ועדת הפנים והגנת הסביבה, קיימה דיון טעון בטיפול במפחמות באזור פרדס חנה כרכור. יושב-ראש הוועדה, חברת הכנסת
מירי רגב, אמרה כי "משרדי החקלאות והגנת הסביבה צריכים לאכוף את החוק. אנחנו לא בשיטת השקשוקה"; התושבים תקפו את חברי הכנסת מהסיעות הערביות שדיברו על שיקולי פרנסה: "תסתכל לילדים שלי בעיניים ותגיד להם שהם מקריבים את אימא שלהם בגלל פרנסה של אנשים". ראש המועצה האזורית מנשה: "אנחנו תחת טיל כימי ולא נעשה דבר".
רגב אמרה בפתח הדיון כי "בעקבות החלטת בג"ץ הרסו את המפחמות בשטח C ובנו אותן בשטחי A ו-B, שבאחריות המינהל האזרחי. החקלאים, המובילים ובעלי המפחמות עושים יד אחת ומרוויחים על חשבון התושבים שסובלים מבעיות בריאות קשות והממשלה לא עושה כלום שמונה שנים. המשרדים הרלוונטיים צריכים לאכוף את החוק ואת צו האלוף. אנחנו לא בשיטת השקשוקה".
ראש מועצת פרדס חנה-כרכור, חיים געש: "חמישה חודשים מדי שנה אנחנו לא יכולים לנשום. מצפה אילן נמצאת תחת איום מיידי. צריכה לצאת הנחיה ברורה להתקין תקנה שתמנע את המשך הזיהום".
ראש עיריית אור עקיבא,
יעקב אדרי: "מדובר בבריאות הילדים והתושבים. הפתרון נמצא במשרד הביטחון ומשרד החקלאות, שיכול לקנות את הגזם ולמכור אותו בתוך ישראל".
ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה: "בג"ץ קיבל את עמדתנו. העשן הזה פוגע בעוברים, בילדים ומביא לסרטן ולקיצור חיים. אם היה נופל טיל כימי היו מפנים את התושבים - אנחנו תחת טיל כימי ולא נעשה דבר. כתבתי לשרת הביאות שאם לא תנקוט פעילות- שתוציא צו לפינוי היישובים. לא היינו באים לוועדה אם לא היינו יודעים שהפתרון קיים".
ח"כ
באסל גטאס (בל"ד), "צריך לאכוף את החוק מסודר ולא רק לפי האינדיקציה הראשונית של הריח. כמהנדס סביבתי, לקח לי שנים לסגור את מחצבת כנרת, כי לא קל להוכיח אפידמיולוגית את הקשר למחלות. צדק סביבתי מדבר גם על יחס בין תעסוקת האנשים ורמת חייהם לבין המפגעים הסביבתיים. אם מדובר בסגירת מפעל שמעסיק 10,000 איש, צריך לקחת גם את זה בחשבון.
על דברים אלו הגיבה רוחה שער, ממצפה אילן, שחלתה בסרטן הלימפה לפני שנתיים וחצי: "תסתכל לילדים שלי בעיניים ותגיד להם שהם מקריבים את אימא שלהם בגלל פרנסה של אנשים. כשעברנו לנווה אילן נכנס אליי 'הצעצוע' של אירו צ'יימבר. אני החולה הראשונה ומקווה שאחרונה במצפה אילן. אני לא יודעת כמה זמן נותר לי פה, שעון החול אוזל. אני כאן כדי שהשכנים שלי לא יחלו".
טלי מקיבוץ מצר, קראה לעבר ח"כ גטאס: "תסתכל בעיניים לתינוקת הזו בת השנה, שלא יכולה לנשום בלי תרופות. אין לנו רקע משפחתי משני הצדדים וכבר למעלה מחצי שנה היא עם סטרואידים ובעיות בהתפתחות. אין לנו אפשרות כלכלית לעזוב, אחרת הייתי עושה את זה כי הילדים שלנו נחנקים. זה לא הריח אלא החיים של הילדים שלנו. אנחנו מתחננים שתעזרו לנו לנשום כי זה לא מותרות. יש פה פי שלוש מחלות נשימה".
שמרית, תושבת כרכור: "מעבר לחומרים החד-משמעיים של המומחים שבדקו את החלקיקים באוויר, האמירות שאין קשר וכי הזיהום בא מחדרה, מופרכות. מתוך 48 משפחות במצפה אילן ב-30 יש ילדים עם אסטמה. תשובות משרדי הממשלה הן לטווח ארוך. גזם יכול להיות מפונה למקום אחר מידית".
עוז פרידמן, תושב זכרון יעקב: "אין ספק שתחנת הכוח בחדרה בעייתית, אבל משטר הרוחות בלילות הוא בעיקר מזרחי. אנחנו דורשים שיהיה פתרון מידי למנוע את העברת הגזם והעשן. יש כאן טרור ביולוגי וכימי, 200,000 איש שחוטפים את זה מדי לילה".
ח"כ חנא סוייד (חד"ש): "תארו לעצמכם מצב שכל הצעדים יצליחו וגזם לא יגיע למפחמות מישראל והם יביאו גזם ממקומות אחרים, כמו יריחו. על כך העירה היו"ר, ח"כ רגב: שיביאו ממקומות אחרים. ח"כ סוייד: "זו אמירה טיפשית וגזענית, כי צריך לפתור את המהות ולא בגלל שזה פלשתינים. זו לא בעיה שפותרים כאן אלא בשת"פ עם המנהל האזרחי והרש"פ. בבעיות סביבתיות אין גבולות. צריך להידבר עם הרשות. הוודאות שהסימפטומים הם מהמקור הזה, אינה שלמה. זה כמו לומר שהראש כואב בגלל הכור בדימונה. קשה להוכיח. בעיות זיהום באזור היו עוד לפני המפחמות, אז אכן הן חלק מהבעיה אבל אל תתלהמו. אני כאן לטובתכם".
ח"כ
עפו אגבאריה (חד"ש): בכותרת הדיון, מדובר על כרכור ופרדס חנה. אום אל פאחם, ממנה אני בא, סובלת מהמפחמות לא פחות. אתם יודעים כמה משפחות מתפרנסות מהן? יש פה דברים שנעשים לא
בתום לב. אני לא חושב שהמנגל ייעלם, אבל יש אוליגרך שרוצה לשווק פחם. צריך לא רק לקנוס, אלא לאפשר אלטרנטיבה".
מנכ"ל איגוד ערים השומרון, יצחק איצ'ה מאיר: "מדובר בזיהום של 20 שנה לפחות. רוב הציבור הפלשתיני יודה לכם על סגירת המפחמות זו סביבה חוצה גבלות ויש בעיה שאין מדיניות לעניינים סביבתיים כאלו".
היו"ר ח"כ רגב תקפה את משרד החקלאות: "מדוע נרדמתם בשמירה ולא הבאתם תקנות שימנעו את העברת הגזם? מנהלת אגף אגרואקולוגיה במשרד החקלאות, ענת לוינגרט, השיבה כי "המשרד מכיר ומודע למטרדים ולהשלכות הבריאותיות של המפחמות. הנושא נמצא על שולחן השר והמנכ"ל. קבלני הכריתה הם אלו המעבירים את הגזם ולא החקלאים. הרגולציה והאכיפה אינם בידי משרד החקלאות. אם פרדסן עוקר מטע, הוא מזמין קבלן. רגב השיבה: "שמונה שנים שאתם יודעים על הבעיה ולא ניסיתם לפתור אותה בתקנה לחקלאים, שידעו שייענשו כלכלית אם ימכרו למפחמות וגם שיהיה להם פתרון לגזם". גב' לוינגרט: כאשר נעקר מטע ומגיע קבלן- איך הוא יודע שזה הולך למפחמות ולא להסקה לאח?"
בני אלבז קמט, מנהל אזור איו"ש והמעברים, במשרד להגנת הסביבה: "ביצענו הריסה של כל המפחמות. השר וראש המינהל האזרחי השקיעו מיליוני שקלים בנושא. בינואר הוקמה 'יחידת דוד' תחת פיקודי, שאחראית על כל המעברים, והוחרמו מעל 180 משאיות שהכניסו פסולת ליהודה ושומרון. ביחידה 12 פקחים ואי-אפשר לפקח 24 שעות, לכן השר להגנת הסביבה אישר מיידית תקציב לגיוס 12 נוספים והמשרות יאוישו".
לשאלת היו"ר ח"כ רגב: מה צריך לעשות לצמצום כמות הגזם?, השיב כי " לטווח הארוך פיתחנו מפחמה לא מזוהמת, בשיתוף עם הפלשתינים, כשהמטרה היא לבנות 400 כאלו במימון הבנק העולמי". הוא הוסיף כי "המשאיות שנתפסות מוחרמות ומשאית שנתפסת מעל שלוש פעמים, מוחרמת לחלוטין בהחלטת אלוף". על כך העירה היו"ר ח"כ רגב, כי התקנה צריכה לומר שמשאית שתיתפס, תוחרם לחלוטין ולהעניש כספית".
נציג הפרקליטות הצבאית, סבסטיאן אוסובסקי: אנחנו מפעילים סמכויות מנהליות ולא מגישים כתבי אישום, כי כמדיניות אנחנו לא מעמידים ישראלים בפני ערכאות משפטיות. אפשר להעמיד בישראל על עבירות ביטחון. כל משאית שאנחנו תופסים, אנחנו לא מחזירים עד כיסוי מלא של כ-15,000 ש"ח". הוא הדגיש כי "אין סכומים גבוהים כאלו בעבירות סביבתיות בישראל".
היו"ר ח"כ רגב סיכמה: הדיון נוצר מהרדמות ואוזלת יד של משרדי החקלאות והגנת הסביבה, שלא פעלו כראוי לפתור בעיה אמיתית, הנוגעת לחיים. אנשים חולים ומתים. הפתרון של צו אלוף מצומצם ויכול להוות פתרון משלים. משרד החקלאות חייב להביא תקנות שימנעו העברת גזם למפחמות, ויחייבו את העברתו לאתרים מסודרים בלבד. כמובן נדרש פתרון לחקלאים למקומות פינוי לגזם. צריכה להיות תקנה של המשרד להגנת הסביבה יחד עם החקלאות שכל משאית שתיתפס פועלת בניגוד לחוק, תוחרם וגם תיענש בקנס כספי. צריך יהיה לשקול גם כתבי אישום לקבלנים ולחקלאים. אם לא בתקנה, אביא זאת בחוק".
היא הוסיפה כי תקיים דיון עם ראש המינהל האזרחי מיד לאחר חוק ההסדרים והתקציב".
