חברות הביטוח וקרנות הפנסיה החדשות יחויבו לסווג את החוסכים והמבוטחים לפי ארבעה מסלולי השקעה, החל מ-1 בינואר 2016 - כך קובעת טיוטת תקנות בעניין זה, שהמפקחת העבירה השבוע לעיון ולקבל חוות דעת של חברות הביטוח. המשמעות היא ניסיון להפעיל את "המודל הצ'יליאני", הקובע את רמת הסיכון של החוסכים לפנסיה על-פי גילם. ארבעת המסלולים יהיו קשיחים ולא ניתנים לשינוי.
ארבעת המסלולים יהיו:
- חוסכים עד גיל 50 - רמת סיכון גבוהה יחסית, עם מרכיב גבוה יחסית של מניות, ככל הנראה לא יותר מ-30%, בתיק ההשקעות.
- חוסכים בגיל 60-50 - רמת סיכון נמוכה יותר, פחות מניות ויותר אגרות חוב ממשלתיות ושל קונצרנים באיכות גבוהה.
- חוסכים בגיל 60 ויותר - לקראת היציאה לגמלאות, מרכיב סיכון נמוך עוד יותר בתיק. מסלול זה, כמו המסלולים האחרים, יהיה בהרכב קבוע מראש של סוגי ההשקעות, והחוסך לא יוכל לשנותו כראות עיניו.
- גמלאים ומבוטחים המקבלים פנסיה - תיק השקעות סולידי, המבוסס על אג"ח ממשלתיות או קונצרניות ללא סיכון, וכן מ השקעות והלוואות בתשואה מבוטחת גבוהה.
המסלולים יהיו ברירת מחדל, כלומר מסלול קבוע אם החוסך לא ביקש אחרת, נראה, עם זאת, שהמבוטח יוכל לבקש מסלול אחר, על אחריותו.
השיטה החדשה תחול בעיקר על קרנות הפנסיה החדשות, המנוהלות על-ידי חברות הביטוח, ובהן: מקפת (מנוהלת ע"י מגדל), מיטבית (כלל), מבטחים (מנורה), הראל-גלעד(הראל) ואחרות.
יודגש, שהשיטה לא תחול על תוכניות ביטוח המנהלים של חברות הביטוח, שהפסיקו כבר לפני כשנה לקבל חברים חדשים, ומקבלות כספים רק מחברים ותיקים. הן אומנם מקבלות חברים חדשים מעל גיל 60, אך כספיהם מושקעים ממילא בדרך כלל במסלולים סולידיים.
השיטה המוצעת לא תחול על קרנות הפנסיה הוותיקות. אלו הפסיקו כבר לפני 20 שנה לקבל חברים חדשים, ומתרכזות כיום בקבלת כספים מחברים ותיקים ובניהול כספי הפנסיה של הגמלאים. הקרנות הוותיקות מוגנות ממילא על-ידי האפשרות שיש להן - בניגוד לקרנות החדשות - לרכוש בחלק ניכר מכספן אג"ח מיועדות של המדינה, בתשואה גבוהה.
היכן הנדל"ן? לא ברור היכן ואם מתכננת סלינגר להביא בחשבון השקעות לא-פיננסיות של חברות הביטוח, בעיקר השקעות בשוק הנדל"ן, ההולכות וגדלות בשנים האחרונות. רק השבוע, למשל, נמסר שחברת הביטוח הראל מלווה 280 מיליון שקל לחברת אביב, לבניית פרויקט מגורים ברמת השרון, כאשר חלק גדול מהכספים באים מכספי מבוטחים בביטוח חיים.
הנימוק להפעלת המוגדל הצ'יליאני הוא, שכאשר המבוטח צעיר יחסית הוא יכול לקחת יותר סיכונים, כי יישארו לו די שנים כדי לתקן כל הפסד אפשרי. כאשר המבוטח קשיש, גימלאי, יישארו לו הרבה פחות שנים כדי לתקן הפסד אפשרי במסלולים מסוכנים.
רק בצ'ילה השיטה קרויה כך, משום שהיא מופעלת בשנים האחרונות בצ'ילה. זוהי, ככל הידוע, המדינה היחידה בעולם, שבה מחייבת הממשלה את חברות הביטוח להשקיע במסלולים קבועים מראש.
כמעט בכל העולם, לעומת זאת, כולל מדינות עם וותק וניסיון רב בהפעלת תוכניות ביטוח וחסכון, לא כופים על המבוטחים מסלולים נוקשים וקבועים מראש. הדבר נשאר להחלטתו החופשית של כל חוסך-מבוטח, ומאפשר לחברות הביטוח להפעיל מספר גדול של מסלולי השקעות.
המפקח הקודם על הביטוח, עודד שריג, ביקש לקדם את הנושא, ואף קידם הצעת חוק בעניין זה. הדיונים הוקפאו בעקבות התנגדות חריפה של ח"כ
חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווח של הכנסת, שהייתה אמורה לטפל בנושא. חברות הביטוח גורסות, שאפשר לסמוך על המקצועיות שלהן, ולכן ספק אם יש צורך בקביעת מסלולי השקעות קשיחים. הן גם מדגישות, שצ'ילי היא המדינה היחידה שאימצה שיטה זו.
הצעותיה של סלינגר יחולו על מבוטחים וחוסכים חדשים, החל מינואר 2016. מבוטחים וחוסכים ותיקים, וכן אלו שיצטרפו השנה הקרובה, יוכלו להמשיך ולבחור מסלולי השקעה כרצונם, אך יוכלו אם, ירצו, לעבור למסלולים החדשים. עתה יש להמתין לתגובת חברות הביטוח.
