נגזרת מהזכות למשפט חוזר. סעיף 19 לחוק יסוד השפיטה: "בענין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק". גם על דרך ההקש מזכות הנאשם על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי ומכוח הזכות למשפט הוגן. הסייגים: עקרון סופיות הדיון מגביל את האפשרויות. בדיקה שנידון ידע על קיומה קודם ובחר לא לבצעה לא תנתן לו זכות לעורכה. כמובן אין התיחסות לכך שהנידון היה מיוצג על ידי עורך דין על פי הדרך שעורך הדין החליט ולא היה לעל ידו בכל שלב להשפיע, מה עוד שבית המשפט "מסדר" עם הסנגור מעל לראשיהם של בעלי דין. על הבדיקה להיות עקרונית במובן שהיא עשויה לשנות את התוצאות.
כדי להגיע לחומר החקירה יש לבקש רשות מהיועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות ומהם לבקש אישור לבדיקות מדעיות. פרקליטות המדינה אף הוציאה הנחיה: "זכות העיון בחומר רגיש במסגרת הערכות הסנגוריה לבחינת אפשרות להגשת בקשה למשפט חוזר" וזו מגבילה את זכות העיון בחומר רגיש לאחר תום המשפט בהשואה לפני המשפט. גם זכות ההעתקה מוגבלת "אלא אם כן קיים טעם ממשי". על הסנגוריה גם לפרט מיהו המומחה ומהי סמכותו לבדוק, יש גם לחתום על התחיבות בכתב. מטעם התביעה יכול להיות מומחה כל מי שתבחר בו כולל מומחה מטעם המשטרה שיש לה ענין בתוצאות והוא מכון את "מומחיותו" בהתאם לתוצאות הרצויות. לגבי מומחה מטעם ההגנה, התביעה יכולה לבקש לפסול ובית המשפט בדרך כלל נענה לרצונה, לעיתים זהו מומחה שיש לו הוכחות מוצקות מדי לטעמה. אלו רק חלק ממגבלות על בדיקת מוצגים.
ישנו קושי באיתור עדים וקבלת הסכמתם למסור מידע. הפרקליטות מערימה קשיים רבים. בישראל ישנן גם נורמות המגבילות איסוף עדות מאנשים. סעיף 37ב' לכללי לשכת עורכי הדין אוסר על עורכי דין לשוחח עם עדי הצד שכנגד ללא הסכמתם או הסכמת באי כוחם. לפי הדין הפלילי סעיף 244 לחוק העונשין אסור לשבש מהלכי משפט. "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת...... לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט". וסעיף 249 אוסר על הטרדת עד "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי....." כלל 37ב' ללשכת עורכי הדין הוא לגבי העומד להעיד אך לא לאחר המשפט, אלא שעורכי הדין חוששים להראות כפועלים בניגוד לכללים גם אם המשפט כבר הסתיים. מבחינת החוק הפלילי היתה פסיקה שהחוק תקף גם לאחר המשפט. אחת הדרכים לגלות הרשעות שוא היא שיחה עם עדים לקבלת מידע שלא מסר או תיקון מידע |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיפוי |
|
|
7 |
|
|
רק בישראל קיים איסור מפגשים ושיחה עם הצד שכנגד. בארצות רבות הסנגוריה לא רק שרשאית לשוחח עם עדי התביעה אלא מחויבת אם אינה רוצה להתרשל בתפקידה. ישנן ארצות בהן החוק אף אוסר על התביעה להורות לעדיה להמנע מלשוחח עם הסנגוריה. הסיבה שניתנה: "זכות הקורבן ובני משפחתו להנות מסופיות הדיון". משפטנים טוענים להניח לעדי התביעה לשם שלותם הנפשית אם כי לא ידוע שאלו נשאלו לרצונום. משפטנים טוענים כך בשם כל העדים לא על שום סיבה אחרת מאשר כדי לתרץ את עניינם ונוחותם הם. ישנם קורבנות העברה וישנם עדים אחרים. ישנם עדים שמוכנים ואף רוצים לשוחח עם נידונים או עורכי דינם ויש המסרבים וגם לכך צריכה להיות סיבה שיתכן לפתור אותה. העדים שלא היו קורבנות אינם כה משתוקקים ל"שלוה הנפשית" כפי שהחליטו עבורם משפטנים מטעם התביעה ומטעם השפיטה. עדים שהיו קורבנות, הרי שאירוע העברה שנעשתה אינו מניח להם. קורבנות העברה רוצים שהאמת תודע ולא תחסם בפניהם כי חסימה מפני גילוי האמת והספקות הם המטלטלים את הנפש. נראה שהמשפטנים חיים בשלות נפש גמורה עם קביעות שלא הוכחו כיאות ואף הוכחות שאינן תקפות. הרשעת חפים אינה פוגעת בשלותם הנפשית. גם היועץ המשפטי לממשלה בדרך כלל אינו מוצא לנכון לבדוק את העברות שבצעה המשטרה.
בישראל אף לא די להראות שהמורשע הינו חף, אלא חייבים להראות שההרשעה בטעות יסודה. רוב הרשעות השוא אינן תוצאה של טעות כי אם של זדון, של רצון להרשיע בכל מחיר. שופטים מזדהים באופן פאשיסטי עם החזק עם המדינה ולכן עם התביעה. יש להם תפישה מעוותת שלשפוט פרושו בהכרח להרשיע. גם לא די להראות שהמסקנות מהראיות הקימות לא היו נכונות, זה בשעה ששופטים מתעלמים או מסלפים ראיות ומרומים מרצון על ידי התביעה. יש להראות ששופטים טעו, וכי עיקר העיקרים שהנידון הוא חף אינו מספיק? וכי לא נגזר מכך שההרשעה מוטעית? ומדוע העמידה על כך שיש להראות ששופטים טעו, אם לא כדי שיוכלו לסתור ולהכחיש זאת! לצורך משפט חוזר יש גם לאתר ראיות חדשות. צריך גם לערוך בדיקות עם עדים ועל כך שוב יש מגבלות חוקיות.
בעת החקירה והמשפט ישנם מוסדות האמורים לפעול לברור האמת ולא כך בהכרח עושים. לאחר המשפט לא קיימים מנגנונים מוסדיים והסנגוריה הציבורית חסרת סמכויות חוקיות. מבחינת בית המשפט העליון ביטול הרשעות שוא פרושו שהיה שותף לעיות הדין לכן הוא מציב דרישות הולכות וגוברות. לאחרונה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז שוקדת ברוב חריצותה על תקנות מחמירות במיוחד. במילים אחרות בית המשפט העליון הופך עצמו מחוקק לנוחותו הוא דוקא לרעת האזרחים, בניגוד ליומרתו להטיב ולשמור על זכויות האזרח. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיפוי |
|
|
8 |
|
|
אינני שופט את דיעותיו של טירקל, אך אני כן שופט את האומץ שלו להביע אותן בפומבי. לצאת נגד דעת חבורת שלטון החוק בעניין עוקף בג"צ, זה כמעט כמו לאכול חזיר בפסח בארון הקודש, זה כמעט כמו עיתונאי ב"ישראל היום" שיתמוך בחוק שמחייב תשלום עבור חינמונים או עיתונאי ידיעות אחרונות שיתנגד. וטירקל בלי כל בעיה אומר את אשר על ליבו. כן והיועץ המשפטי לממשלה שעשה כיפה אדומה (מטאפורית) לועדת טירקל בבחירת הרמטכ"ל קודם, כנראה ראה כי טוב, והפעם הוא מכשיר את המועמדים לפני שהם נבחנים על ידי ועדת טירקל, בבחינת הועדה מיותרת, ובכך ממשיך לטעמי היועץ לבלבל את סדרי השלטון שהוא אמון על קיומם. מעניין מה תגלה ועדת טירקל בעניין המועמדים לרמטכלות, ומה תהיינה המלצותיה, אני מאד מקווה שתתעלם מכל הרעשים, הלחצים וחוות הדעת ותתמקד במועמדים, ובנתונים - על פי אומץ הלב של טירקל והעצמאות שלו - אני חושב שיש על מי לסמוך. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
טירקל הוא היחידי שהעז פעם בועדה לבחירת שופטים להצביע אחרת מהאליל אהרון ברק. האליל אהרון ברק רגז על "בגידתו". |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שםלי |
|
|
9 |
|
|
היום יום שלישי הרביעי לחודש נובמבר שנת 2014 הולכים אזרחי ארצות הברית של אמריקה לבחור את נציגיהם לקונגרס לסנאט, ובאותו דף בחירות הם גם בוחרים את שופטיהם,, תורים ארוכים של גברים נשים וזקנים מחכים בסדר מופתי ובסבלנות בלי מורא ובלי משוא פנים לתורם לבחור גם את "שופטיהם" לתקופה של ארבע שנים,, היום בחצות הלילה יידע האזרח האמריקאי מי הם שופטיו שנבחרו בבחירות חופשיות על ידי העם, |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יעקב יעקב |
|
|
10 |
|
|
כך להעליב בפרהסיה את בית המשפט העליון ולקבוע שהוא לא קדוש ולא אלוהים? מיי גד, אני בשוק.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהרון שחר |
|
|
11 |
|
|
יחסם של הפרקליטים המכהנים בפרקליטות שאינם יראים לשקר לבג"ץ. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מיכל מירושלים |
|
|
12 |
|
|
מוסד הבג"צ, כמו הכנסת, הממשלה, מערכת המשפט העצמאית, התקשורת ועוד כלים חיונים לקיומה של דמוקרטיה.
אבל להמחשה - שמדברים עת תקשורת חופשית, משום מה מתעלמים מרשימה ארוכה של עיתונאים ברחבי העולם ובישראל ובעלי שליטה על אמצעי התקשורת הפועלים ופעלו לקידום אינטרסים אישיים והפצת דיעות פוליטיות או כלכליות למען עצמם ואו למען גופים אינטרסנטים המשלמים להם עבור כך. במדינת ישראל יש רשימה ארוכה ותופעה זו קיימת גם עתה .ניקח את מערכת המשפט. השופטים הינם עורכי דין לשעבר שהחליטו ובמאצעות קשרים הגיעו למעמד של שופטים. עורך דין הינו מקצוע, ראו את תנאי הקבלה, וכמות המסימים מקצוע שמטרתו רווח כספי והשגת סטאטוס חברתי.
האם קבלת הגלימה והתואר "שופט" גורם לנמר לשנות את חברבורותיו? אותו עורך דין שפעל למען אינטרסים של לקוחותיו תוך כדי עקיפה ומציאת פרצות של מערכת החוק , המיסויבהתעלמות מטובת הציבור והמוסר הבסיסי לפתע פתאום יהפך לחסיד אומות העולם?
הבג"צ - מבוסס על אנשים לא חכמים יותר ולא מוסריים יותר מאשר כלל העם. מדובר באנשים בעלי דיעות פוליטיות, אינטרסים אישיים, חולשות וכדומה. השופטים בעלי קביעות ואינם נבחנים תחת זכוכית המגדלת של התקשורת ושל העם.
לכן -אם כל הכבוד למוסד - איני מוכן לתת להם קלף פתוח ואיני מוכן שגורל העם , בטחונית, כלכלית,חברתית, תרבותית יפסקו עי אוסף מקרי של עורכי דין/ משפטנים שעלו לגדולה.
די לבחון את קבלת ההחלטות בנושאים כאלה , בבתי המשפט בארצות הברית ובאנגליה ובצרפת.
למשל - העבדות בארה"ב חוקית.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ראובן גרפיט |
|
|
13 |
|
|
ובכן כמובן שופטים אינם משקרים הר רק טועים. הבעיה הינה שאין לצדדים המתדיינים כלים להוכיח שהפרטיכל שגוי. צריך להבין שלשופטים יש גחמות משלהם. לדוגמה אם ישפטו בין חד הורית עם שני ילדים מול אדם העל אמצעים. הרי ברור שליבו של כל אדם סביר נוטה לחפש איך "להציל את המסכנה..." מה גם שאם היא גם נאה הרי השופט הופך פעמים רבות לדון ג'ואן שרוצה להציל את המסכנים...!
אם נרצה או לא נטיית הלב הזו תבוא לידי ביטוי בפרטיכל מוטה שיהיה די בה להפיל את הצד הצודק על הקרשים!!! הוא הדין כשהשופט צריך לדון בנושא שיש לו השלכה פוליטית לדוגמה זכות יהודים להתפלל בהר הבית. בזמנו היה מותר להקליט את מהלך הדיון בבית המשפט לכאורה זכות פשוטה. אולם השימוש בה למעשה נמנע על ידי מערכת המשפט בשרירות יהירה. והנה באו המחוקקים הפחדנים בכנסת ונאות ללחץ מערכת המשפט לאסור זאת. כעת נוצר מצב שהשופטים יכולים לעשות במשפט מה שהם רוצים ואף יכולים לחסופ באמצעות פרטיכל מוטה את הסיכוי של הצד הנפגע מלזכות בערערו באשר ערכאת הערעו מקבלת את הפרוטוקול כהוכחה גמורה למהלך המשפט!!!
מי ניזוק מכך? בעיקר האנשים שאינם באים מחוגי ה"נאורים" וכן ניזוקים הגברים במשפטיהם עם נשים (סטטיסטיקה פשוטה תוכיח זאת).
נחוץ בדחיפות חוק המחייב לערוך הקלטות!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מאיר3 |
|
|
|
|
|
הנה מקרה לפניך, בו נשדדה אישה מכל אשר לה כי העזה לתבוע מזונות בשחיתות "חוקית" שנהוגה בביה"מ ועוקפת הכל, השחיתות החוקית היא ה"הסכמה" בין עורכי הדין לאינוס ולינץ' במידת סדום. מדובר בצ'ק פתוח והסכמה כפויה ללא ידיעת הקורבן כולל הבנתו את השלכותיה בנָתנה חסות לכל עוולה ומעשה פשע נגדו ורק זכות הערעור לצידו, לשווא במקרה זה. השיטה הנהוגה בכל הערכאות ופוגעת בזכויות יסוד וקניין, מזעזעת בפשטותה ועצמתה מחד, וזילות הנפקתה ע"ס יפוי כוח שנדרש מלקוח כתנאי מובן מאליו לעו"ד שמוכר אותו איתו לצד שני מאידך. כמוה כהסכמה לאינוס כדברי האחרון שבהם: "היא הסכימה", שקר הזוי ומכוער! כאותו לקוח שסחט הסכמה מאשתו לחיסכון 100% שכרו בבנק בשוויץ כתנאי לעצם עבודתו, ובכספי האלימות הכלכלית (והרכוש רק על שמו), קנה לו מאעכר ממשפחת ה"מלוכה" המשפטית שבי"מ בכיסו, ופילגש משטרתית אמו של פקד (הוא חתן השר והיא חמותה של בתו) לצידו, כשנתבע למזונות. המאעכר ב"כ שני בני הזוג, הדריכם למצוד והטרדת האישה במצלמות בילוש שהותקנו על קיר בניין המשפחה בו היה הוסטל ממנו התפרנסה, בעודו דוחק ונוזף בה ברבני: "הוא שונא אותך ואת מפריעה לו ולפילגש" להכשרת שרץ גירושה בניגוד לחוק והובלתה בכפייה ע"י משטרת הפילגש לרבני לכפיית גט שנועד לגזל רכוש. התרגיל שלא צלח, המשיך לאלימות כשהותקפה בחצר ביתה בהוסטל ממנו התפרנסה ע"י הזוג. הפילגש עדת משטרת בנה נגד האישה בבי"מ. בהמשך התווה המאעכר כתב חקירה למשטרה לקראת פריצת הזוג להוסטל וכשפרץ מתוכנן, נחקרה האישה בנוגע לתכולתו כשמפתחותיו בכיסה, הפוך על הפוך! מהחקירה הבינה את המתרחש, ומיהרה בניסיון להציל את רכושה מההרס שביצעו בו שכירי חרב עליהם השגיחו הבעל ופילגשו מהגג, אך סולקה מביתה באלימות כשהזוג דואג לזמן מצוד ניידות עם המליצייה המשטרתית אחריה, אליו נתוודעה בהילקחה לכלא אזוקה למרות גילה (65) לאחר שפנתה לתומה לתחנה לעזרה. שופט מעצרים צייד את משטרת השוד בצו כסת"ח שהפֲכַהּ לטלית שכולה תכלת ובבי"מ תירץ המאעכר את הגזל כולל הודאה שהמשטרה הוכנה, ב"היא הסכימה" כאחרון האנסים, והשופטת שת"פ ב"את הסכמת! עליך לבטל את ההסכמה, וממילא לא נבטל לך אותה" ונתנה בכך גושפנקא לשוד רכוש אלים שניהל מאעכר כמתואר ב"ריידרס". |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ריטה |
|
|
14 |
|
|
להלן תצהיר עדות ראשית שנמסר על ריבלין
http:
יש לי אסמכתא שהיועץ המשפטי קיבל את התצהיר.
תפקידו של נציב תלונות השופטים הוא אחד בלבד: לחפות על עבירות פליליות של שופטים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סהר שוקר |
|