13 מלקוחות בנק דיסקונט טוענים (27.10.14), כי הבנק הפר את הסכמי ההלוואה שחתמו עימו, בהעבירו את כספי ההלוואה שנועדו לרכישת רכבים לחשבונה של חברת רוזנטל רכבים, שבעליה נמלט מן הארץ, מבלי שטרח לבדוק האם הרכבים קיימים בפועל. הטענה מועלית בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב.
לדברי התובעים, הם היו קשורים עם חברת רוזנטל רכבים ובעליה, אברהם רוזנטל - עובדי החברה או חבריו וקרוביו של רוזנטל. לפני שנה פנה אליהם רוזנטל בהצעה מפתה לרכוש באמצעותו מכוניות מיצובישי אאוטלנדר ב-136,000 שקל במקום ב-170,000 שקל, לדבריו - במסגרת הזמנה גדולה מהיצרן.
רוזנטל התנה את ההנחה בכך שהתובעים יגיעו לסניף ספציפי של דיסקונט בירושלים, יפנו לפקיד מסוים, יפתחו באמצעותו חשבון בסניף ויקבלו ממנו הלוואה בגובה מחיר הרכב. לדבריהם, חלק מהם הביעו את חששותיהם בפני הפקיד ומנהלת הסניף, אך הללו אמרו להם, כי אין להם ממה לחשוש, שכן הבנק לא יעביר את ההלוואות לרוזנטל עד שהרכבים יגיעו ארצה והוא יטיל עליהם שעבוד.
לטענת התובעים, חרף העובדה שלא התקיים אף אחד מהתנאים להעברת כספי ההלוואה בסכום כולל 1.7 מיליון שקל לחברת רוזנטל, העביר הבנק את ההלוואות לחשבונה של החברה באותו סניף בירושלים.
הכספים הועברו מבלי שפקידי הבנק ראו את הרכבים ובדקו את מסמכיהם, ומבלי שנרשם עליהם שעבוד, וכך נוצר מצב שהכספים ניתנו מבלי שהרכבים יובאו.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד גרשון בלקין וקלי בלקאר, נאמר, כי יתרת החובה של החברה כוסתה בכספי התובעים. לא רק שהתובעים לא קיבלו את הרכבים, הם טוענים, אלא שהבנק גם דורש מהם לפרוע את ההלוואות ומפעיל נגדם הליכי גבייה. התובעים מבקשים מבית המשפט להורות לבנק להפסיק את הליכי הגבייה ולבטל את ההלוואות, ושומרים לעצמם את הזכות להפריד בנפרד תביעות פיצויים. טרם הוגש כתב הגנה.
