פרקליטות המדינה ביקשה (יום א', 7.12.14) מבית המשפט העליון לאפשר לה להגיש כראיה במשפט
הולילנד התכתבות דואר אלקטרוני בין
שולה זקן לבין עורכי דינה. על-פי טענת המדינה, התכתבות זו מוכיחה ש
אהוד אולמרט ביקש מ
שמואל דכנר לסייע לאחיו יוסי.
המדינה התייחסה לתכתובת זו בעיקרי הטיעון שהגישה לבית המשפט, אך השופטים אמרו שעליה להגיש בקשה מסודרת או להתעלם מהנושא.
התובע, עו"ד
יוני תדמור, הסביר שהמדינה התלבטה משום שאין תקדים לבקשה להגשת ראיה בשלב הערעור בידי מי שעמדתו התקבלה בערכאה הדיונית.
דוא"ל מיולי 2012 תכתובת המייל בה מדובר היא מ-2.7.2012, היום השני לעדותו של דכנר. זקן כתבה לעורכי דינה,
עופר ברטל ו
דב גלעד כהן: "עובדה שלאחר פגישה מסוימת אחת שאלתי מה אהוד רצה ממך והוא סיפר לי שביקש כסף עבור יוסי ואני כעסתי שאהוד לא דואג לחובותיו הוא".
תכתובת זו, שנשלחה לפני שזקן ניהלה את המגעים הראשונים על הסדר טיעון ושלוש שנים לפני שהפכה לעדת מדינה נגד אולמרט, תואמת במלואה את גירסתו של דכנר במשפט הולילנד. דכנר העיד, כי סיפר לזקן כאשר יצא מפגישתו עם אולמרט על בקשתו של האחרון, וכי זקן כעסה ואמרה שעל אולמרט לדאוג תחילה לכיסוי חובותיו-שלו.
דכנר טען בתוקף, כי אולמרט הוא שביקש ממנו לסייע ליוסי, ובעקבות כך נתן לו את הכסף בפגישה בבית קפה בתל אביב. אולמרט טען, כי באותה עת כלל לא ידע על קשייו הכספיים של יוסי, וממילא לא ביקש מאיש לסייע לו. עוד טען, כי יוסי לא סיפר לו גם בדיעבד על הכסף שקיבל מדכנר.
יוסי מצידו אישר בחקירתו בידי המשטרה וה-FBI שקיבל את הכסף מדכנר, אך טען שאחיו לא ידע על כך - אם כי הודה שכוונתו של דכנר הייתה מן הסתם לזכות בנקודות מול אחיו (שהיה אז ראש עיריית ירושלים). בעדותו במשפט הולילנד חזר בו יוסי מגירסה זו וטען שכלל לא קיבל את הכסף. בהסכמת ההגנה קבע השופט
דוד רוזן, כי הוא מעדיף את גירסתו המקורית של יוסי בנוגע לקבלת הכסף. רוזן הרשיע את אולמרט בקבלת שוחד בפרשה זו בקובעו, כי הראיות הנסיבתיות וההיגיון מוליכים למסקנה יחידה ולפיה אולמרט לכל הפחות ידע על הסיוע בדיעבד, אם לא ביקש אותו מלכתחילה.
"התנהלות פסולה" ההקלטות בהן מדובר עוסקות בסעיף השוחד השני בו הורשע אולמרט: קבלת 60,000 שקל מדכנר באמצעות זקן. בעדותה טענה זקן שהכסף הועבר לעו"ד
אורי מסר, ורוזן קבע שיש לראות בכך משום קבלת הכסף בידי אולמרט - שכן מסר ניהל את ענייניו הכספיים, ולא ייתכן שזקן ומסר לא דיווחו לאולמרט על סכום זה.
לדברי המדינה, "עסקינן בהקלטות בהן נשמעים משוחחים זקן, אולמרט ואחרים, בהקשר הרלוונטי לאישום דנן. מן השיחות עולה לכאורה, התנהלות פסולה של המשיב במהלך החקירה והמשפט, אשר נועדה למנוע מזקן למסור גרסה המפלילה אותו. השיחות גם מדברות ישירות על הנושא העובדתי שהיה שנוי במחלוקת. שיחות אלו, יש בכוחן, לגישת המבקשת, כדי לשפוך אור על הרקע לגרסאותיה השונות של זקן בחקירותיה ולתמוך בהרשעתו של המשיב באישום זה". המדינה מזכירה, כי ביקשה מרוזן לקבל הקלטות אלו אך הוא סירב, אם כי בדיעבד ציין שהן מחזקות את החלטתו להרשיעא את אולמרט.
המדינה טוענת: "מדובר בראיות מהותיות הרלוונטיות ללב השאלות שבמחלוקת בשני האישומים, אשר לא היו (ולא יכלו להיות) בידי המבקשת בשלבים מוקדמים יותר של ההליך. כזכור, הראיות הכלולות בבקשה השנייה הגיעו למבקשת רק לפני זמן קצר. בנוסף, מדובר במקרה בו עוצמת האינטרס הציבורי במיצוי ההליך במשפט המסוים היא גבוהה ומשמעותית. בנסיבות המפורטות לעיל, המבקשת - כמי שאמונה על האינטרס הציבורי, סבורה - על-פי מיטב שיקולה המקצועי - כי לשם עשיית צדק, יש מקום שבית המשפט ייחשף לראיות אלו, בטרם יתן את פסק-דינו". הבקשה הוגשה בידי מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד
ג'ואי אש, ובידי פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי שוויקי.
