"ככל ששכר המינימום עולה כך יותר עובדים תחתיו"

דיקן הפקולטה לכלכלה במרכז הבינתחומי, צבי אקשטיין, אומר כי ככל שעולה שכר המינימום כך יותר אנשים עובדים מתחת לשכר המינימום. בחבר דיון שכותרתו ״עובדי עצות״ בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, שעסק בעולם התעסוקה ובהתאמתו לצרכים המשתנים, אמר אקשטיין: "יש בעיה חמורה כי שכר המינימום לא מיושם. יש באוכלוסייה כ-700 אלף עובדים מתחת ל-12 שנות לימוד שמתחרים ב-250 אלף עובדים זרים והם נדחקים לשוליים. אין אכיפה מספקת. זה ישראבלוף כמו בטורקיה. זה לא קיים בתעשיה אלא במסחר ושירותים שם מביאים עובדים שמוכנים לעבוד בשכר מאוד נמוך. המשימה המרכזית היא להוציא מכאן את העובדים שמוכנים לעבוד בשכר מאוד נמוך". ד"ר פיטר ג׳ארט, מנהל חטיבה המחלקה הכלכלית oecd ומחבר הסקירה הכלכלית על ישראל, אמר כי יש פוטנציאל רב עדיין בתחום התעסוקה בקרב נשים ובקרב המגזר הערבי בישראל. לדבריו, ישראל מציגה שיפור בשיעור הבלתי מועסקים, אך רמת ההשכלה היא הגורם לפער הגדול ביותר בהכנסות בהשוואה לפערים בין גברים ונשים או גיל שקטנים יותר. שעות עבודה גבוהות פריון נמוך הכשרות של המדינה שלא נעשות. שרגא ברוש יו״ר קבוצת י' ברוש, ציין כי העלאת השכר ב-2011 לא גרמה לזעזועים במשק, כי היא נעשתה בפעימות. אבל הפעם הזאת סוכם כי תהיה הצמדה ל-52% מהשכר הממוצע החל מ-2018 שזה אומר 8-7 מיליארדים נוספים. בנוסף, אמר כי המגזר הציבורי שם גלגלים בכל נושא ההכשרה המקצועית ולא מעביר 40 מיליון ש"ח להכשרות למרות התחייבות של התאחדות התעשיינים כי שני שלישים מהעובדים שיוכשרו יתניידו ויקודמו. דן פרופר, יו״ר אסם, אמר כי אסור היה להזדרז ולחתום על ההסכם עם ההסתדרות לעליית שכר המינימום והיה אפשר ללכת למס הכנסה שלילי. "שכר המינימום הוא נמוך מדי, אבל צריך לדעת איך לעלות אותו ובכמה פעימות. יהיו תעשיות שלא יוכלו לעמוד בהן מפעלים קטנים לא יעמדו בזה. מדובר בעסקה לא טובה למשק. בנוסף ציין כי חייבים לאכוף את שכר המינימום. זה גורם לעיוותים במשק ולתחרות לא הוגנת מול אלה שלא משלמים. אי-אפשר לחיות מ-5,000 ש"ח בחודש. השקעות בתעשיה נחתכות בכל שנה על-ידי המדינה. הבורסה נחסמת על-ידי כל מיני תקנות והמצאות מהיום למחר והבורסה שוקעת ולא ממלאת את תפקידה. בנוסף התשואה בתעשיה לא מספקת. צריך לעשות בזהירות את הצעדים של העלאת שכר המינימום". יפה ויגודסקי, יושב-ראש קרן מעגלים: "יהיו פיטורים ותהיה עליית מחירי מוצרים. יש לנו רשימות של מאות עובדים שיפוטרו. אני לא רואה את הגברת הפריון על-ידי הגדלת שכר המינימום אלא על-ידי הכשרות. בגרמניה יש שיתוף פעולה שעובד מצוין. עובר כל שנה הכשרה מקצועית כדי לקדמו ולשדרגו ולהתאימו לתקופה בה אנו נמצאים. לעובדים בארץ אין שום מוטיבציה אחרי עשרות שנים באותה רצפת ייצור". קובי אמסלם, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר: "קראנו לשולחן עגול עם המעסיקים וההסתדרות. יש רבים שפוגעים בפריון כגון סכסוכי עבודה על כל ניסיון להכנסת תוכנה חדשה. יש יכולת לפתור בעיות של סכסוכי עבודה בזמן קצר בעלות נמוכה. הבעיה היא שאין לנו מנגנונים שמוציאים אותנו ממצב של סכסוך העבודה לכן אני מציע ללכת לבוררות מוסכמת כתחליף למצב הקיים".