מספר השופטים בישראל נמוך בהרבה מן הממוצע באירופה, בעוד מספר עורכי הדין גבוה בהרבה. כך קובעים נתוני הוועידה האירופית ליעילות הצדק, השייכת למועצת אירופה, ואשר פורסמו בחודש שעבר. הנתונים מתייחסים לשנת 2012.
בוועידה חברות 47 מדינות, וישראל (בעלת מעמד של מדינה משקיפה) היא המדינה הלא-אירופית הראשונה המשתתפת בסקר זה. הדוח מתעדכן אחת לשנתיים, זו הפעם החמישית בה הוא מתפרסם והפעם הראשונה בה ישראל משתתפת בו.
הנתונים מלמדים, כי מספר השופטים בישראל הוא 8.2 ל-100,000 תושבים, לעומת ממוצע של 20.9 בכלל המדינות שנבדקו. מספר עורכי הדין בישראל הוא 636.9 ל-100,000 נפש, לעומת 151.3 בלבד בממוצע מדינות מועצת אירופה - פי ארבעה מן הממוצע. יצוין, כי סביר להניח שכיום הפער גדול עוד יותר, לנוכח ההצפה המתמשכת של המקצוע, אליו מצטרפים אלפים מדי שנה.
תקציב מערכת בתי המשפט בישראל דומה במספרים מוחלטים לאלו שבמדינות מועצת אירופה: 36.3 אירו לנפש בישראל לעומת ממוצע של 35 אירו. בבדיקת התקציב כשיעור מהתל"ג, ישראל מדורגת במקום נמוך: 0.14% מהתל"ג לעומת ממוצע של 0.21%. בישראל מופנים 67% מתקציב בתי המשפט לשכר - מעט מתחת לממוצע (70%). לעומת זאת, ישראל בולטת לטובה בהשקעה במערכות מיחשוב, להן מופנים 6.3% מתקציב בתי המשפט - כפליים מן הממוצע במועצת אירופה.
עוד נתון המלמד על המשפטיזציה בישראל הוא מספר התיקים האזרחיים. בעוד שבכלל מדינות הסקר נפתחו בממוצע 2,400 תיקים לכל 100,000 נפש, בישראל נפתחו 4,490 תיקים. גם בקצב סילוק התיקים ניכרת אותה מגמה: 2,414 תיקים נסגרו בממוצע באירופה, לעומת 4,527 בישראל.
