חובות איסור הלבנת הון - גם על רו"ח ועו"ד

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה (יום ב', 17.11.14) את צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור). הצו מטיל על עורכי הדין ורואי החשבון חובה לזהות את לקוחותיהם, לבצע הליך "הכרת הלקוח", ולשמור רישומים, ואינו כולל חובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. עם זאת, הוסכם כי במקביל להוראות החוק, יותקנו כללים אתיים לפיהם עורך דין או רואה חשבון לא יבצע פעולה, כאשר הוא מעריך שרמת הסיכון להלבנת הון או מימון טרור של אותה פעולה היא גבוהה. הצו עבר שינויים רבים בעקבות מגעים ממושכים בין לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון לבין מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שבמשרד המשפטים, על-פי עקרונות מתווה שהוסכם על כל הצדדים הנוגעים בדבר. הצעת החוק הממשלתית כללה במקור חובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, כנדרש על-פי הסטנדרטיים הבינלאומיים, אך בעקבות עמדת הלשכות המקצועיות וחששן מפני פגיעה בחיסיון והערות ועדת חוקה, ועל-מנת שניתן יהיה להתחיל ביישום הסטנדרט הבינלאומי לגבי יתר החובות, הוסרה חובת הדיווח מהחוק, בכפוף להסכמה על התקנת כללים אתיים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור. ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד פול לנדס, מציין כי אכיפת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על עו"ד ורו"ח הכרחית, על-מנת שלא יעשה בהם שימוש לצרכי הלבנת הון ומימון טרור. עם זאת, לנדס מציין כי הרגולציה במתכונתה הנוכחית, ללא חובת הדיווח, עדיין אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים וכי עלולה להימתח על מדינת ישראל ביקורת בינלאומית בנושא. הצו הותקן על-ידי שרת המשפטים מכוח סמכותה בהמשך לתיקון חוק איסור הלבנת הון שהתקבל בחודש יולי 2014, לפיו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור יחול על נותני שירות עסקי - עורכי דין ורואי חשבון, בכפוף להתקנת הצו. תיקון החוק נועד למנוע ניצול לרעה של נותני שירות עסקי, המבצעים פעולות פיננסיות עבור לקוחותיהם, לצורך הלבנת הון או מימון טרור, ונקבע לאור הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום, הכוללים דרישה להחיל את המשטר על מגזרים אלה. החוק מחיל את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על עורכי דין ורואי חשבון, בהתייחס לפעולות עסקיות בעלות אופי פיננסי שהם מבצעים עבור לקוחותיהם, כגון קנייה או מכירה של נדל"ן, ניהול נכסים והקמת חברות. החוק קובע במפורש כי אין בהוראותיו כדי לפגוע בחיסיון עו"ד-לקוח, הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות.

"החובה שהוסרה סותרת את נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "לשכת עורכי הדין מברכת על הצו שהתקבל היום לאור השינויים שהלשכה התעקשה כי יוסרו מנוסח הצו. הראשון שבהם הוא חובת הדיווח שהוסרה לחלוטין מנוסח הצו – הלשכה הדגישה כי חובה זו סותרת את נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין ופוגעת בזכות הייצוג של כל אזרח במדינה. כמו-כן, חובות הזיהוי והכרת הלקוח רוככו באופן שאין בהן כדי לפגוע בחיסיון עורך דין-לקוח ובמרקם יחסי האמון ביניהם. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, אמר: "המאבק העיקש שהתנהל בשלוש השנים האחרונות הוכיח שוב את חיוניותה של לשכת עורכי הדין לציבור חבריה בישראל ולמערכת המשפטית. אלמלא התעקשותנו ומאבקנו בכנסת בהצעת החוק, עורכי דין רבים היו נפגעים פגיעה קשה במעמדם ובעבודתם". נשיא לשכת רואי חשבון, דודי גולדברג, מסר כי "לא כל מה שחל על מדינות ה-OECD נכון שיחול באופן אוטומטי גם על ישראל. החקיקה הנוכחית יוצרת את האיזון, על-מנת לסגור את המעגל של נותני שירות עסקי רואי חשבון ועורכי דין במסגרת המאבק בהון השחור ואיסור הלבנת הון".