פרופ' מוסא יודעים, ממפתחי התרופה AZILECT לפרקינסון המיוצרת בידי טבע, ישלם 40% על התמלוגים שהוא מקבל. כך קבעה (21.10.14) סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה,
שולמית וסרקרוג, בפסק דין שהותר לפרסום (23.11.14).
יודעים זכאי לתמלוגים שנתיים של 1.14% ממכירות התרופה. על-פי דיווחיה של טבע, המכירות מסתכמות בכ-350 מיליון דולר בשנה, כך שהתמלוגים הם 4 מיליון דולר בשנה. יודעים טען, כי מדובר בהכנסה הונית החייבת במס של 20%, ואילו פקיד שומה חיפה טען שמדובר בהכנסה פירותית של מכירת פטנט ולפיכך שיעור המס הוא 40%.
מוסא יודעים היה שותף לפיתוח המולקולה שבבסיס ה-AZILECT, והידע הועבר לחברת דימוטק שבבעלות הטכניון, בו עבד על הפיתוח. יודעים ועמיתו לפיתוח, פרופ' פיינברג, זכאים למחצית מהתמלוגים שמקבלת דימוטק.
לאחר ניתוח החוזים בין הצדדים והמבחנים שנקבעו בפסיקה לסיווג הכנסה, קובעת וסרקרוג: "'הנכס' שנמכר אינו פטנט, וזה לא נרשם על שם המערער. 'הנכס' אף אינו הטכנולוגיה שפותחה בעקבות פיתוח המולקולה. הנכס שנמכר שמכוחו נגזרת ההכנסה היא 'המוצר' שהוא התרופה. כדי ליצור את "הנכס" שנמכר (התרופה) צריך היה להשביח את הידע ואת בטכנולוגיה. 'הנכס' הוא התרופה וההכנסה נוצרה תוך שימוש באמצעי ייצור שלמערער היה חלק בהם. התרופה נוצרה מיגיעה אישית, גם של המערער. כל אלה מצביעים על 'נכס' בעל אופי מסחרי".
לדברי וסרקרוג, "זכות המערער לתמורה מותנית בקיומו של 'נכס' שהוא התרופה - שניתן לשווקו במסגרת היחסים שבין דימוטק לחברת טבע. שיווק התרופה יצר הכנסה שבמהותה היא פירותית, אצל טבע ואצל חברת דימוטק, וזכותו של המערער, היא חלק מזכותה של חברת דימוטק, במערך היחסים שבין האחרונים. 'הנכס' שנמכר בסופו של דבר הוא מוצר חדש של חברת טבע, כאשר לדימוטק יש זכות להשתתף בהכנסה (מעין שותף פסיבי) ומתוך אותה הכנסה היה, זכאי המערער לחלקו".
יודעים חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את יודעים ייצג עו"ד אסף הופמן, ואת פקיד השומה - עו"ד דנה גורדון-ונדרוב.
