בתל אביב הלך לעולמו (יום ה', 18.12.14) יו"ר הסתדרות הגימלאים וחבר הנהגת ההסתדרות, חבר הכנסת לשעבר גדעון בן-ישראל. בן 92 היה במותו.
בן-ישראל נולד בחיפה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית. בתום המלחמה פעל כשליח "הבריחה" להעלאתם לארץ של ניצולי שואה. במלחמת השחרור לחם בירושלים ונפצע במהלך שירותו. בראשית שנות החמישים ירד לנגב וכיהן כמזכיר מועצת הפועלים בבאר שבע. בתפקידו זה סייע בהקמת מפעלים יצרניים שסיפקו אלפי מקומות עבודה, חלקם מפעלים שהוקמו ע"י ההסתדרות עצמה. היה מיוזמי הקמת בית החולים המרכזי לנגב ("סורוקה").
הוא שירת כח"כ בכנסת הרביעית והחמישית כנציג מחוז הנגב במפלגת מפא"י. לאחר מכן, כיהן כממונה ראשי על יחסי עבודה וכיועץ משפטי של משרד העבודה. בהמשך פעל במסגרת ההסתדרותית כחבר הנהגת ההסתדרות וכיו"ר אגף הארגון ומועצות הפועלים.
מאז 1992 הוא שימש בהתנדבות כיו"ר הסתדרות הגימלאים בישראל. במסגרת זו הפעיל לובי למען הגימלאים בכנסת. הוא פעל בין היתר לחקיקת חוק האזרחים הוותיקים ולסיכול ניסיונות לפגוע בקצבת הזקנה ובזכויות שונות של הגימלאים. בנוסף, יזם טיפול פרטני בקשישים עריריים והגדלת הסיוע לקשישים ניצולי השואה.
פעילותו למען הגמלאים זיכתה אותו לאחרונה באות הוקרה מטעם הפדרציה של ארגוני הקשישים באירופה (EURAGE). לפני כן, קיבל יחד עם רעייתו פרופ'
רות בן-ישראל את פרס יו"ר ההסתדרות על מפעל חיים. הוא חיבר שני ספרים, האחד "החולם והלוחם" והשני "מי מפחד מהגיל השלישי", אותו כתב ביחד עם רעייתו, רות בן-ישראל כלת "פרס ישראל" למשפט.
גדעון בן-ישראל הניח אישה ושתי בנות. טרם פורסם מועד הלוויתו.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר הערב: "גדעון בן-ישראל היה מעמודי התווך של הההסתדרות והחברה הישראלית. תרומתו האדירה למדינה ופועלו למען ציבור הגמלאים נגעו בחייהם של מאות אלפי ישראלים. המורשת הערכית שהותיר אחריו, תיזכר לעד ותמשיך להנחות את ההסתדרות בכל מאבקיה החשובים. ההסתדרות מרכינה ראשה לזכרו של איש שהיה לסמל ולמופת בחברה הישראלית. בשמי ובשם הנהגת וחברי ההסתדרות אנו שולחים תנחומים לגברת רות בן-ישראל, לבנותיו ולכל המשפחה".
ח"כ
איציק שמולי (העבודה) מסר: ״איבדנו היום את אחד הלוחמים הגדולים ביותר למען חברה צודקת, שידעה ישראל. הובלנו יחד מאבקים חברתיים רבים והוא תמיד עשה זאת בנחישות וללא מורא. הוא היה אחד ממוריי ויחסר לי מאוד״.
