|
|
|
תאריך:
|
18/11/2014
|
|
|
עודכן:
|
18/11/2014
|
| בג"ץ דורש מידע נרחב על גיוס החרדים |
|
|
1 |
|
| |
שלטון החוק והביקורת השיפוטית לפי בחירת בית המשפט
עם כינון הדמוקרטיות למין המאה ה-18 נוסף לבית המשפט תפקיד לפתור סכסוכים בין אזרחים לבין רשויות השלטון. בעוד שבהליך פלילי, למדינה טענות כלפי האזרח ומבית המשפט אוכף את החוק על האזרחים במידה ועברו עליו, בתפקיד החדש האזרח טוען כלפי רשויות המדינה ומבקש מבית המשפט לאכוף את החוק על הרשויות. זאת בהתאם לעקרונות היסוד: 1. רשויות המדינה כפופות לחוק לכן עליהן לפעול בהתאם, 2. לאזרחים זכויות בסיסיות אותן על מוסדות המדינה כולן לכבד. כך נוצרה "הביקורת השיפוטית" על השלטון.
הזכויות הבסיסיות של האזרחים לחלק שווה בשלטון נפגעות בין השאר כתוצאה מהפער במידע: הציבור ברובו אינו יודע אודות המניעים להחלטות שלטוניות או לחקיקה. אלו לעיתים עשויות לנבוע מרצון מרצון לרצות קבוצה ברת השפעה ולא מתוך רצון להטיב עם הציבור. לכן לדעת בית המשפט תפקידו לעזור לציבור להתיר את הסבך. מה שאינו מוזכר פה הוא שבית המשפט עצמו וכך גם רשויות התביעה התלויים הדדית בניגוד לרצוי, מהוות בעצמן קבוצה או קבוצות של בעלי ענין. המערכת המשפטית באמצעות שרי המשפטים מקדמת חקיקה שהיא תכופות לרעת האזרחים. כיון שחוקים אלו אינם מחייבים את האזרחים למעש כלשהו, הרי שהם אינם מתפרסמים ברבים והאזרחים אף אינם יודעים על קיומם.
3."זכות העמידה בדין" הונהגה עבור צד שיש לו נגיעה מהותית למקרה, כגון מי שזכויות הפרט או האינטרסים שלו נפגעו, יוכל להישמע בבית המשפט. הגבלה זו מנעה את הצפתו בתי המשפט בהתדיינויות . לפי אהרון ברק, גישה זו מאפשרת לרשויות לפעול באופן בלתי חוקי וכך לפגוע שלטון החוק. לשיטתו כל מי שמבקש הכרעה משפטית לגבי שלטון החוק, או בנושא שלפי קביעת בית המשפט יש בו עניין לציבור, זכאי לעמידה. הוא כמובן לא התיחס למי שנפגע מהמשטרה – לגבי המשטרה הורה לשופטים "להניח תקינות" שופטים ביחד עם התובעים כל כך מניחים תקינות החקירה עד שהם דואגים שכך תראה גם אם ברור שההפך הוא הנכון. שופטים אף מונעים זכויות דיוניות במשפט. שלושת גורמים אלו פועלים תדיר תוך הפרות כל החוקים שהם אמורים לשמור בפעולתם.
4."שפיטות" - התפיסה משפטית קרובה. אהרון ברק בעקביות גם הסיר את הגבלות השפיטות: 1. שפיטות נורמטיבית 2. ושפיטות מוסדית. 1. שפיטות נורמטיבית - קריטריונים משפטיים לפיהם על בית המשפט להכריע; במידה ואלו לא קיימים, הרי שהמקרה אינו שפיט. 2. שפיטות מוסדית - הנושא או שמתאים או שאינו מתאים להכרעה משפטית, כיון שקיימת רשות שלטונית אחרת ראויה יותר. לדוגמא בנושאים מדיניים מובהקים עבורם ישנן רשויות אחראיות המבצעת והמחוקקת. לשיטת ברק "מלוא כל הארץ משפט". כמו "מלא כל הארץ כבודו" (של ריבון העולמים). כפי שהחילו את הסמכות השמימית על המדינה, כך מלא ברק את הארץ בסמכות בית המשפט על "כל התנהגות אנושית" כולל "מחשבות סובייקטיביות" – אף הרחיק לכת מחוקי ההלכה לפיה החברה אינה מענישה על מה שאין בו מעשה! ומרוב "דמוקרטיותו" קבע כלל המתאים יותר לאינקויזציה! - מכאן שלבית המשפט זכות לקבוע בכל ענין. בזכות בית המשפט לקבוע בכל עניין ברק עקבי מאוד גם בנושא הבקרה על בית המשפט שמר עניין זה לבית המשפט עצמו. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
2 |
|
| |
למען זכות בית המשפט לקבוע בכל ענין, ברק גם סרב לקבל את את עקרון הפרדת הרשויות והגבלת סמכות בתי המשפט. לפי גנבת הדעת הנפתלת של ברק הכל שפיט, אסור לבית המשפט לדחות דיון במחלוקת משום היותה פוליטית היות והסרוב הוא כהכרעה פוליטית – לשיטתו! והרי הכרעה פוליטית אינה מתחומו של בית המשפט. כך מגיע הוא להפוך על פיהם עקרונות של השכל הישר. אי התערבות בית משפט פירושה אי התערבותו, חוסר דיון. על ידי כך בית המשפט כלל אינו קובע אלא מניח למי שהוסמך לכך לקבוע, הצד פוליטי לו רוב צריך לקבוע הרי לשם כך קיבל רוב. אלא שאת זה בדיוק ברק לא רצה! בהיותו בעל השקפה פוליטית מוגדרת וגם שתלטנות שאינה יודעת גבולות, הוא החליט שאל לו לתת לפוליטיקאים שנבחרו בנגוד להשקפתו לנהל את המדינה. כך הפך הוא את בית המשפט למוסד פוליטי אשר מינה את עצמו. כל זה כמובן מתוך "נאורותו" ו"דמוקרטיותו". לבקורת השיפוטית יש משמעות רק אם בית המשפט הינו חסר פניות דיו ואינו נוטה בברור לכיון פוליטי זה או אחר.
לשיטת ברק באי החלת כלים משפטיים בית המשפט מאפשר פעולות לא חוקיות והרי ישנה הרשות המחוקקת כדי שתתן או תדחה תוקף מדיניות. במדינות בהן לבית המשפט סמכות לבטל חוקים ולבטל החלטות, בית המשפט מסתמך על חוקה של המדינה, המגדיריה את הסמכויות של השלטון והיא כוללת גם מגילה של זכויות אדם וחוקים אחרים. במדינות אלו ניתנה לבית המשפט סמכות לפסוק בהתאם להכרעות דמוקרטיות המבוטאות בחוקה ובחוקים. למדינת ישראל אין חוקה. ישנה כוונה שחוקי היסוד יתקבצו אי פעם לחוקה. חוקי יסוד אלו אינם מסמיכים את בית המשפט לבקר את חוקי הכנסת. למרות זאת, בג"צ הסמיך את עצמו תוך השענות על עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים. לשיטתו חוקי היסוד מחייבים את בתי המשפט להצביע על כל חריגה שהכנסת אינה רשאית לה. ברק אף הרחיק לכת בטענה שאי התערבות בית המשפט לפי ברק מאלצו לתת תוקף למדיניות שגם אם היא חוקית היא הנופלת "במתחם הסבירות" לפי שיקולו כמובן. כאן ברק גם הפך על פיה את טוענת החוקיות, הוא אישר שהכנסת היא זו הנותנת תוקף חוקי, אך החליט לעקוף ולבטל זאת בתירוץ "הסבירות". ברק יותר מכל אדם אחר הפר חוקים וכמוהו הרשות השופטת מפרה חוקים יותר מכל רשות אחרת.
לפי ברק היות ורצוי שיהיו "יחסי אי-תלות תוך פיקוח הדדי להגנה על זכויות האדם", על בית המשפט העליון כשומר על שלטון החוק ומגן זכויות הפרט, לבחון פעולותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באשר לתחומים פוליטיים שאין זה מין הראוי שיתערב, ברק ובעקבותיו בית המשפט העליון, כיבדו במידה והתאימו להשקפות הפוליטיות. הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת מקגיל ארווין קוטלר: "הדין הישראלי בדבר זכות העמידה הפך למקיף ביותר מבין כל הדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם", כך "הלכת ה'שפיטות' היא המקיפה ביותר". האכיפה השתלטנית של "שלטון החוק" פוגעת במערכת הפוליטית ובכלל החברה. אמנם נכון שלשם הגנה על זכויות האדם רצוי שיהיו בלמים ואיזונים בין הרשויות אך הפיקוח חייב להיות הדדי גם על בית המשפט חייב להיות פיקוח. הרי הפגיעה הקשה ביותר בפרט באופן אישי נובעת מרשויות החוק וסופית מבית המשפט באם אלו אינם נוהגים כראוי ועל פי החוק וגם באופן סביר. בית המשפט על דעת עצמו ולגבי עצמו בלבד קבע כי "מקצועיות השופטים, יושרם ואי תלותם מאפשרים להם לדון באופן עקרוני בכל מקרה הבא לפניהם ללא פניות וללא משוא פנים." |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
3 |
|
| |
"יושרם ואי תלותם" של השופטים מתגלים לכל מי שעוקב אחר משפטים ורואה איך הם משנים עובדות כדי להתאימן לתוצאה הרצויה להם. לא כל שכן רואים זאת מי שגם נכחו בדיונים וגם קוראים את הפרוטוקולים שאינם דומים למה שהתרחש בדיונים. התנהלותם כולה אומרת משוא הפנים. על כן לציבור בכללותו בין אם בקרב אנשים שבאו בשערי בית המשפט או שעקבו אחר משפטים, דעה מנוגדת בתחליט.
במקום שמדינאים יקבעו, בית המשפט הופך כל עניין לבעיה משפטית ובכך מתעלם מרצונות העם וכופה את דעתו שהיא במיעוט. בית המשפט מבטל את שיקול הדעת של הרשויות הנבחרות בזו שלו, ואת ערכי הציבור באלו של השופטים. במקום שהממשל יתירא מהציבור, הוא מתירא מבית המשפט! בית המשפט מפיץ את הדעה כאילו החלטותיו הם המעשה הדמוקרטי! הציבור מצידו למד לעקוב פחות אחר פעולות הממשל ואנשיו. אותה האוכלוסייה שפסיקת בג"ץ פוסק תמיד נגדה נואשת ממאמצי השכנוע בציבור, ואלה שבג"ץ מאשר את עמדתן נוהגים בחוסר לב כלפי אוכלוסיות שלמות.
תפקידו העיקרי וסיבת קיומו של בית המשפט הינו פתרון סכסוכים בין האזרחים בינם לבין עצמם בין אם בהליך אזרחי, בו האזרחים ככאלו או כמוסד תובעים אחרים בין אם אלו אזרחים פרטיים או מוסדיים, או בהליכים פליליים בהם המדינה היא התובעת למען הסדר הציבורי. את תפקידו זה בית המשפט מבצע בדרך כלל על הצד הגרוע ביותר. בהליך פלילי לדוגמא בית המשפט כלל לא מקפיד באם הרשות המבצעת המשטרה והפרקליטות פועלות לפי החוק או על מידת שמירתן את הזכויות הבסיסיות של החשודים/נאשמים. כך גם בית המשפט אינו לוקח בחשבון את זכויותיהן הבסיסיות של הנאשמים. בית המשפט אינו מחיל כלים משפטיים לגבי פעולותיו הוא. באשר לפיקוח על בית המשפט על ידי הכנסת שהיא הריבון ושזה תפקידה, אהרון ברק התנגד נמרצות בשם הפרדת הרשויות בה הוא צידד הפעם לצורך זאת. כך הרשות השופטת ומערכת המשפט כולה וגם המשטרה לגבי עיקר פעולותיה, הינן ללא פיקוח חוקי. אלו יכולות להפר חוקים ואכן כך עושות כבדרך שיגרה. על שמירת שלטון החוק מצד גורמי אכיפת החוק בית המשפט כלל אינו מקפיד, בענין זה לא קיים "האקטיביזם השיפוטי". |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
4 |
|
| |
לבית המשפט הפוליטי מליצי יושר בקרב האקדמיה. לדוגמא מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה נעמה כרמי. במאמרה 'המטרה: בית משפט בשירות הפוליטיקאים' היא תוקפת את המדינאים המנסים לשנות ההסדר הקיים שהוא מעשית שלטונו המוחלט של בית המשפט. לדעתה של ד"ר נעמה כרמי "הצעת החוק לשימוע פומבי של מועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת היא הצעה גרועה. גרועה כי היא תגרום לפוליטיזציה של המערכת המשפטית". "משמעותה היא העברת הבחירה למעשה מהוועדה לבחירת שופטים אל הכנסת". יש לידעה כי במדינות דמוקרטיות הפרלמנט כלומר נציגי העם מפקחים על הממשלה ועל בית המשפט, כי זו משמעותה של דמוקרטיה שלטון העם. לטענתה "יש שופטי בית המשפט העליון בדימוס הטוענים שמכל העולם עולים לרגל לישראל כדי ללמוד מאיתנו את השיטה לבחירת שופטים". זהו סילוף אמת. לאמיתו של דבר נאמר בגיחוך ולאו דוקא על ידי שופיטים, שלא ראו שעולים לרגל ללמוד את שיטת בחירת השופטים בישראל. מדוע אין הכותבת נעמה כרמי מביאה שמות של אותם "שופטים בידמוס" שלטענתה כך טוענים. ישנם שופטים בדימוס המנסים לשכנע כמו השופט טירקל אך בשום מקום לא קנו זאת.
היא מודה שישנם פגמים כי יש לה "ביקורת נוקבת על הקרטל, הלכה למעשה, שמפעילים נציגי בית המשפט העליון בוועדה, המצביעים כבלוק אחד" - יפה! והיא גם יודעת ומודה ש.."לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, הרשו לי לנחש כי היה נפסל על-ידם".. נכון שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו. אך מייד כדי להצדיק את בחירת השופטים בידי עצמם טוענת נעמה כרמי "בשום פנים ואופן אין להחליף את הבלוק השיפוטי בבלוק פוליטי". וכי הגוש השיפוטי אינו פוליטי? השפיטה מתערבת בענייני ניהול המדינה שאינם נוגעים לבית המשפט. ואילו חברי הכנסת מייגים את העם לגבי כל הנושאים הציבוריים כשבית המשפט הוא אחד הנושאים החשובים בהם על העם לומר את דברו! את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. אלו עושים כמצוות השופטים. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון כי עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו, כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים. אחר כך מוסיפה "אסור אפילו להטות את מרכז הכובד בוועדה לכיוון הפוליטי" לאיזה כיון פוליטי היא אינה מפרטת. בועדה שני חברי הכנסת חייבים להיות אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה, לכן הם בעלי גוון מדיני שונה ולא יצביעו כגוש אחד. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
5 |
|
| |
"ודאי שלא להוציא את ההכרעה החוצה, אל הפוליטיקאים בכנסת. ההרכב הנוכחי של הוועדה נועד למנוע שליטה פוליטית במינויים לתפקידי שיפוט, ובצדק".... מכאן שלמרות שהיא מודה שהסדר כזה לו היה מתקבל על ידי השופטים לגבי כל גוף ציבורי אחר, היא מצדיקה אותו כאשר מדובר בשופטים עצמם! לתשומת לב, הנחת יסוד מובלעת: שליטת הפוליטיקאים – אלו שנבחרו על ידי העם לעסוק בעניני המדינה לדעתה כפי שלמדה מהשופטים, זהו דבר שלילי! ואילו שופטים אינם פוליטיקאים כלומר שליליים, לכן מותר להם לבחור את עצמם ואחר כך גם לעסוק בנושאים מדיניים כי הם אינם מדינאים – לא שליליים. כמו כן מותר להם במשך לפסוק בעניני מדיניות כי לטענתם זהו עניין משפטי- חיובי! מה שחמור הוא שכלל אינו מיצג את העם אלא נוגד לו. השקפתם וכך פעילותם מנוגדת לשאיפות הלאומיות כפי שבאו לביטוי במגילת העצמאות ומנוגדת לציונות למרות שנשבעו לה. היא מודה שישנן "מדינות שבהן שופטים נבחרים בבחירות, או ממונים על-ידי פוליטיקאים ואז עוברים שימוע". תיקון: באף מדינה זולת ישראל אין שופטים בוחרים את עצמם. חמור מכל הוא שרק לועדה זו הסמכות גם להרחיק שופט! שופטים כידוע אינם מרחיקים זה את זה. כלומר לעם אין כל שליטה כנגד שופטים פושעים. היא מוסיפה.. "אך שיטות המשטר שלהן מספקות איזונים ובלמים באופן אחר" טוענת – "למשל בארה"ב, על השיטה הפוליטית המורכבת מאוד שלה".... "השיטה היא מערכת שלמה". אינה מפרטת במיוחד את חסרונם של הבלמים כלפי בית המשפט בישראל. ועוד ...."אי אפשר לייבא ממנה רק חלק חילוף אחד" זהו טיעונה של בייניש, אך דוקא ברק את בייניש הם שמעדיפים את החלקים הנוחים להם בלא האיזונים והבלמים. למשל החליטו לפסול חוקים בלא שהוסמכו לכך ובלא קיומה של חוקה, וממילא בלא שבית המשפט הוכרז כבית המשפט לחוקה ובלא שייצג את מגוון הדעות בעם.
טוב ששיטת הוותק, לבחירת נשיא/ת ביה"מ העליון, אינה עקרונית בעיניה ומודה היא כי היא "זהה להטלת מטבע"... עד כה נבחרו גם נשיאים לא ראויים למשל אהרון ברק הרודן ובייניש גם היא רודנית בהרבה פחות ידע משפטי, או מאיר שמגר שהפך את בית המשפט כעיקרו לתביעה. היא תומכת בהפקדת הבחירה לנשיא בידי השופטים... זהו מתכון בטוח לעסקאות כוחניות, מלבד זאת אין זה מקובל בשום מקום. פוליטיקאים, עיסוקם הוא ניהול ענייני המדינה לכך הם נבחרו ובית המשפט הוא עניין חשוב שאסור להם להזניח. היא טוענת נגד קביעתם של מדינאים "מי שיהיה נוח בעינהם (המדינאים)" אכן שמדינאים שלא יפריעו לבית המשפט להתערב ולקבוע מדיניות משלו בניגוד לרצון הבוחר. היא טוענת נגד נסיונם של פוליטויקאים מסוימים "להשתלט על בית המשפט העליון" שכחה שאין הם מתערבים במשפט שלא כמו בית המשפט המתערב בכל.
לשיטתה "מהלך זה הוא חלק נסיונם של פוליטיקאים מסוימים להשתלט על בית המשפט העליון הוא רק חלק מחזית רחבה יותר, המבקשת לבצע סיכול ממוקד בדמוקרטיה הישראלית. המהלך משולש : פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בארגוני החברה האזרחית ועכשיו בבית המשפט" – מי שהרס את הדמוקרטיה הישראלית הוא זה שהשתלט על כל הסמכויות: השפיטה הביצוא והחקיקה. טוענת בחוצפה "פגיעה בחופש הביטוי" ומהי יותר פגיעה בחופש הביטוי מסעיף 'זילות בית המשפט' האוסר כל ביטוי ששופט יטען שפוגע בו בלא התחשב באמיתות הדברים?
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
6 |
|
| |
"פגיעה בארגוני החברה האזרחית"... מי פגע באילו "ארגוני החברה האזרחית"??.. וכאן מטעה במפורש, איש לא פגע באף אירגון. האם התכונה לאילו הממומנים על ידי עוכרינו הנוכרים המתערבים בריבונותה של מדינת ישראל? כמה מאירגונים מסוג זה: אגודה לזכויות האזרח בישראל; שלום עכשיו; עדאלה - מרכז משפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל; גוש שלום; די לכיבוש; יש גבול; נשים בשחור; כביסה שחורה; הוועד נגד גבולות; פורום שמאל; קול אזרחיה; רבנים לזכויות אדם; דו שיח; האם החמישית; המרכז למידע אלטרנטיבי המרכז לקידום פליטים אפריקאים; א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל; אסואת - נשים פלסטיניות לסביות; שוברים שתיקה; הפורום לדו-קיום בנגב; מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח; אג'יק המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרי בנגב; שוברים שתיקה; בצלם-מרכז מידע לזכויות האדם; יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם; מחסום ווטש, ישנם עוד רבים. עד כה מה שבקשו הוא לדעת מי מממן אותם. זו זכותה של הכנסת זו זכותו של העם לדעת מי מתערב בענייניו. בכל שאר העולם אירגונים הפועלים במימון זר רשומים כאירגונים זרים. כנראה פוחדת מגילוי האמת, אילו גורמים עוינים עומדים מאחוריהם למשל קרן רוזה לוקסמבורג", המוסד גרמני נאצי התומך בכל למען השמדת מדינת היהודים, ומסרב בכל תוקף להתיחס לגזענות הערבית-מוסלמית, או למשל קרן פורד הידועה לשימצה. מי מגביל את המרחב שבו מתורגלת אזרחות פעילה לשכנוע, דיון, ביקורת, מחאה והתנגדות? התקשורת הינה ממלכה של השמאל בה אין למחנה הלאומי יכולת ביטוי. ישנה בתקשורת רשימה שחורה ארוכה של אישים שאסור לתת להם במה כי הם מסבירים טוב מדי דעות הפוכות שאינם לרוחה. בתקשורת מתוסכלים מאי הצלחתם בשכנוע.
טוענת ל"סירוס בית המשפט שבין השאר תפקידו לבחון את חוקתיות החוקים ובכך את התאמתם לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה" איש לא מינה את בית המשפט באף חוק! טוענת שמסכימה ל"ביקורת על בית המשפט העליון – שיכולה וצריכה להמשיך ולהישמע באופן הראוי" בית המשפט העליון מתנגד לכל ביקורת על בית המשפט. השופטת עדנה ארבל אף התבטאה כך שאין זה ראוי לבקר את בית המשפט העליון אלא יש להסכים להחלטותיו! (הדוצ'ה תמיד צודק) – טוענת שיש "נסיון להשתלט עליו ולהכפיפו לכנסת" המשתלט הוא בית המשפט, ואילו העם צריך לשלוט בגורלו ולהיות מסוגל לבחור ולהרחיק את שופטיו. נעמה כרמי חוזרת על המנטרה של בית המשפט כי "בית משפט עצמאי וחזק הוא המפלט האחרון להגנה על זכויותינו". במיוחד כאשר נחקקים חוקים הפוגעים בהן. עצמאי במקום שבית המשפט צריך להיות ראינו במיוחד נוכח שעור ההרשעות או שעור הזיכויים שירד לפרומיל אחד. בית המשפט עצמאי רק בניהול מדיניות משלו במקום מדינאים ונגד העם.
"מי שהיום רוב יכול להיהפך מחר למיעוט ולהיפך". לכן דואגים לכך שבית המשפט יהיה תמיד בידי הגוון הפוליטי השמאלי, השמאל לא חדל לצעוק "זכויות מיעוט" כשהוא לאמיתו של דבר דואג לא למיעוט במובנו המקורי כי אם לו עצמו המיעוט הפוליטי רוצה זכויות להתגבר על הכרעת הבוחר ולהפוך החלטות מדיניות. לכן טענתה ש"לא מדובר “בהם" ועוד איך מדובר בהשארת השפיטה הפוליטית הנוכחית וכך בכוח לשנות החלטות מדיניות על ידי מיעוט שלא נבחר. עוד מתלוננת "כולנו נפגעים פוטנציאליים מחקיקה הפוגעת בזכויותינו" – אכן כולנו נפגעים מהתערבות בריבונותנו ומחסרונה של חקיקה מתאימה שתאפשר לנו לדעת מי העומדים מאחרוי כל אלו וחקיקה שתאפשר פיקוח על בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
7 |
|
| |
|
לשיטתה חקיקה כזאת שטרם נתקבלה "מצרה את צעדיו של בית המשפט או כופפת אותו לערכאה פוליטית"... בית המשפט בישראל הינו בעל עמדות פוליטיות המסרב לקבל את החקיקה של מי שתפקידו לחוקק! בעיניה השארת החקיקה למדינאים שלכך נבחרו, יוצרת "דמוקרטיה רעועה, פגועה ומסורסת צריכה להדאיג את כולנו". מתאים לה יותר שבית המשפט ימשיך לשלוט גם בחקיקה. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
8 |
|
| |
|
עכשיו תתחיל לרקוד
ועוד לא אמרת כלום אני תמיד תוהה על השימוש במושג מידיות
בהכרעות בגצ מאחר ואני לא משפטן שאלתי כמה משפטנים למהות
המונח עד שאחד אמר לי לא לפרסום שזה נועד לתת לשופטים יכולת לפסוק פסיקה שאינה עולה בקנה אחד עם משמעות החוק נו
כאדם שבחר להיות דתי וחרדי אני נדהם מהתערבות בסדרי חברה כפיה חילונית נסיון לעצב מדינה תלוית אגנדה ועוד
אני חושב שכל שופט פוחד להוציא פסק דין שאינו כולל את המונח מידיות
בבנין הארץ נתנחם
חנן |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חנן הקטן |
|
|
|
|
|
| |
|
איש לא חייבך לקרא! וישנם רבים שהם אסירי תודה על תגובותי/טורי! היתה לי תגובה בה כתבתי בין השאר בדיוק על זה, על סבירות ומידתיות. חבל יכולת להשכיל. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
|
|
| |
|
נהניתי מאד מהטורים שכתבת ולא הייתי סרקסטי
עשיתי LIKE גדול
מצטער לא קראתי את טוריך בעבר בטוח שיש מה ללמוד
אבל אם אתה מבין את המושג מידתיות תשכיל אותי
כי השימוש המילה לא נראה לי רלוונטי ואי אפשר לכמת
ערכים מופשטים
יום יפה יותר
חנן |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חנן הקטן |
|
|
|
|
|
| |
אהרון ברק המציא כלים משפטיים מוזרים ומעורפלים אשר בעזרתם הפך בית המשפט לרודן המוחלט של המדינה: 1. השפיטות המוחלטת - שפרושה כל עניין בכל תחום כולל מנהלי, צבאי, מדיני.
2. הפרשנות החלטית - בית המשפט חופשי לפרש מעשית כל חוק כראות עיניו.
3. "סבירות" ו"מידתיות"- אמות מידה בלתי מוגדרות המקנות לבית המשפט לפי שקולו בלבד סמכות פסילת פעולות שלטוניות. מובן שפסילות החלטותיה של ממשלה נבחרת הן בלתי חוקיות בעליל. כך נותנת הרשות השופטת פרשנות והוראות לרשויות האחרות והופכת את עצמה לשלוש הרשויות גם יחד. כך בית המשפט מתערב בכל נושא באמצעות מחלקת הבג"ץ ואוכף את גישתו המנוגדת בתחליט למדיניות הרצויה לאזרחי המדינה. מובן שבית המשפט אינו אוכף כלים משפטיים אלו על עצמו. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
|
|
| |
|
אני מניח שאתה משפטן
אספר לך סיפור
בעירי (מודיעין עילית) היו החלטות ממשלה + קלינטון + פלשתינאים היכן להציב את גדר המערכת הפלשתינאים פנו לבגצ
בתביעה להחזיר להם שטחים שהם לא יוכלו לעבד בגלל הגדר
במאמר מוסגר תמוה שהבגצ משמש כארכאה ראשונה בהרבה מקרים
ואין צריך להביא הוכחות רק לתבוע ולקבל
הבגצ פסק להזיז את תוואי הגדר שזו התערבות בהחלטות ממשלה והסכם שמקובל על הפלשתינאים
אני גר במקום מספיק זמן ועוקב אחר ההתרחשויות בערנות ובכן
מעולם לא ראיתי חקלאים בשטח המדובר לא לפני הקמת הגדר ולא לאחר שקיבלו את השטח לצורך כך
במקרה אחר בגצ פינה שטח לאחר שהממשלה התחילה להכשיר פנו הפלשתינאים בתביעה למחוזי לקבל פיצויים להחזרת השטח ביהמש
ביקש הוכחות שהשטח שלהם והם משכו את התביעה זה לא הספיק לבגצ לשנות את פסיקתו
בעלי הבית כבר אמרת
יום יפה חנן |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חנן הקטן |
|
|
|
|
איתמר לוין
מבקשת לדחות את העתירות נגד החוק לגיוס חרדים בנימוק שהוא חוקתי, תואם את פסיקת ביהמ"ש העליון ומצריך זמן כדי לבחון את יישומו בפועל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
"ועדה ציבורית" אנונימית פרסמה בירושלים כרוז המגדיר את הגיוס לצה"ל כ"עמלק ציוני" וקוראת לשלוח את החרדים המתגייסים להר הרצל - רמז לבית הקברות הצבאי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
עלייה דרמטית במספר המתגייסים החרדיים לצה"ל בשנת הגיוס 2014-13  44% גויסו למסלולים קרביים השר פרי: "תחילתה של מהפכה חברתית בישראל"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
מבקר הצבא חושף כי כל זרוע ופיקוד משווקים את נושא גיוס החרדים בהתאם לתפישתם "האופן בו צה"ל מנהל את ההכשרות המקצועיות גורם נזק לשני הצדדים, בעיקר לצה"ל"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
על רכבו של החייל נזרקו אבנים והוא קולל בקללות נמרצות המשטרה: צפויים מעצרים נוספים דרעי: לטפל בתוקפים כמו בטרוריסטים ליפמן: למנהיגות החרדית אחריות לתקיפה
|
|
|