מחקר של הנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר העלה, כי בשנה שלאחר כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין ("הבניית שיקול הדעת בענישה") לא חלה החמרה בענישה ולעומת זאת הצטמצמו המרווחים בין השופטים - ובכך הוגשמה מטרתו העיקרית של החוק. כך גילה (18.12.14) נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס. הוא דיבר בערב זיכרון לשופט
עדי אזר באוניברסיטת תל אביב.
גרוניס והנשיאים לשעבר
מאיר שמגר,
אהרן ברק ו
דורית ביניש השתתפו בפאנל בהנחייתו של פרקליט המדינה,
שי ניצן, בנושא האלימות כלפי מערכת המשפט. ניצן פתח באומרו, כי מדי שנה פרקליטים נתונים לאיומים ויש ביניהם שנזקקו שנתיים-שלוש לאבטחה "וזה מצמרר, כי זה מזכיר לנו מדינות אחרות".
שמגר וברק נחלקו בשאלה האם צריך להחמיר יותר בענישתם של מי שתוקפים עובדי ציבור ושופטים: בעוד שמגר סבור שאין מקום לאבחן בין מקרי אלימות, סבור ברק שמדובר ב"כדור בליבה של הדמוקרטיה" ומסיבה זו - סיפר - לחץ על ראש הממשלה,
אריאל שרון, לתת עדיפות לחקירת רצח אזר. "העונש לגבי עובד ציבור ושופט צריך להיות חמור יותר, כי מבקשים להטיל אימה על כל אותו סוג של אנשים. זה עלול ליצור חוסר אמון במערכת בתי המשפט, כי יגידו ששופטים מפחדים".
ביניש הסכימה עם ברק: "פגיעה בשופט היא בוודאי אלמנט מחמיר; מהו האיזון - זה תלוי בנסיבות". בשאלת ההחמרה בענישה העיר ברק: "שלא נעשה ניסיון להשתוות לאמריקה, ששם הענישה מחפירה. רוצים להחמיר - בבקשה, אבל ראו הוזהרתם: אל תנסו ללכת בדרכם של האמריקנים". שמגר הסכים שיש להחמיר בענישה: "יש תיקים שהעובדות העולות בהן הן כאלו, שאנחנו מצפה שהעונש יביא אותן לידי ביטוי. המציאות שלנו מתדרדרת ואין ברירה אלא להתחשב בכך".
חוקתי? תלוי מי בהרכב ניצן התייחס לאלימות המילולית במערכת ואמר, כי מאז 2011 הוגשו רק 15 כתבי אישום על זילות בית המשפט "ואני אומר לכם שזה לא משקף את חומרת התופעה. אתה עוד יכול ללמד זכות על נאשם ובני משפחות שמתפרצים; תופעה קשה היא של סניגורים, כי זה קטלני". שמגר קרא לשופטים לעשות שימוש נרחב בהרבה בסעיף 72 לחוק בתי המשפט, המאפשר להם לשלוח מיידית לכלא מי שמתפרע בבית המשפט, "אחרת הציבור יצחק מבית המשפט ולא יקח אותו ברצינות".
גרוניס הסכים איתו: "צריך לעשות שימוש רב יותר בסעיף 72. לצערי, כמעט ולא נעשה בו שימוש". גרוניס הזכיר שסעיף זה אינו חל על עורכי דין, בהנחה שהם יועמדו לדין משמעתי, ואמר: "הדין המשמעתי לא פועל בזריזות יתרה. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה צריכים להתחיל להשתמש בסמכותם ולהפעיל את הדין המשמעתי".
ברק חלק על שמגר וגרוניס: "סעיף 72 לא מוצא חן בעיני. שופט שלנגד עיניו נעשתה עבירה, לא יכול לשפוט בה. הוא צריך לדווח במהירות לפרקליטות ואתם צריכים לשקול מה לעשות. זה נראה לי סעיף משונה; אם היו מחוקקים אותו עכשיו, לא בטוח שהוא היה חוקתי". גרוניס מיהר להגיב: "תלוי מי היה יושב בהרכב", לקול צחוקו של הקהל.
ביניש אמרה, כי בתי הדין הרבניים עושים שימוש נרחב בסעיף זה, ולטעמה - שימוש מופרז. על-פי החוק, סנקציה זו צריכה להיות מדווחת מיידית לנשיא בית המשפט העליון, וביניש אמרה שנתקלה במקרים רבים שהגיעו מבתי הדין והיא ניסתה למצוא סנקציות אחרות. "לחשוב שעורך דין יכול להתבטא כך באולם בית המשפט - זה לא היה עולה על הדעת. כללי האתיקה שניסחנו עם הלשכה - זה כנראה כפפות של משי. צריך להסביר לעורך דין מה תפקידו".
ברק מקל על ניצן ניצן שאל: "יש כמה עורכי דין שכולם מכירים אותם והם חוזרים ומתבטאים כך, אז איך הם עדיין עורכי דין?". ביניש השיב: "את זה צריך להפנות ללשכה. הצעדים שלה צריכים להיות הרבה יותר אפקטיביים ומיידיים". ניצן סיפר, כי כמעט בכל מחוז בו ביקר, דיברו פרקליטים על "השתלחויות מזעזעות של סניגורים" ובעיקר על כך שבמקרים רבים השופטים לא מתערבים. שמגר הגיב: "בית המשפט מועל באמון של הציבור אם הוא לא נוקט בצעדים בעקבות מקרים כאלה, כי אחרת - הציבור לא יהיה מוגן. בית המשפט חייב ליצור תחושה של ביטחון בעיני הציבור, שיש מי שיגן עליו, ואין כיום תחושה כזו". לדברי ניצן, פרקליטים חוששים להתלונן על סניגורים, כי כמעט אוטומטית מוגשת תלונה נגדית.
ניצן העלה את שאלת השימוש בעבירת זילות בית המשפט. ברק השיב, כי לדעתו בנושא זה צריך להיות היבט הסתברותי - כמו בעבירת העלבת עובד ציבור - דהיינו: קרוב לוודאי שתפקודו של השופט ייפגע בשל כך. גרוניס הסכים איתו, אך ניצן העיר: "אני מתקשה לדמיין שופט שיאמר שתפקודו נפגע בגלל עלבון". ברק הציע: "ההיבט ההסתברותי צריך להיות אוביקטיבי ולא סובייקטיבי", וניצן הגיב: "אני קונה את הרעיון, זה מאוד יקל עלי להגיש כתבי אישום במקרים הללו".
