שיחה סגורה כבת שעה וחצי מתוך חוג בית שקיים לפני כחודש וחצי השר לשעבר
משה כחלון, ופורסמה ע"י תומר אביטל ("
מאה ימים של שקיפות") וטל שניידר ("
הפלוג") חושפת טפח ממה שמגלה כחלון לפעיליו.
כחלון מתכוון לשבץ למפלגתו החדשה בעיקר מנהיגים מן המגזר העסקי - ״אנשים שהוא מאמין שיוכלו להזיז דברים ולפתור סבכים ביורוקרטיים״ ומקווה לשבץ לרשימתו 50% נשים.
הוא מוטרד מאוד מן המחויבות של שרים בכירים למתפקדים ולפונקציונרים במפלגה, במיוחד לפעילים פוליטיים מקומיים. הקשרים ההדוקים האלה, לדבריו, לא מאפשרים לאותם השרים לחשוב בצורה ״נקייה״ על האינטרס הציבורי הרחב ולעבוד למען הציבור הישראלי בכללותו.
כחלון מספר שניסה להפריע למלאכת חלוקת הג׳ובים של שר בכיר, ומגלה על התניה של שר בכיר לפיה אם לא יקבל מראש עיריית קריית שמונה הבטחה לתקן עבור מקורב פוליטי, השר לא יפתור את הבעיה המטרידה את ראש העירייה. ״יש שר מסוים חשוב ביותר, באמת שר חשוב ביותר. לא אומר סתם. אמר לראש העיר עד שלא תמנה את הרכז באזור שלי לסגן, אני לא אתן לך. מה הוא יעשה עכשיו? רכז באיזור. השכר שלו 35 אלף שקל לחודש, עם כל הסיפור מסביב מזכירה וזה וזה... הוא (ראש העיר) אומר לי משה, שלושה וחצי מיליון שקל אני גומר את הבעיה של בית ספר. אני גם לא צריך אותו (את הסגן), בינינו, הוא (הסגן) גם לא יעשה כלום. אוקיי. לקחתי על עצמי את המשימה. אני יודע לפתח קשרים. אני מתקשר לאותו שר. אמר לי (השר): שמע, כחלון - אם ההוא לא יהיה, אפסיק לו את הקו שלי, מה אתה אומר? האם פתרתי לו את הבעיה? (לא) הלכו שלושה וחצי מליון. ואין מה לעשות. זה הסיפור. הוא לא ייתן לך ולא ירצה לעזור לך כי זה החיים שלו (של השר), להיבחר או לא להיבחר. זה מנגנון מפלגתי. זה המנגנון המפלגתי ואותו הדבר זה הוועדים ונציגי הוועדים״.
פקיד שנועד לעכב "גם משרדי ה
ממשלה מקשים בכוונה לציבור", המשיך כחלון. הוא סיפר כיצד ביקר בתערוכת
סלולר בספרד ונחשף שם לסוגי מכשירים סלולריים ומחירים הנמוכים. כאשר התחיל לעבוד על ייבוא המכשירים כחלון לומד לראשונה על מחלקת התקינה במשרד התקשורת. הוא הולך פיזית לבקר בה ושם רואה את האדם שמעכב במו-ידיו (ואיטיותו) את פתיחת השוק לתחרות.
״קומה עשר יושבת הוועדה לאישור. אני עולה למעלה. מנקים את המשרד. יושב בן אדם. שולחן, מחשב לא מחובר לדעתי. וטלפון חוגה או יהלום... אני אומר לו ׳מה אתה עושה׳? הוא אומר לי: אני מקבל פרוספקטים. אבל לא הגדולים. אני בודק שהכל בסדר ואז אני מאשר. כמה אישרת השנה? 30? 40? הוא אומר זה לוקח הרבה זמן עד שאני מאשר, הוא קורא הכל. ואז המכשיר כבר מזדקן... ואז אני מבין, שאצלי, שר התקשורת של ישראל, יש מי שגורם לכם לשלם 700 מיליון יותר לשנה ממה שאתם צריכים לשלם על המכשיר הפשוט. קראתי לעדן (עדן בר-טל, מנכ״ל המשרד אז): צריך לסגור את המחלקה - אמרתי לעדן, תן לו (לעובד) כל תפקיד אחר. מה שהוא רוצה. אתם לא יודעים כמה האנשים האלה יקרים לנו. למשפחות שלהם ולעם ישראל. סגרנו את המחלקה. היה צריך לשנות תקנון כי זה תפקיד ששמעון פרס נתן לעוזר של הנהג שלו עוד בשנות הארבעים״.
חוסר אחריות שגובל ביהירות בשלב מסוים במפגש פונה כחלון לשאלות הקהל. אחת הנשים היושבות בחדר שואלת אותו בצורה ישירה מדוע לסמוך עליו? מדוע כשהוא ייכנס הדברים ישתנו? הרי נכנס כוח חדש וצעיר לכנסת במערכת הבחירות האחרונות. כחלון עקץ בתגובה את שר האוצר
יאיר לפיד, וגם טוען נגד שאר חברי הממשלה, שחושבים ש״משילות תפתור את הבעיות". לדבריו ״הרי המשילות היא סתם תירוץ. ראש ממשלה בישראל הוא מאוד חזק ויכול לעשות מה שהוא רוצה עם או בלי הקבינט שלו״.
כחלון מספר כיצד נחרד מהתקדמות בסולם הדרגות. "ינואר 2013, אני הייתי שר תקשורת ושר הרווחה. ראש הממשלה קרא, לא אמר לי את האמת. ׳אני לא יודע מי יהיה שר האוצר. אני לא יודע. הייתי ראש לשכת שר, סגן יו״ר כנסת, חבר כל הוועדות בכנסת, יו״ר הועדת כלכלה, רפורמה בנקאות, הייתי שר ועדיין הייתה לי חרדת קודש לקבל את תפקיד שר האוצר. הוא לא יכול להצליח. איך? איך אני אומר לכם את זה. אני אומר לכם, עם כל האמפתיה אליו, (יש לו) חוסר אחריות שגובל ביהירות".
בשלב אחר במפגש, כחלון מתייחס גם כן ללפיד ואומר שצריך להעריך את העובדה שפנה לפוליטיקה ״זה לא פשוט להיות שם. הוא עזב את הקופסה הנוחה ובא לשם. מגיע לו את הקרדיט על זה. כשקראתי שהוא אמר שהוא לא מתחרט, גם אם זו אמירה טקטית, אני מעריך את זה והכוונות שלו טובות. ואני אומר כי חשוב שעוד אנשים טובים יבואו״.
אסור להחמיץ אפשרות לשלום ״החלק האחרון הוא הנושא המדיני. למרות שזה לא הפורטה שלי כל כל החיים עסקתי בנושא החברתי... זה חלק מן המערכת, גם אם אתה פחות נמשך לסיפור הביטחוני. העמדות המדיניות שלי הן מה שנקרא ליכוד רך, של בגין. הליכוד מורכב משניים: דור המעברות, דור המחתרות. אני מן המעברות. וזה הליכוד. גוף שיודע לעשות שלום, יודע לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל.
״היום, בכל באופן עקרוני גם לנו וגם לפלשתינים. אסור להחמיץ אפשרות לשלום. בימים האלה, מי שכתב לאבו מאזן נאום זה בטח ביבי. יש לו את הימין שלו, חמאס וג׳יהאד. הם בטח גמרו ביניהם את העניין ונלך הביתה.
״בגדול, הכלכלה שלנו ושלהם צריכה את זה. ואנחנו צריכים את זה אנחנו מול העולם. אפילו פחות מול הפלשתינים, אלא מול העולם. יש פה ציר חדש. יש פה הזדמנות אדירה. מדינות יציבות באופן יחסי - מצרים וירדן, סעודיה, מרוקו. הציר הזה יש לו השפעה גדולה מאוד גדולה על הרשות. הציר הזה בעתיד אמור לטפל ברשות. הכסף שלהם יגיע משם. מה שאנחנו נצליח לסגור איתם ולהביא אותם פנימה ושלום עם כל העולם הערבי. המילה שלום גדולה. כל הזמן היה לנו אירופה או ארה״ב. פתאום יש לנו משהו יותר רחב. ובעתיד גם טורקיה. אנחנו צריכים את הציר הזה חזק כי יכול לתת לנו מענה לבעיה אקוטית והיא לעשות שלום. הבעיה שלנו שאנחנו מוסרים נכסים ואנחנו מקבלים פיסת נייר. פיסת הנייר של אוסלו לא עבדה טוב. בגדול אם קבוצת המדינות תדע לתת ערבויות, גם פה בתוך מדינת ישראל, יהיה אפשר להגיע להסכמים עם ויתורים וכולם מבינים שצריכים להיות פה ויתורים. אמריקה ואירופה ימחאו כפיים...
״קחו עכשיו את כל ההפחדות, עוד פעם אירן ועוד פעם זה.לפני כמה ימים שמעתי ברדיו מקומי שיחות עם מאזינים. עלה מאזין ואמר למנחה: ״תגיד התפקיד של ראש הממשלה זה להפחיד את האויב. כל פעם שהוא מדבר אני רץ לממ״ד. האויבים שלנו הם אלו שצריכים לרוץ לממ״ד״.
עמלות הבנקים הוא לועג לבנקים, שגובים עמלות על דמי שמירת צ׳קים (או דמי הפקדה): ״מעבירים כסף באמצעות הקלדה. אתם רוצים דמי שמירה? מה אתם באמת יושבים שם בלילה ושומרים על הכסף? כשבנק מעביר כסף מחשבון לחשבון באמצעות הקלדה. ולוקח על זה כך וכך שקלים. 34.30 ש״ח. על מה אתה רוצה? כסף דמי שמירה? מה אתם באמת יושבים בלילה ושומרים על הכסף? יש פה עמלות מטורפות. לא נקיות. אתם מבינים איך זה עובד? בדיוק כמו בסלולר, בדיוק כמו בדיור. כל אחד גוזר, כי הוא יכול והממשלה עוצמת עיניים״.
