בין הערבים לבין היהודים והאחרים היו פערים משמעותיים בשיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה, אך בשנים האחרונות הם הצטמצמו. באוניברסיטאות, שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה אומנם עלו בקרב היהודים והאחרים אך בקרב הערבים שיעורים אלו עלו באופן משמעותי יותר. מכאן שבאוניברסיטאות הפערים בין שתי הקבוצות בשיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הצטמצמו באותה התקופה הפערים הללו הצטמצמו גם במכללות האקדמיות.
בשנת תשע"ב (2011/12) התקבלו כמחצית מהמועמדים הערבים לאוניברסיטאות בעדיפות ראשונה. לעומת זאת, במכללות האקדמיות, שני שלישים מהמועמדים הערבים התקבלו בעדיפות ראשונה.
בשנת תשע"ב הגישו 5,595 ערבים מועמדות ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות, ו-3,716 ערבים הגישו מועמדות ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות. מועמדים אלו הינם תושבי ישראל בגילאי 29-18.
בין השנים תש"ע (2009/10) לתשע"ב עלו שיעורי המועמדים הערבים לאוניברסיטאות וכן שיעורי המועמדים הערבים למכללות האקדמיות.
מבין המועמדים הערבים בשנת תשע"ב, הרוב היו מוסלמים (71.6% באוניברסיטאות ו-72.0% במכללות האקדמיות). שאר המועמדים הערבים היו נוצרים (%17.0 ו-%14.4, בהתאמה) ודרוזים (12.5$ ו-13.6%, בהתאמה).
אמנות ומדעי החברה בשנת תשע"ב, תחומי הלימוד המועדפים בקרב המועמדים הערבים לתואר ראשון באוניברסיטאות היו: מדעי החברה (30.2%), מקצועות עזר רפואיים (19.6%), הנדסה ואדריכלות (10%) ורפואה (9.5%). בהשוואה לכך, במכללות האקדמיות היו תחומי הלימוד המועדפים ביותר בקרב המועמדים הערבים: עסקים ומדעי הניהול (20.3%), הנדסה ואדריכלות (16.4%), מקצועות עזר רפואיים (15.6%), מדעי החברה (14.7%) ומשפטים (11.9%). עיקר ההבדלים נובעים מכך שלימודי רפואה מתקיימים באוניברסיטאות בלבד, ואילו במכללות האקדמיות לימודי תואר ראשון בעסקים ומדעי הניהול, כמו גם במשפטים, הינם נפוצים יותר.
בקרב מועמדים ערבים באוניברסיטאות היו השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה בתחומים המועדפים הבאים: אמנות, אומנויות ואמנות שימושית (77.5%), מדעי החברה (70.8%) ומדעי הרוח הכלליים (69.1%). ואילו השיעורים הנמוכים ביותר של הקבלה בעדיפות ראשונה היו בתחום השפות, הספרויות והלימודים הרגיונליים (43.8%) וכן בשלושה מתוך ארבעת התחומים המבוקשים ביותר: הנדסה ואדריכלות (43.3%), מקצועות עזר רפואיים (39.4%) ורפואה (19.1%).
באוניברסיטאות, שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של היהודים והאחרים היו גבוהים יותר מאשר בקרב הערבים בכל תחומי הלימוד. ברוב התחומים הפערים בין שתי הקבוצות הסתכמו בעשרות נקודות האחוז. הפער המשמעותי ביותר היה בתחום השפות הספרויות והלימודים הרגיונליים.
בקרב מועמדים ערבים במכללות האקדמיות היו השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה בתחומים חינוך והכשרה להוראה (85.4%), במשפטים (76.6%) ובמתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב (76.5%). לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר של הקבלה בעדיפות ראשונה היו במדעי הרוח הכלליים (53.1%), ובשניים מתוך שלושת התחומים המבוקשים ביותר - מקצועות עזר רפואיים (56.4%) וכן הנדסה ואדריכלות (54.3%).
עם זאת, ברוב תחומי הלימוד במכללות האקדמיות היו שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של הערבים נמוכים מאלו של היהודים והאחרים. למעשה, הפערים המשמעותיים ביותר היו בהנדסה ואדריכלות, במקצועות עזר רפואיים ובמדעי הרוח הכלליים.
ציון נמוך בבחינה הפסיכומטרית בתשע"ב עמד הממוצע הכללי של המועמדים הערבים שהתקבלו בעדיפות ראשונה לאוניברסיטאות על 553.9 נקודות. ממוצע זה היה גבוה באופן משמעותי מאשר הממוצע של אותם מועמדים למכללות האקדמיות (476.5 נקודות). בקרב מועמדים ערבים שהתקבלו בעדיפות ראשונה לאוניברסיטאות היו הממוצעים הגבוהים ביותר ברפואה (728.8 נקודות), במשפטים (670.0 נקודות) ובהנדסה ואדריכלות (656.7 נקודות). בקרב מועמדים ערבים שהתקבלו בעדיפות ראשונה למכללות אקדמיות היו הממוצעים הגבוהים ביותר במקצועות עזר רפואיים וכן בהנדסה ואדריכלות (558.8 ו-536.3 נקודות, בהתאמה).
למעשה, בקרב המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה היה הציון הפסיכומטרי הממוצע של הערבים נמוך באופן משמעותי מזה של היהודים והאחרים. פערים אלו התקיימו הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות.
חיפה, ירושלים ועכו בתשע"ב גרו רוב המועמדים הערבים ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה. באוניברסיטאות עמד שיעורם על 62.9% ובמכללות האקדמיות על 56.5%. ערבים רבים גרו ביישובים מאשכולות הביניים, ואילו ביישובים מהאשכולות הגבוהים שיעורם היה זעום (באוניברסיטאות - 0.6% ובמכללות האקדמיות - 2.8%). בהשוואה למועמדים היהודים והאחרים, המועמדים הערבים גרו בעיקר ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה יותר.
מבין המועמדים לאוניברסיטאות, בכל שמונת היישובים המעורבים היה שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה גבוה יותר בקרב היהודים והאחרים מאשר בקרב הערבים. חיפה ירושלים ועכו הינם שלושת היישובים שבהם היו יותר מ-80 מועמדים בכל קבוצת אוכלוסייה. הפער המתון ביותר בין הקבוצות היה בקרב המועמדים שגרו בעכו. בחיפה היה הפער בין הקבוצות רחב יותר. לעומת זאת, בקרב המועמדים שגרו בירושלים היה הפער בין יהודים והאחרים לבין הערבים משמעותי מאוד. בקרב המועמדים למכללות האקדמיות, שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה בקרב היהודים והאחרים שגרו בחיפה היו גבוהים יותר מאשר בקרב המועמדים הערבים שגרו באותו העיר. פערים אלו התקיימו בין הקבוצות בירושלים, אם כי באופן משמעותי יותר. לעומת זאת, בשלושה יישובים מעורבים היו שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה גבוהים יותר בקרב הערבים מאשר בקרב היהודים והאחרים. בתל אביב-יפו הפער ביניהם אומנם היה מאוד מתון, אך ברמלה הוא היה ממשי, ובלוד הפער כבר היה משמעותי. עם זאת, יש לסייג את הפערים ברמלה ובלוד. זאת משום שבכל אחת מהן פחות מ-100 ערבים הגישו מועמדות למכללות האקדמיות (66 ברמלה ו-55 בלוד). שאר היישובים המעורבים (מעלות-תרשיחא, נצרת עילית ועכו) לא היו בני השוואה בשל המספר הקטן של המועמדים הערבים שגרו בהם. למספרים מוחלטים ולשיעורי קבלה בעדיפות ראשונה.
נמצאו הבדלים משמעותיים בין כלל הערבים בישראל, לבין המועמדים הערבים בהשוואה לפי מחוזות מגורים. בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בישראל גרו 43.2% במחוז צפון, ואילו בקרב המועמדים הערבים היה שיעורם גבוה יותר. בקרב כלל הערבים בישראל, התגוררו 18.9% במחוז ירושלים ו-%13.0 - במחוז דרום. לעומת זאת, בקרב המועמדים הערבים היו שיעוריהם של מי שגרו במחוזות אלו נמוכים בהרבה.
רוב לנשים בתשע"ב היוו הנשים רוב בקרב המועמדים הערבים. באוניברסיטאות היה שיעור הנשים בקרב הערבים 62.0%, לעומת 57.4% במכללות האקדמיות. הנשים גם היוו רוב בקרב היהודים והאחרים, אך שיעוריהן היו נמוכים יותר (באוניברסיטאות - 53.2% ובמכללות האקדמיות - 54.3%).
באוניברסיטאות, שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה בקרב הנשים הערביות היו גבוהים יותר מאשר בקרב הגברים הערבים (56.1% לעומת 45.9%, בהתאמה). עם זאת, שיעור זה בקרב הנשים הערביות היה עדיין נמוך יותר בהשוואה לשיעור המקביל בקרב הנשים היהודיות והאחרות. הפער בשיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה בין שתי הקבוצות היה משמעותי יותר בין הגברים. במכללות האקדמיות היו שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה בקרב הגברים הערבים מעט יותר גבוהים מאשר בקרב הנשים ערביות.
