אינתיפאדה היא מצב של "התעוררות" או "התנערות" המלווה את ההתיישבות הציונית בארץ-ישראל מתחילתה, במשך 133 שנים. כך טוען ד"ר אורי מילשטיין בפרק חדש מסדרת הסרטונים שהוא מעלה.
הוא מסביר כי מראשית העלייה הראשונה ב-1881 התאמצו מנהיגי הערבים בארץ-ישראל להפעיל את הציבור הערבים בארץ נגד היהודים. התהליך התעצם אחרי הצהרת בלפור ב-1917. בתחילה הנהיג המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני את התהליך בהצלחה עצומה בגלל מחדלים של מנהיגי היישוב; אחריו מאמצע שנות השישים,
יאסר ערפאת והיום אבו מאזן, הצליחו ומצליחים לעורר את ערביי ארץ-ישראל, שאחרי מלחמת העצמאות התגבשו ל"אומה פלשתינית", לבצע פעולות אלימות נגד היישוב היהודי שהלך והתעצם.
מאז, לטענתו, אינתיפאדה היא מצב של קבע המתעצם מדי פעם, ואז הוא מושך תשומת לב בייחוד אם הוא פוגע במקומות מגורים של האליטות כמו ירושלים או תל אביב. האינתיפאדה המועצמת הראשונה התחוללה ב-1921-1920, השנייה ב-1929 השלישית נמשכה ארבע שנים בין 1936 ל-1939 ומכונה "המרד הערבי"; הרביעית לאחר החלטת העצרת הכללית של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 שהתגלגלה למלחמת העצמאות; החמישית אחרי מלחמת ששת הימים ברצועת עזה בשנים 1972-1970 שאותה דיכא ביד רמה אלוף פיקוד הדרום דאז אריק שרון והיא הייתה האינתיפאדה המועצמת היחידה שבה נחלה ישראל הצלחה והפלשתינים לא השיגו דבר; החמישית התחילה ב-1987 כשיצחק רבין היה שר הביטחון, והסתיימה בניצחון הערבים שהשיגו את "
הסכם אוסלו" כשרבין היה ראש ממשלה ושר הביטחון; השישית החלה בשנת 2000 למחרת עליית אריק שרון להר-הבית ואירועי קבר יוסף שפרצו בתחילתה, והסתיימה בניצחון הערבים שהשיגו ב-2005 את גירוש היהודים מגוש-קטיף והשביעית מתחוללת עכשיו בירושלים.