ועדת הכספים אישרה (יום ג', 4.11.14) את הגדלת יעד הגירעון ל-2015 מ-2.5% ל-3.4%. עוד אישרה הוועדה את מתווה הפחתת יעד הגירעון בין השנים 2016 ל-2019 באופן הבא: 2016 - 2.75%, 2017 - 2.25%, 2018 - 1.75%, 2019 - 1.25% וב-2020 - 1% בלבד.
חברי הכנסת מחו על אי-הגעת שר האוצר וראשי משרדו לדיון על-מנת להציג את תחזית הכנסות המדינה ואת הסיבות להחלטה להגדיל את יעד הגירעון. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הודיע כי "לא יפתח את הדיונים בתקציב בוועדה, כל עוד שר האוצר לא יופיע בפני הוועדה להציג את עיקרי התקציב ותוכניתו הכלכלית ל-2015".
סלומינסקי אמר כי "ועדת הכספים עשתה את הדבר הנכון, קבעה את יעד הגירעון החדש ולאחר מכן תחל בדיוני התקציב, שמתבסס על תחזית הגירעון. הממשלה החליטה על הגדלת הגירעון לאחר שהודעתי שאני מתנגד להעלאת מיסים. אומנם אני ביקשתי שהגדלת הגירעון תיעשה באופן מדוד עד 3% והאוצר החליט על 3.4% אך בכל-מקרה המתווה עד 2020 יחזור להיות של מתווה גירעון מדוד". סלומינסקי עדכן כי הודיע לראש הממשלה ולשר האוצר, "שוועדת הכספים תדון בתקציב ככל שיידרש גם בחודש ינואר".
הממונה על המדיניות המאקרו-כלכלית באוצר, יעל מבורך, הסבירה את הרקע להגדלת יעד הגירעון: "מ-1992 יש את כלל ההוצאה ויעד הגירעון, זהו כלל תכנוני. הכלל הוא אפקטיבי בהקטנת החוב של ישראל, חרף השינויים שנעשו בו, ישנה ההצעה להעלות את הגירעון ל-3.4%. בנוסף, מכיוון שזו עלייה חד-פעמית של הוצאות הביטחון, המתווה הרב-שנתי מתוקן בהתאם. החוק לא מחייב עמידה ביעד במהלך השנה. תחזית הצמיחה ל-2014 הייתה 3% אך כעת עומדת כל 2.4%, בין השאר, בשל השלכות צוק איתן והאטה בצמיחה. התחזית שלנו לצמיחה ב-2015 עומדת על 3.2%. שינוי יעד הגירעון נדרש בשל הגדלת הוצאות הביטחון. תוואי הגירעון הרב-שנתי יוביל להורדת יחס החוב-תוצר עד לרמה של 67% ל-62% בלבד עד 2020". מבורך ציינה את מבצע צוק איתן בקיץ כסיבה לעיכובים בהגשת התקציב לכנסת.
ח"כ
זהבה גלאון (מר"צ) אמרה בדיון כי "הגדלת הגירעון ל-3.4% זה עבודה בעיניים. על-מנת לעמוד בו יצטרכו לעשות קיצוצים מאוד כואבים. תקציב 2015 לא ריאלי. כל התחזיות של ההוצאות וההכנסות לא מסתדרות. גם היעד של 3.4% ייפרץ כבר ברבעון הראשון של 2015. גם השנה יזרימו עוד תקציבים לביטחון. אני מפקפקת בסבירות של ביצוע הרפורמות עליהן הממשלה התחייבה ובגלל הפטור הצפוי ממע"מ על דירות חדשות ההכנסות ממיסים עוד ייקטנו. תוך חודשים הממשלה תעמוד שוב בצורך להעלות מיסים בשביל לעמוד בהוצאות שלה או שהממשלה תחליט להישאר עם גירעון גבוה מהמתוכנן ותגיע לתקציב 2016 עם בור תקציבי ואז יידרשו צעדים קשים. הממשלה מרמה את הציבור וזה ייפול על כתפי שר האוצר הבא והציבור ישלם".
היועצת המשפטית לוועדת הכספים, שגית אפיק: "על-פי חוק יסוד משק המדינה מ-1975 התקציב צריך להיות מונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה לא יאוחר מ-60 יום מ-1.1 בכל שנה. מאז 1975 זה לא הופר, אך לא קיימת סנקציה כנגד הממשלה בעניין. עם זאת, הכנסת רשאית להאריך את משך הדיונים אך לא לקצרם. ההנחה בחוק היסוד, שהאוצר לא ירצה לעבור על החוק. עוד על-פי החוק, אם התקציב לא מאושר עד ה- 31 במרץ, הכנסת מתפזרת. אפיק ציינה עוד בעניין חובת הופעת שר האוצר בפני הוועדה: "על-פי החוק על השר להופיע אחת לשנה על-מנת להציג את תוכניתו הכלכלית ואחת לרבעון על-מנת להציג את אופן ביצוע התקציב והעמידה ביעד הגירעון".
