ועדת הפנים והגנת הסביבה החלה (יום ד', 26.11.14) לדון בהצעת החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, שיזם המשרד להגנת הסביבה. ההצעה מבקשת לשנות את הרגלי הצריכה וההתנהגות ולהביא לצמצום הפגיעה הסביבתית הנגרמת כתוצאה מהשימוש בשקיות גופייה. המשרד ביקש להתקדם במהירות ולסיים עד ינואר את החוק, אך ההצעה מורכבת ולדברי יו"ר הוועדה לא תצא מהוועדה כמו שנכנסה.
היושב-ראש
מירי רגב הבהירה כי בכוונתה לקבוע בחוק את תקרת גביית ההיטל, כדי להגן על הצרכנים. "30 אגורות זה הרבה כסף. יהיה פיקוח על המחיר כדי שלא יהיה מצב שהרשתות יפסידו על המילקי ויעלו את מחיר השקיות".
היא הסבירה כי בהצעה שלושה הסדרים: הראשון - איסור על מכירה ומסירה של שקיות שעוביין פחות מ-20 מיקרון (מרבית השקיות כיום ברשתות השיווק).ההסדר השני והשלישי, הם הטלת היטל על יצרני ויבואני שקיות הנשיאה - בעד כל שקית שתימכר על ידם לבתי העסק השונים, והטלת חובה על בתי העסק לגבות מהצרכנים, תשלום עבור השימוש בשקיות אלה.
השר היוצא, ח"כ
עמיר פרץ: "ברור שיש לוודא שהציבור לא יינזק, אך הייתי הראשון לחוקק איסור העישון במקומות עבודה שהזהירו שיפגע בתפוקה והיום זה הפך לתרבות. הצורך להגיע להסכמה עם הרשתות הוא לא צ'ופר, אלא בגלל שדרשנו מהם לממן את הסלים הרב פעמיים שהציבור יקבל בסכום של כ-100 מיליון שקל. הוא הדגיש כי "חלק מההיטל חייב לממן את הנזק שייגרם ליצרנים וצריך לאפשר להם יותר זמן להיערך ומנגנון פיצוי".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר: "למרות כל הבעיות ישראל היא המדינה היחידה בעולם המפותח שמחלקת שקיות. סכום ההיטל הצפוי- כ-200 מיליון שקל בשנה הראשונה. כשירדו העלויות של הרשתות הגדולות אנחנו צופים שהן יורידו מחירים".
טל שחם, ממונה חוק האריזות במשרד להגנת הסביבה: "הציבור צורך2.6 מיליארד שקיות גופיה (עד 20 מיקרון) בשנה - 325 שקיות לנפש. כ-63% מחולקות במרכולים, בעלות של כ-80 מיליון שקל על גב הציבור, שמשלם בממוצע 43 ש"ח בשנה עבורן ולא יודע על כך. הן מהוות 25% מנפח הפסולת ויש קושי להפרידן - הן מתעופפות בשטחים הפתוחים ופוגעות גם בסביבה הימית". היא הוסיפה כי "יחולקו 7 סלים רב פעמיים לכל משק בית" ואמרה כי החוק מדבר על 4 סוגי שקיות: "שקיות גופייה", שקיות של 50-20 מיקרון, שיהיו חייבות בהיטל. שקיות מנייר או פלסטיק ללא היטל כי הן מעל 50 מיקרון והשקיות שבאות במגע ישיר עם מזון (בתי קפה, שוק) או תרופות שלא יהיה עליהן היטל".
ח"כ
דב ליפמן (יש עתיד) סיפר כי יזם חוק פרטי בנושא והתבקש להמתין לחוק הממשלתי. "במרילנד, מקום משפחתי, העבירו חוק כזה ששינה את כל תרבות הצריכה ואחותי אמרה שאיש לא מתגעגע".
לעומתו, ח"כ
דוד צור (התנועה) אמר כי "החוק בא להיטיב עם הצרכן, אך מישהו הולך לעשות פה קופה- כנראה הרשתות. יש פה מס ישיר על הצרכנים וצריך להיות זהירים בסכומים".
ח"כ
דב חנין (חד"ש): "השקיות יוצרות נזקים סביבתיים עצומים, אך למנגנון כלכלי יש גם חיסרון כי העשירים יכולים לקנות ללא גבול ולכן חשוב שההיטל לא יעבוד כמו מס. ההיטל חייב להיות ייעודי- תמיכה בכל הגורמים שייפגעו, כמו היצרנים. מטרה נוספת צריכה להיות סביבתית, לקרן לשמירת הניקיון ועוד.
ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה): "המטרה נכונה והבעיה קיימת, אבל למה הפתרון הוא שהצרכן ישלם? מדוע לא חייבתם שקיות נייר? למה לא ניסיתם את דרך ההסברה? יש תוצאות מוכחות כמו בקבוקים ממוחזרים". הוא הציע ללכת הפוך ולשלם למי שיחזיר שקית - תחזירו כסף לציבור שמחזיר שקית". ח"כ מקל הוסיף, "הכי מפחיד אותי שרשתות שיווק המזון תומכות במהלך. אתם נושאים את שם איכות הסביבה לשווא ומתכוונים למילוי הקופה".
ח"כ
ישראל אייכלר (יהדות התורה): "כבוגרי פרשת הבקבוקים, מפריע לנו הניצול, שהראה כמה כסף התגלגל בשם הרצון הטוב. הוא הציע להפוך את ההצעה ולקבוע שמי שלא יביא שקית יקבל הנחה. זה יוכיח שרשתות הציבור רוצות באמת לבוא לקראתנו ומי שרוצה שקית שישלם".
ח"כ
איילת שקד (הבית היהודי): "מדובר בחוק רע שישית מס על הצרכן, שיתחיל לקנות שקיות זבל, במקום אלו שהשתמש בהן עד כה. אפשר להגביל ולקבוע למשל שעל כל 50 ש"ח מקבלים שקית".
ח"כ
יפעת קריב (יש עתיד): "הרגולציה שהחוק משית מאוד רחבה ומטעה. מה עם השימוש בניילון בחקלאות ובתעשיה? שוב פעם מגיעים לצרכן, שממחזר את השקיות לצרכים שונים".
אסף רוזנבלום מנהל המחלקה המשפטית, אדם טבע ודין: "ההיטל צריך להיות אפקטיבי מספיק שאנשים לא ירצו שקיות. התפיסה של נטל על הציבור מוטעית כי יהיה פה שינוי של תרבות הצריכה. יש שחיקה בהשפעה של ההיטל לאורך הזמן, לכן חשוב לקבוע כמו באיחוד האירופי, יעד הפחתה ולהתאים אליו את ההיטל".
עו"ד גידי פרישטיק, מפורום יצרני ומשווקי השקיות בישראל: "300 משפחות חיות מהענף ובחוק 20 מתוך 30 הסעיפים עוסקים באכיפה עלינו ואין סעיף אחד שעוסק במנגנון הפיצוי. הקמעונאים שמחים כי משורת הפסד יעברו לשורת רווח מהמכירה. החוק הוא מכת מוות ליצרנים. מבקשים מאתנו להפוך לפקידי גבייה שיגבו פי 7. אם ייכנס לתוקפו היצרנים יפסיקו לפעול מיד והשוק יעבור ליצרנים בחברון וג'נין".
יעל נבו, יועמ"ש ל"נייר חדרה", ביקשה להחריג את השימוש בשקיות נייר ממוחזר: "צריך לעודדו בכל מקרה על פני השימוש בניילון ואם ייקבע היטל, שיהיה נמוך יותר".
יפית טל, היועמ"ש לרשת "חצי חינם": "דחיית יישום החוק תגרום נזקים סביבתיים. הרשתות, מעבר לאמנות שנחתמו, יכולות לחסוך הרבה כסף שיתגלגל חזרה לצרכן".
דבריה אלו עוררו סערה: ח"כ מקלב: הבנו שאתם הולכים להרוויח מהחוק. במקום חצי חינם זה יהיה חצי יקר. הקירות בחדר הזה לא ספגו כבר הרבה זמן צביעות כזו".
היו"ר ח"כ רגב: "אם רציתם לדאוג לסביבה ולצרכנים יכולתם לעשות את זה מזמן. העובדה שהסופרים תומכים כל-כך בחוק מעלה תהיות".