שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, נאלץ להחמיר בעונשו של
אורי לופוליאנסקי בפרשת
הולילנד בשל הוראות תיקון 113 לחוק העונשין. יש לתקן חלקים מכללי הבניית שיקול הדעת בענישה, משום שהם גורמים לעיוותים. כך אומר יו"ר מפלגת העבודה והאופוזיציה, יצחק הרצוג, בראיון ל"הפרקליטים" - בטאון מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין.
הרצוג, שהיה שותף בכיר במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, אומר שתיקון 113 הוא חוק שמרגיז אותו. עם זאת, הוא מדגיש, שהשאלה המרכזית היא כיצד לייבש את ביצת הביורוקרטיה והשחיתות. בהקשר זה הוא מציע "לתת כוח משמעותי למשטרה לעשות את שלה, לבנות עצמאות מלאה, לשדרג את התנאים והתקנים לשוטרים הבכירים שעוסקים בנושא, כדי להעניק להם אי-תלות ולהכניס למערכת את אנשי המקצוע הטובים ביותר".
בנוגע לבית המשפט העליון אומר הרצוג, כי הוא כיום מרוסן יותר ואקטיביסטי פחות, אם כי יש פסקי דין בהם נמשכת הדרך האקטיביסטית. לדעתו, "האיזון תמיד נמצא לפי העניין. יש נסיבות שבית המשפט העליון היה צריך להיות אקטיביסטי, יש נסיבות שנכון שהוא קצת מתאפק". הרצוג דוחה את הטענה, לפיה המשפטנים אשמים בבעיות שונות של ישראל, אך מוסיף:
"בכל תפקיד [של שר] ידעתי לעבוד היטב עם הייעוץ המשפטי המלא, לדון איתו, להתווכח איתו, לבקש ממנו להיות ראש גדול, לחשוב מחוץ לקופסה, לא להיות קונפורמיסט. הביקורת שלי בלא מעט מקרים על עובדי המדינה, שלעיתים הם מקובעים בתוך קונפורמיזם שהמערכת כופה עליהם, ואני מצפה ורוצה לראות ראש גדול, רוצה לראות רעיונות מקוריים, רוצה לראות התמודדות עם השתנות הנסיבות, אבל לחיות בהרמוניה עם עולם המשפט".
בנוגע למערכת בתי המשפט אומר הרצוג, כי כאשר רשמי ההוצאה לפועל מטפלים ב-300 תיקים ליום - "זה לא אנושי". הוא היה רוצה לראות יותר שופטים המתמחים במיסים, יותר פקידי סעד וסדרי דין ויחידות סיוע בבתי הדין הדתיים ובבתי המשפט למשפחה. על מינוי השופטים אומר הרצוג, כי הוא מסופק האם יש הצדקה לתיקון בחוק המחייב תמיכה של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה לצורך בחירת שופטים לבית המשפט העליון. לצד זאת, כחבר בוועדה הוא משבח את עבודתה בשנה האחרונה, בה "מתקבלות החלטות, לא ניצוצות ולא פוליטיקה".
