חברות ישראליות מספקות טכנולוגיית מעקב מתוחכמת למדינות במרכז אסיה, הידועות בהפרה נרחבת של זכויות האדם של אזרחיהן - כך על-פי דוח חדש של ארגון זכויות האדם Privacy International.
באמצעות טכנולוגיות אלו יכולים שירותי הביטחון באותן מדינות לעקוב באופן נרחב אחר תעבורת התקשורת של האזרחים. בין המדינות שלהן נמכרו הטכנולוגיות - קזחסטן, אוזבקיסטן ומדינות נוספות במרכז אסיה. בין החברות המצוינות בדוח -
נייס מערכות (Nice Systems) הישראלית, ורינט (Verint Systems), ה"חצי" ישראלית, ו-Netronome האמריקנית.
נייס, שהוקמה ב-1986 על-ידי קבוצה של יוצאי חיל המודיעין הישראלי, מתמחה בפיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבות, בעיקר לשירותי מודיעין, וציוד להקלטה ופענוח של וידאו ואודיו דיגיטלי. ורינט, לשעבר חברת-בת של קומברס (Comverse), עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנות אבטחה, ניתוח ומודיעין עסקי עבור חברות במגזר הביטחוני והתעשייתי.
על-פי הדוח של ארגון זכויות האדם, היושב בלונדון, ציוד הריגול שנמכר על-ידי החברות הללו "הוא כלי מפתח לתפקוד של מדינות המשטרה, העוסקות בחנק חופש ביטוי, מחאה פוליטית ופגיעה בזכויות יסוד אחרות, תוך סיוע של הממשלות הרודניות לשמור על שלטונן הכוחני".
"כוחה של המשטרה החשאית האכזרית של מדינות רודניות - הועצם. זאת, בעזרת טכנולוגיות המספקות יכולת גורפת למעקב, שמטרתה להשיג כל היבט בפרטיות של האזרחים", אמר אדין אומנוביק, אחד ממחברי הדוח, "זהו בדיוק הסוג של תרחיש בלהות שהופך בלתי נמנע, כאשר יש לך תעשיה שלא לוקחת אחריות ופועלת מתחת לרדאר".
נייס מסרה בתגובה כי "החברה מוכרת את הפתרונות שלה רק למדינות שאיתן מדינת ישראל מאפשרת קשרי מסחר. נייס לא תספק תגובה נוספת על קשריה עם לקוחות קיימים או פוטנציאליים". לא ניתן היה להשיג תגובתן של שתי החברות האחרות.
הדוח מציג בפירוט את היקף המעקב בקזחסטן ובאוזבקיסטן, כולל תמונות של מתקנים בהם נערכים המעקבים. על-פי הדוח, שירותי הביטחון של אותן מדינות לא שינו כמעט דבר בהתנהגותם, מאז הפכו המדינות הללו לעצמאיות לאחר פירוק ארצות ברית המועצות ב-1991. על-פי הדוח, שירותי הביטחון באותן מדינות עורכים ציתותים נרחבים "בקנה מידה מסיבי לרשתות התקשורת והמחשבים במדינות".
כך, נכתב, "רשויות יכולות לקרוא הודעות דואר אלקטרוני, להאזין לשיחות ולעקוב אחר גלישות באתרי אינטרנט, והכל ממעקב מרכזי דרך רשתות התקשורת של המדינה. יש גם מרכזים גדולים לניטור, המצוידים בטכנולוגיית המעקב החזקה ביותר, עם יכולות עיקוב לעומק, לרבות סריקה של תעבורת אינטרנט בהתייחסות למילים או לביטויים מסוימים".
עוד מציינים בדוח כי היה מעקב רחב היקף אחר פעילי זכויות אדם, עיתונאים וגולים פוליטיים - שלכל אלה התבצע מעקב גם אחר התקשורת הפרטית שלהם וגם פרסומים שלהם במדיה החברתית יורטו על-ידי הממשלה. במקרים מסוימים, שיחות שנערכו בסקייפ (Skype) נחשפו בפני אלה שעקבו אחריהם - כאשר הם כבר היו במהלך חקירות במשטרה. על-פי הדוח, ורינט ונייס מתחזקות ומפעילות את אותם מרכזי הניטור המתוחכמים ביותר של המדינות, לפעמים במשרדים שונים באותם הבניינים - ועושים זאת באישור של ממשלת ישראל.
