"לא להכשיר שוחד דרך מאכער"

בית המשפט המחוזי סבר שניתן להרשיע את דני דנקנר הן במתן שוחד ישיר והן במתן שוחד בדמות הפעלת מאיר רבין כמאכער, וחוסר הבהירות שבניסוח פסק הדין אינו סיבה לזכות את דנקנר. כך אומר (יום ד', 3.12.14) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, בדיון בערעורו של דנקנר בפרשת הולילנד. ההגנה טוענת בערעור, בין היתר, כי השופט דוד רוזן הרשיע את דנקנר בשתי עבירות חלופיות – ובכך נוצר ספק סביר. השופט סלים ג'ובראן הוסיף, כי "אם היה ספק – בית המשפט היה אומר שיש ספק". למרות זאת, המשיך עו"ד יעקב וינרוט לטעון נגד מה שכינה "האנומליה החמורה ביותר שראיתי בימי חיי", באומרו שיוכיח שפסק דינו של רוזן סותר את עצמו, וכי רוזן הרשיע את דנקנר בעובדות שכלל לא נטענו. הנדל העלה את האפשרות, שהעסקת מאכער תהיה עבירה כאשר כל מטרתה תהיה לבצע פעילות בלתי כשרה. וינרוט טען שרוזן לא נתן אפשרות כזאת, אך השופט עוזי פוגלמן אמר שהיא כן קיימת בפסק הדין. "כאשר מעמידים את מאיר רבין מול אבי דרכסלר [שהועסק גם הוא בידי דנקנר], דרכסלר הוא המאכער הלגיטימי, ומה שיש לרבין זו רק הנגישות ל[דודו] יעקב אפרתי", הוסיף. ואילו הנדל המשיך באומרו, כי אין להביא למצב בו העסקת מאכער תהיה דרך להכשיר שוחד. וינרוט טען, כי עורכי דין מפנים את לקוחותיהם למאכערים "כי בלעדיהם אי-אפשר לזוז במינהל". הוא אמר, כי טענותיו הלוהטות על המתרחש במינהל "לא נובעות מזה שאני סניגור או מצבע שערותי שטרם דהה", אלא ממצב המוכר היטב לכל. עוד הדגיש באריכות רבה, כי עד לפסק דינו של רוזן – איש לא טען שהפעלת מאכער היא עבירה, וטען שרוזן אינו יכול לשנות במחי קולמוס את ההבנה וההסכמה הכלליות. השופט יצחק עמית אמר, כי יש להראות מה עשה רבין תמורת 1.3 מיליון שקל שקיבל מדנקנר; "בית המשפט אמר, שהוא הציג אפס כישורים ואפס קשרים, למעט הקשר עם הדוד שלו". הנדל הוסיף, כי בניגוד לדבריו של וינרוט – רוזן לא קבע שכל העסקת מאכער אינה לגיטימית. לדברי פוגלמן, מדובר הפעם במקרה קיצון של מאכער הנעדר כל כישורים, גם אם חלק מהקביעות של רוזן גורפות מדי. וינרוט השיב, כי רבין בדק מכתבים לפני שנשלחו למינהל והביא לדנקנר מידע; "הוא לא תמיד מספר מה הוא עושה, זה סוד מקצועי שלו". בהתייחסו לשמואל דכנר טען וינרוט, כי רוזן היה חייב לקבוע "העד הזה לא היה באולם שלי. העד הזה איננו. עם העד הזה אי-אפשר לעשות שום פלגינן דיבורא". ג'ובראן ציין, כי רוזן התייחס לחוסר אמינותו של דכנר, אך וינרוט אמר שאסור היה לו להשתמש בכלל בעדותו. "בית המשפט עשה את הדבר החמור ביותר שאפשר לעשות", המשיך, כאשר "קיבל את כל מה שאמר דכנר בנוגע לתמונה הכוללת, וזה הביא אותו לטעות אחר טעות". לאור זאת, ביקש וינרוט מביהמ"ש העליון לבחון בצורה חריגה את העובדות ולהתערב בממצאיו של רוזן.