בכירי בנק לאומי לא יקבלו פטור

חברה אינה רשאית לשלם יותר מהחבות הישירה הנובעת ממעשיה בתמורה להימנעות מהליכים נגד נושאי משרה בה. כך סבור (23.11.14) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, על-רקע תשלומיו של בנק לאומי לרשויות המס בארה"ב. בנק לאומי שילם עד כה מיליארד שקל וצפוי לשלם 1.2 מיליארד שקל נוספים, להסדרת טענות הרשויות בארה"ב לפיהן סייע ללקוחותיו להעלים מס. על-פי הפרסומים בנושא, כחלק מן ההסדר לא יינקטו צעדים נגד מי שעמדו אז בראש הבנק, ושחלקם מכהנים בו גם כיום: המנכ"ל דאז, גליה מאור; המנכ"ל הנוכחית, רקפת רוסק-עמינח, שהייתה מנהלת החטיבה העסקית בבנק; והיו"ר דוד ברודט. על-רקע זה פנו ח"כ זהבה גלאון וח"כ תמר זנדברג לליכט, בבקשה שיחווה את דעתו בנושא. ליכט אומר, כי בניגוד לאותם פרסומים - המידע שבידי בנק ישראל מעלה, כי לא יינתן פטור כלשהו לנושאי משרה בבנק, וכי ההסדר נוגע לבנק בלבד. לפיכך, ההיבט הפרטני של הפנייה התייתר. עם זאת, מתייחס ליכט גם להיבט העקרוני, בהזכירו, כי חוק החברות מגביל מאוד את יכולתה של חברה לשאת בתשלומים במקום נושאי משרה בה. ליכט מוסיף: "תשלום שמעבירה חברה במטרה לשחרר את נושא המשרה מקיום הליך פלילי דומה במהותו לשיפוי נושא משרה בגין תשלום קנס או כופר שהוטל עליו במישרין. אנו סבורים כי תשלום כזה מנוגד להוראות חוק החברות ולתכלית הוראותיו. "לכן, חברה אינה רשאית להתקשר בהסדר אכיפה במסגרתו היא מתחייבת לשאת בחבות העולה על החבות הנובעת מן האחריות הישירה של התאגיד בגין העבירות. זאת בתמורה להתחייבות של רשויות האכיפה שלא לנקוט בהליכים פליליים נגד נושאי המשרה בתאגיד".