אלוף מרום: מים חדרו דרך צינור

"הצוללת דקר טבעה, כנראה, בגלל חדירת מים לצינור, שהוצא החוצה כדי להכניס אויר לצוללת" - אמר אלוף (מיל.) אלי מרום, מי שהיה מפקד חיל הים (2011-2007 ) ושותף בחיפושים אחרי הצוללת. מרום דיבר על נושאי ביטחון, במפגש הדו-שבועי של המועדון המסחרי והתעשייתי בתל אביב. עם תום הרצאתו, שאלה אחת מחברות המועדון, במפתיע, מדוע טבעה דקר. מרום נתן תשובה מפורטת מאוד, ו-News1 מביא כאן את עיקריה. מרום: "הנוהג היה, שהצוללת שטה מתחת למים, ואחת ל-24 שעות עולה, ושולחת שידור אלחוט שהכל בסדר. ההודעה האחרונה התקבלה ב-25 בינואר 1988, ואחריה נשמעו רעשי רקע שונים. החיפושים אז לא העלו דבר. הייתי מעורב באותה תקופה בחיפושים. "לאחר כשנה, התגלה מצוף הצוללת מול דיר-אל-באלח, בסיני. לא בדקו כמו שצריך, ולא מצאו דבר. כשזאב אלמוג מונה למפקד חיל הים, הוא הקים ועדה, שבדקה והגיעה למסקנה שהמצוף הגיע מכיוון מצרים. איך זה יכול להיות, הרי הצוללת שטה בים האגאי? במסגרת השיפוצים. התקינו בצוללת מערכת חדשה. דקר הפליגה מהר מן המתוכנן, ומפקדה ביקש להגיע לנמל חיפה 24שעות לפני המועד המתוכנן. ענו לו, שמכינים טקס, ולכן הוא מתבקש להגיע בזמן, ולא להקדים. ההנחה הייתה, שמפקד הצוללת החליט לנצל את הזמן שהרוויח כדי לנסות את הציוד החדשה, ולשם כך הפליג לכיוון מוצרים, וכך "בזבז" את הזמן המיותר. (לאחר מציאת שרידי הצוללת התברר, שהמצוף השתחרר מעוצמת הטביעה, ושט בחופשיות בים עד סמוך לגבול מצרים - א.ל.) "ב-1980, לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, התחדשו החיפושים, שהשתתפתי בהם. חיפשנו שלוש פעמים בסמוך לחופי מצרים, ולא מצאנו דבר. המפקדה מינתה ועדה חדשה, שחזרה להנחה שהצוללת טבעה אי-שם בים האגאי, במסלול המתוכנן שלה. נערכו ארבעה חיפושים - אני פיקדתי על הראשון - ולא מצאנו.

"השרידים נמצאו בדיוק בנתיב המתוכנן"

"לבסוף ב-1999, שכר משרד הביטחון את חברת נאוטילוס לחיפושים תת-ימיים. נציג חיל הים, הקצין יחיאל געש, הצטרף לחיפושים. במאי 1999 נמצאו שרידי הצוללת, בדיוק בנתיב המתוכנן שלה, ממש על הכביש!, על קרקעית הים, בעומק 3 קילומטרים. זה היה ביום ששי. הייתי בדרכי הביתה, וקיבלתי טלפון בהול מלשכת מפקד חיל הים, שביקש ממני להגיע ללשכה. שם שמעתי את הידיעה". לבסוף הגיע אלוף מרום להשיב על שאלתה של חברת המועדון - איך טבעה. מרום: "הצוללת הייתה שבורה לשנים, נטויה על צידה. הוצאנו צוות של שלושה אנשים, אחד מהם רב סרן גדעון רז, שצילמו כל דבר אפשרי. חיל הים ניתח כך: אין סימן לחבלה חיצונית. ההנחה היא שהייתה תקלה טכנית, והועלו כמה השערות. ההנחה אומרת כך: הצוללת פועלת על סוללות. כשהן נגמרות, יש להפעיל גנרטורים, הפועלים על דיזל, והם זקוקים לאוויר חיצוני. מוציאים צינור החוצה, והוא קולט אויר ומעביר אותו לגנרטורים. כנראה, שבעת תהליך זה נפל הלחץ ההידראולי, המנגנון לא היה הכי טוב, מים חדרו לצינור, ומשם לצוללת. דקר התמלאה במהירות מים, נטתה על צידה לכיוון החרטום, פגעה בקרקע ונשברה".