"באגף המודיעין של צה"ל לא היו תחקירים"

ביקורת חריפה על העדר תחקירים מסודרים, וממילא על אי-הפקת לקחים באגף המודיעין של צה"ל, השמיע ראש ענף מודיעין שטח באמ"ן לשעבר, סגן אלוף בדימוס אלי דקל, ב"סדנת אלפרדו להפקת לקחים", שעסקה בלקחים מנושאים מודיעיניים. לדברי דקל, אמ"ן אמור להפיק לקחים מתפקודו במלחמות ישראל, מן המבצעים המיוחדים והסודיים שבין המלחמות, ומן המידע שהוא מעביר באופן שוטף, שלעיתים הוא שגוי מאוד. לדבריו, גם ניסיונו האישי וגם מחקרו בתחום זה מלמדים שבאמ"ן אין תחקירים מסודרים על פעולותיו, וממילא אין הפקת לקחים. כדוגמה, ניתח דקל את תופעת היעדר המידע שהיה לאמ"ן על מרכזי הפיקוד והשליטה של צבאות האויב במלחמות השונות. לדבריו, לאמ"ן לא היה שום מידע על מקום המטכ"ל המצרי ומפקדת החזית במלחמת ששת הימים. המידע שלכאורה היה אז בידיו ושאותו הוא הפיץ היה שגוי. מידע על חלק מן המפקדות האלה הגיע לאמ"ן רק במהלך מלחמת יום הכיפורים. לקראת סוף המלחמה תכנן צה"ל פשיטה של סיירת מטכ"ל על מפקדת החזית המצרית, אך שר החוץ האמריקני, הנרי קיסינג'ר, מנע זאת. במלחמת לבנון הראשונה, שבה דקל היה ראש ענף מודיעין שטח באמ"ן, לא ידע צה"ל היכן מוצב הפיקוד של הכוחות הסורים לבנון, והיכן שוכנת מפקדתו של יאסר ערפאת, ובמלחמת לבנון השנייה הוא לא ידע היכן מפקדתו של מנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה. ללא ידע על מרכזי פיקוד ושליטה לא הייתה לצה"ל אפשרות לשבש, בפגיעה נקודתית, את מהלכי האויב. את ביקורתו פרסם דקל גם בספרו "מודיעין תלוש מהקרקע". מעניין שראש אמ"ן במלחמת ששת הימים אלוף אהרון יריב המנוח הוצג כאחד המנצחים הגדולים של מלחמת ששת הימים, מונה לשר בממשלת גולדה מאיר, ליועץ לענייני מודיעין וניהל את מכון ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. המציאות הבלתי ידועה לרוב הציבור ואפילו לראשי המדינה והאוניברסיטאות הייתה אחרת. ד"ר אורי מילשטיין, שהנחה את הסדנה, טען שהמודיעין האסטרטגי של צה"ל נכשל בכל מלחמות ישראל, מאז קום המדינה. כדוגמה הביא את מלחמת העצמאות: לקראת החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 העריך שירות הידיעות של ה"הגנה" (ש"י) שהמלחמה תפרוץ רק כעבור שנתיים, בסוף 1949, ועד אז ישלוט האו"ם על ארץ ישראל ויעביר חלקי שליטה ליהודים ולערבים. הש"י גם העריך שבירושלים לא תהיה מלחמה, מאחר שהיא לא נכללה במדינה העברית או הערבית, אלא נועדה להיות עיר בינלאומית. בניגוד להערכות אלה, המלחמה פרצה למחרת ההצבעה באו"ם, והחזית הקשה ביותר הייתה בירושלים. כשלונות ארגון ה"הגנה" במלחמה על ירושלים גרמו לנסיגת ארה"ב מתמיכתה בהקמת המדינה, ולסכנה שהאו"ם יבטל את החלטת הכ"ט בנובמבר 1947. גם לש"י ולאמ"ן, גם לצה"ל וגם ולבן גוריון ולחבריו בממשלה, היה עניין להסתיר את המחדל הנורא הזה. הוא לא נחקר, ולא הופקו ממנו לקחים. כשלונות אמ"ן, ממלחמת העצמאות ועד מבצע צוק איתן, נגרמו לדעת מילשטיין בגלל הכשרה לקויה בצה"ל בכלל, ובאמ"ן בפרט, שבה אין מייחסים חשיבות להיסטוריה צבאית ולתיאוריות צבאיות, אלא לניסיון של ראשי צה"ל ואמ"ן בלבד. מסתבר שניסיון דל זה מכשיל, יותר משהוא מכשיר את אנשי אמ"ן לתפקוד מיטבי.