הדואר: זיהוי השולח יאריך התור בסניף

בקרוב נדע מי שלח אלינו בדואר רשום. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום ב', 17.11.14) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק הדואר, שעוסקת בהודעה על קבלת דואר רשום, אליה צורפו שתי הצעת חוק דומות, האחת של ח"כ נחמן שי והשנייה של ח"כ אורי מקלב וחברי כנסת נוספים. לפי ההצעה שאושרה, הודעה שמקבל נמען על כך שעליו לאסוף דואר רשום תכלול גם את פרטי השולח, בניגוד למצב היום שבו פרטי השולח אינם מופיעים בהודעה. שר התקשורת גלעד ארדן אמר כי הגיש הצעה דומה כבר בכנסת ה-17, כשהיה ח"כ באופוזיציה. הוא ציין כי כשאנשים מקבלים הודעה על דואר רשום הם בדרך כלל ממהרים לאסוף את הדואר, ולפעמים מגלים שמדובר בסך-הכל בעלון פרסומי. הוא סיפר כי בעצמו חווה מקרה דומה כאשר מיהר לאסוף דואר רשום, שהתברר כעלון של חברת אופנה. לכן, אמר השר ארדן, צריך לאפשר לאזרחים לדעת מי שלח את הדואר ולהחליט עד כמה דחוף להם לאסוף אותו. "המדינה לא אוהבת שקיפות, אבל צריך שהשקיפות תהייה מנת חלקם של אזרחי המדינה", דבריו. המשנה למנכ"ל דואר ישראל, הרצל בר-מג, אמר מנגד כי פרסומות של חברות אופנה הן פרומיל בטל בשישים מסך כל הדואר הרשום. לדבריו, 30 מיליון דברי דואר רשום נשלחים בשנה - 35% מהם על-ידי המדינה ומוסדותיה ובכלל זה הרשויות המקומיות, 30% נשלחים במסגרת הליכים משפטיים על-ידי משרדי עורכי דין, 23% הם דרישות תשלום, מסמכי מקור ואחרים ו-12% הנותרים הם דברי דואר שמקורם בסחר מקוון (רכישות באינטרנט). הוא הזהיר כי החובה לציין את שם הנמען תגרום להתארכות התורים בסניפים, תטיל על החברה עלויות שהיא לא תוכל לעמוד בהן ותחשוף אותה לעיצומים כבדים. השר ארדן ציין מנגד כי המשרד ייקח את הדברים בחשבון ויבצע אכיפה בשום שכל. הוא הוסיף כי הדרישה לתוספת תשלום היא חוצפה גדולה מאוד, והיא לא עלתה בתהליך השימוע לפני הגשת הצעת החוק. הוא הוסיף כי עד היום לא הייתה אכיפת יתר נגד חברת הדואר, ודחה את החשש מפני עיצומים כבדים. לפי ההצעה שאושרה, השולח יצטרך לציין על דבר דואר רשום את שמו וכתובתו, ואם הוא שולח את הדואר כמיופה כוח מטעם מישהו יצטרך לציין מי האדם שייפה את כוחו. עם זאת, אם דבר הדואר נשלח על-ידי המדינה ומוסדותיה - שם השולח יופיע כ"מדינת ישראל" ללא המען. בדיון קבעה הוועדה כי מי שיבצע הטעיה מכוונת של זהות השולח יהיה צפוי לעיצום פלילית שדינו קנס. נציגת משרד המשפטים, אלידור בליטנר, ביקשה לשמור לשרת המשפטים זכות להסתייג מסעיף העיצום.