מוציאים לאור של הוצאות ספרי לימוד, סירבו להעביר לוועדת המחירים באוצר נתוני המחירים. כתוצאה מכך, לא הצליח האוצר לפקח על מחירי ספרים אלו. כך נחשף (יום ג', 25.11.14) בישיבת הוועדה לביקורת המדינה שנערכה בכנס שדרות לחברה. בעקבות זאת, קידם האוצר שינוי בחוק ההסדרים, שיאפשר ענישה כלכלית נגד מו"לים אלו, כמו נגד כל מי שיסרב למסור נתונים כדי למנוע פיקוח-מחירים.
יו"ר הוועדה, ח"כ
אמנון כהן (שס) אמר כי "יוקר המחיה, הדיור והחינוך הוא נושא קריטי וחיוני לכל אזרחי ישראל. מחירי המזון, הדיור, מעונות היום וכלל הביטחון הסוציאלי מטרידים מאוד את הזוגות הצעירים. המחירים הגבוהים הם כתב אישום חמור כלפי ראש הממשלה והשרים, אין בשורה להורדת מחירים, ומשרדי הכלכלה והחקלאות לא הביאו לתיקון הליקויים, עליהם הצביע
מבקר המדינה. בעיקר נפגעים הקשישים והעניים". כהן הדגיש גם כי "חובה לפקח על מחירי מוצרי מזון בסיסיים ובריאים, כדי לחסוך עלויות והשקעות ממלכתיות במערכת הבריאות בעתיד". לדבריו, פיקוח המחירים הנעשה במשרדי הממשלה הוא מעט מדי ומאוחר, והצרכן הפרטי לא נהנה עדיין מפירותיו.
מבקר המדינה, השופט (בדימוס)
יוסף שפירא, ציין כי "חובה להילחם בהון השחור האוחז במיליארדי שקלים מדי שנה, והצורך להלבין אותם - גורר המראת מחירים, אומנם בעיקר ברשתות השיווק, אך התופעה זולגת גם לשווקים". הוא קרא לאוצר להציב לעצמו יעד במלחמתו בהון השחור, גם כדי להביא להורדת המחירים.
אלון אטקין, ממלא-מקום יו"ר ועדת המחירים באוצר, השיב כי "בעקבות בדיקתנו את נתוני המחלבות, הוחזרו לפיקוח מחירי השמנת המתוקה והגבינה הלבנה. לא היינו מוכנים שעליית שכר העובדים במחלבות - תגולגל על הציבור, ושיקול נוסף היה רמת רווחיות גבוהה למוצרים אלו. אם נחזיר היום את הקוטג' לפיקוח - המחיר המפוקח שלו דווקא יעלה". לדברי אטקין, האוצר נמצא כיום בתהליך רוחבי ומשמעותי של שיפור הפיקוח על המחירים, הממשלה החליטה לעדכן את מתודולוגיות הפיקוח, שתתייחס לכלכלה העכשוויות למערכות חשבונאיות עדכניות ועוד, וכן יעלה בתוך חודשים אחדים אתר אינטרנט כדי לחשוף את עבודת וועדת המחירים, מתן אפשרות לציבור לפנות אליהם ולשקף את שיקוליהם. אטקין סיפר כי המוציאים-לאור של ספרי הלימוד סירבו להעביר נתונים לוועדת המחירים, לצורך פיקוח על מחיריהם - וכתוצאה מזו תקודם ענישה כלכלית נגדם. לדבריו, בנוסף נבדק פיקוח על מחירי שיעורי הנהיגה, מלט, ביצים, לחם ועוד.
אורי צוק-בר, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החקלאות, אמר כי "המחלבות ורשתות השיווק מעדכנות אותנו ברווחיות שלהם במחירי ביצים, חלב פירות וירקות. באמצע 2013 חלה ירידה משמעותית במחירי הגבינות הקשות, ומאידך נרשמת בעיה למשווקי הביצים שמתח הרווחים שלהם גבולי ביותר וחלקם על סף הסגירה. משווקים פרטיים רבים נכנסו לשוק ועל מחיריהם קשה יותר לאכוף ולפקח".
איש העסקים רמי לוי סיפר כי "רציתי להקים באזור סופרמרקט ולהביא 180 מקומות עבודה, וראשי רשויות סירבו כי "אין אצלנו אבטלה. כיום אני מסיע את אותם עובדים מהמרכז בעלות של מיליוני שקלים. הוא אמר כי גבינת 'עמק' נמצאת בפיקוח, אך אם יאפשרו ייבוא חופשי - אני מבטיח כי המחיר ירד לפחות ב-50%". לדבריו, המגבלות שמטילה היום הממשלה על ייבוא - מחזקות את הרשתות הגדולות, ופוגעות בצרכן הפרטי.
רונית אנדוולט, הדיאטנית הראשית במשרד הבריאות, הזהירה כי השכבות החלשות נוטות יותר להשמנת-יתר וסוכרת כי הם נמנעים מפירות וירקות בגלל מחיריהם. לדבריה, "סל המזון הבסיסי הוא גם כלכלי. כדאי כלכלית להכניס לפיקוח מוצרים בריאותיים מלא, פירות טריים, יוגורט, שמן סויה - כי הדבר ימנע חוסר ביטחון תזונתי".
רימונה חן, מנהלת התקציבים במשרד הכלכלה, הוסיפה כי משרדה עורך כעת בדיקה עמוקה ויסודית למחירי הלחם, ובחינת עלות חומרי-הגלם, מינהלה ושכר העובדים, כדי למנוע מצב בו פיקוח על המחיר יגרום לקריסת היצרנים. לדבריה, המשרד מפעיל 50 פקחי מחירים בכל הארץ, ונערכים בדיקות יזומות ובעקבות תלונות.
עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל
המועצה הישראלית לצרכנות הדגיש כי דוח מבקר המדינה קבע במפורש כי המוצרים בפיקוח התייקרו רק במעט, מאלו שהוצאו מהפיקוח. פלג ציין כי שיתוף הפעולה עם האוצר השתפר מאוד לאחרונה, אך עדיין חובה להכליל נציג המועצה לצרכנות בקביעת המחירים לצרכן. לדבריו, רוב מוחלט של הרשתות והמינימרקטים, מתעלמים מהחובה בחוק להציב שילוט ליד המוצרים בפיקוח, ולהפנות אליהם. "הצרכנים שילמו מאות מיליוני ₪ על מחירי המוצרים שהוצאו - בהחלטה שגויה - מהפיקוח, ואת הסכומים האדירים הללו איש לא יחזיר לצרכנים", אמר.
ח"כ
שמעון אוחיון (ישראל ביתנו) הזהיר כי "מדינת ישראל איננה מתמודדת עם צמצום הפערים החברתיים - ההולכים ומתרחבים", ואילו
עוזי דיין, יו"ר כנס שדרות, ציין מנגד כי הגעת הוועדה לשדרות, היא "אמירה שיש להרים את הנושאים החברתיים ויוקר המחיה המטרידים את האזרחיים יום-יום, לרמת החשיבות הסוגיות הלאומיות והביטחוניות".
