הרשעתו של
אהוד אולמרט במשפט
הולילנד מתבססת על שישה יסודות:
יוסי אולמרט, אברהם נתן,
שולה זקן,
משה טלנסקי, מעשיו של אולמרט בשלהי הפרשה ומערכת היחסים המתמשכת בינו לבין
שמואל דכנר. אף אחד מיסודות אלו אינו מצריך להישען עם דכנר, שגירסתו עולה בקנה אחד עם התשתית הראייתית. כך אומר (יום ב', 8.12.14) התובע, עו"ד
יוני תדמור, בדיון בבית המשפט העליון בערעורים בפרשת הולילנד.
תדמור אמר, כי המשפט התנהל לכל אורכו לאור ההסכמה שיוסי קיבל מדכנר מאות אלפי שקלים, והמחלוקת הייתה רק לגבי מודעותו של אולמרט לכך. ההגנה הסכימה להגשת הודעתו של יוסי בחקירתו ואף חקרה אותו בעדותו על אותו בסיס, הוסיף. "לא מדובר בהסכמה דיונית אלא בעמדה מהותית באחת מהשאלות המשמעותיות ביותר בתיק, כי על זה לא הייתה יכולת להתווכח", טען תדמור.
השופטים
ניל הנדל ו
צבי זילברטל אמרו, כי הסכמה של סניגור להגשת הודעה איננה לגבי תוכנה. תדמור השיב, כי ההגנה (עו"ד
רועי בלכר) הסכימה גם לתוכן ההודעה. הנדל: "לגבי הסכום אין לכם ראיה חוץ מעד המדינה". תדמור: "יוסי אמר שהיו שמונה-עשרה צ'קים של 80,000-50,000 שקל. אי-אפשר לשים את האצבע ולהגיד 500 עגול, אבל המשמעות ברורה. מדובר על מאות אלפי שקלים, ולא על איזשהו סכום זניח שלא מצריך לעדכן את אולמרט".
הטענות לא הוצגו ליוסי תדמור הוסיף, כי כל חומר החקירה היה בפני ההגנה ממארס 2011, ומאז היה לה ברור שהצ'קים לא אותרו. לכן, טען, מדובר על שינוי קו בערעור באחת השאלות המרכזיות ביותר בתיק. בין היתר אמר בלכר במחוזי, כי הן התביעה והן ההגנה מעדיפות את גירסתו של יוסי בחקירתו ביולי 2010 על פני עדותו במשפט.
"יוסי נחקר בחקירה נגדית, לא הוצגה לו כל טענה שלא קיבל את הכסף מדכנר, ובוודאי לא הוצג בפניו שהוא מתיישר עם החוקרים שמנסים להוליך אותו בכחש [כפי שטוען אולמרט בערעור]", הוסיף תדמור. עוד ציין, כי ההגנה לא זימנה לעדות את החוקרים שגבו את עדותו של יוסי, אלא רק הגישה קלסר של צ'קים המוכיח את מה שכבר אמרה התביעה - שלא אותרו הצ'קים בהם מדובר.
השופט
סלים ג'ובראן שאל כיצד מתייחסת התביעה למסמך שזייף דכנר, ובו כתב שאולמרט ביקש ממנו עזרה ליוסי, עליו לא נחקר דכנר. תדמור: "אין ספק שלא ניתן לקבוע ממצא על בסיס מסמך זה, אבל אי-אפשר ללמוד ממנו מעבר למה שיש בו. דכנר רשם בדיעבד מסמכים שתיארו אירועים שהתרחשו, והוא טעה בתיארוך - וחבל שעשה כך. אבל האירוע של העברת הכסף לבקשתו של אולמרט מוכח באמצעות ראיות אחרות".
לא מופיע בכתב הסחיטה ג'ובראן המשיך ושאל, מדוע דכנר לא כלל את הסיוע ליוסי בכתב הסחיטה שהכין. תדמור השיב, כי דכנר הבהיר שאין לסמוך על אותו מסמך, וכי הוא השמיט ממנו עוד עובדות שכבר הוכחו - כשם שהשמיט שמות של משוחדים ממסמכים אחרים. הוא ציין, כי שנה מאוחר יותר הזכיר
אביגדור קלנר בפני אולמרט את טענתו של דכנר בדבר הסיוע ליוסי. לדברי תדמור, חקירתו של יוסי היא תיעוד של נסיונו להסתיר את האמת, כאשר אט-אט הוא מבין שאינו יכול לעשות זאת לנוכח הראיות שהוצגו לו.
פוגלמן התייחס להימנעותה של זקן מלהכחיש את טענתו של דכנר, לפיה ידעה שאולמרט ביקש ממנה לסייע ליוסי, ושאל האם מדובר ביותר מאשר התחמקות שיטתית מלענות לשאלות. תדמור השיב, כי העובדה שזקן אינה נזעקת ואינה מכחישה - מלמדת שהאירוע התרחש.
הנדל: "אתה קצת משנה את הכללים. אולי זה מקסימום סוג של חיזוק, אי-אפשר ללכת לכיוון הזה". תדמור: "אמרנו שלשיטתנו זו ראיה נוספת, אנחנו סברנו שיש בזה מעבר לחיזוק. זה המעט שהיא יכלה למסור בנסיבות המורכבות שבהן העידה". יצוין, כי אחת הראיות הנוספות שמבקשת המדינה להגיש היא תכתובת דוא"ל בה אישרה זקן את הדברים.
60,000 השקלים הנדל שאל האם הוכח שאולמרט ידע על 60,000 השקלים שקיבלה זקן מדכנר ושלדבריה העבירה לעו"ד
אורי מסר. תדמור השיב, כי זקן טענה שאולמרט לא ידע, אך בית המשפט המחוזי הסכים עם המדינה שהאינדיקציות מוכיחות שהוא כן ידע. לטענת תדמור, גם בנושא זה שינתה ההגנה את החזית בערעור, שכן התרחישים שהועלו בערעור לא הוצגו לזקן בחקירתה הנגדית.
גם ג'ובראן אמר, כי העברת כסף למסר אינה מוכיחה שאולמרט ידע על כך. תדמור השיב, כי העדויות לימדו שנוהל העבודה היה שזקן ומסר דיווחו לאולמרט על קבלת כספים עבורו, ואולמרט עצמו אישר את נאמנותם כלפיו. הנדל תהה מדוע מסר לא הובא להעיד, ותדמור השיב, כי מאחר שהלה שמר על זכות השתיקה בחקירתו ולנוכח דבריו של אולמרט על יחסיהם - לא היה בכך צורך. יצוין, כי גם בהקשר זה מבקשת המדינה להגיש ראיות נוספות - הקלטות של שיחות בין זקן, אולמרט ואחרים.
לבסוף אמר תדמור, כי ההגנה אמרה שאינה חולקת על ממצאי מהימנות של בית המשפט המחוזי - והשופט
דוד רוזן קבע שאינו מאמין לעדותו של אולמרט.
