רצח השופט אזר פוענח בעזרת טכנולוגיית השב"כ

מחקרי תקשורת של השב"כ הם שסיפקו את פריצת הדרך ברצח השופט עדי אזר ביולי 2005 - אומר מפכ"ל המשטרה דאז, משה קראדי. הוא דיבר בערב לזכרו של אזר שהתקיים (18.12.14) באוניברסיטת תל אביב. קראדי, שנכנס לתפקידו 11 יום לאחר הרצח, סיפר בצורה חיה על החקירה. "יומיים אחרי שנכנסתי לתפקידי, התקשר אלי ראש הממשלה [אריאל שרון] ואמר - ואני לא טוב בחיקויים: ברכותי על המינוי, כן? ואני רוצה שתתן עדיפות לרצח של השופט, כן? אני רוצה שתתייחס לזה כמו לרצח רבין, כן? ואז מזמין אותי שר המשפטים, יוסף לפיד, לפגישה בבית המשפט העליון, ואומר לי שהשופטים חוששים להגיע ללשכותיהם וצריך להציב שוטרים - וזה שעתיים שאחרי ששמעתי שיש מחסור בשוטרים במחוז תל אביב. "הגעתי למסקנה שתפקידי הוא להיות חומת מגן, כדי שהלחצים הללו לא יגיעו לצוות החקירה, כי זה מגיע למחוזות לא טובים. נפגשתי עם הצוות ויצאתי מאוד פסימי, כי לא היה קצה חוט להגיע לאיזשהו כיוון חקירה. אחת ההנחות הראשונות הייתה שהרצח קשור להיותו של אזר שופט, ואולי זו נקמה על גזר דין, אבל התברר שאזר לא שלח איש למאסר, כי הוא עסק רק בתיקים אזרחיים. "עשינו מחקר תקשורת כדי לברר מי היה בסביבה בזמן הרצח. זה עלה 1.2 מיליון שקל - כל תקציב המשטרה למחקרי סלולר. במאמר מוסגר, זו שערורייה שהמשטרה צריכה לשלם לחברות אזרחיות בשביל זה. קיבלנו נתון של 10,000 מספרים, כי הטכנולוגיה אז הייתה פחות טובה מאשר היום.

"יש לו והוא לא רוצה לתת"

"תוך כדי דיונים נזכרנו שארגון מסוים [השב"כ] התמודד עם פיצוץ מטענים באמצעות טלפונים סלולריים, ופיתח טכנולוגיה שמגיעה לרזולוציה הרבה יותר גבוהה מאשר חברות הסלולר. פנינו אליהם והתשובה הייתה: תשכחו מזה, כי אתם מדליפים הכל, ואחרי שתפענחו את הרצח תצטרכו להביא את הטכנולוגיה לבית המשפט. "אחרי יום פורסם באל-ג'זירה שארגון חללי משהו לקח אחריות על רצח אזר. פניתי לראש השב"כ [יובל דיסקין] ואמרתי לו, שאם זה פיגוע - אז עכשיו הם שותפים לחקירה. הוא ענה, שבטח אנחנו השתלנו את זה באל-ג'זירה, וחוץ מזה כמי שאמון על המלחמה בטרור הוא אומר לי שאין ארגון כזה. "אחרי זמן מה נפגשנו בישיבת קבינט, ראש הממשלה שאל מה קורה עם חקירת הרצח, וכמו בין ילדים אמרתי: יש לו והוא לא רוצה לתת לי. אז הגננת [שרון] מצאה פשרה: נעביר את הנתונים והשב"כ יעשה את הניתוח - והם מצאו שלושה מספרים שהיו בזירה. ניסינו לבדוק מי הבעלים של המספרים הללו, אבל אותם ל"ו צדיקים קונים בכל מיני עסקות בקניונים ולא רושמים בעלות. אמרו: טוב, נאזין להם - ואז הצוות שומע שוב ושוב: המספר שהגעת אליו איננו מחובר. "באחד הימים אחד הפלאפונים נדלק ואיכנו אותו ליד חדרה. הקפיצו את היחידות, הסתבר שהאיש היה במונית, נסע לתל אביב ונכנס למלון ברחוב הירקון. ברור שאין עילת מעצר, ולכן נכנסים לתצפיות והאזנות וכו', אבל לא כל כך מצליחים לזהות מי האיש. באחד הימים האיש מתקשר לבחורה חסודה ברחוב אלנבי ומבקש את חסדיה. עוקבים אחריו ולא מזהים אותו. התעמולה מאוד גדולה, כי אנשי ימ"ר תל אביב [שהופקדו על החקירה] אמורים להכיר את כולם. "אחד החוקרים, שהייתה לו מצלמה מוסתרת בדש הבגד, הצליח לצלם את האיש. הביאו את התמונה לעשרות חוקרים, ואיש לא זיהה אותו. באותם ימים קיים השב"ס כנס רכזי מודיעין, שלחנו לשם חוקר עם התמונה, הוא הסתובב בין הרכזים בכניסה לכנס ושאל אם מישהו מכיר אותו. כולם ענו בשלילה, עד שאחד אמר: כן, זה רפי נחמני, הוא יצא לחופשת שבת לפני שלוש שנים ולא חזר. "ואז עולה השאלה: ברור שאם הוא נעצר עכשיו, החקירה נעצרת, כי הוא המוביל היחיד - ולכן מוחלט שלא לעצור אותו בשלב זה. אחרי כמה ימים היועץ המשפטי, מני מזוז, זימן את הצוות לקבל דוח על ההתקדמות, או ליתר דיוק - על חוסר ההתקדמות. ואז הוא סיפר שיום קודם בא אליו עו"ד דייוויד וינר והציע בשם לקוחו, יצחק זוזיאשווילי, את כלי הרצח תמורת הקלה בעונשו. את שמו של זוזיאשווילי ראינו במעטפה ספוגה בדם שנמצאה בזירת הרצח. ואז התברר שזוזיאשווילי ונחמני ישבו באותה תא בכלא אוהלי קידר.

"אנחנו היינו משלמים"

"יום אחד נחמני ירד לים, הצוות ניצל את ההזדמנות ונכנס לחדר שלו ומצא שם אקדח, משתיק קול ואת הפלאפון ממחקרי התקשורת. שוב עולה השאלה אם לעצור אותו, כי אם הוא בורח ומבצע רצח נוסף - לא צריך ועדת חקירה, אני מתפטר מיד. הוחלט שוב לא לעצור אותו. "אחרי שנחמני ישב במלון שלושה חודשים, הוא נזרק ממנו כי לא שילם את החשבון. אמרנו שחבל שלא דיברו איתנו, כי אנחנו היינו משלמים. הוא משתכן במלון אחר, ושוב כל האופרציה. המלונות הללו ברחוב הירקון הם יעד לפשיטות של המשטרה, ויוצאת אזהרה לכל היחידות בתל אביב שהמלון הזה הוא מחוץ לתחום. אבל ב-2 בלילה תצפיתן מדווח שנחמני מוצא מהמלון אזוק בידיים וברגליים בידי אנשי יס"מ. כמו תמיד, מרפי עבד: הייתה החלפת משמרות וקצין א' לא אמר לקצין ב'. "במקביל עולה בחקירה דמותו של אבינועם חג'בי כצלע השלישית. הוא מוזמן לחקירה בתואנה של עבירת תנועה, ועל הקיר מולו הצוות תולה תמונה של נחמני עם הכיתוב 'דרוש לחקירה בשל רצח השופט עדי אזר'. חג'בי משתחרר ועושה את הטעות הנפוצה: הוא מתקשר לנחמני ואומר לו שהחוקרים יודעים במה מדובר". בכך תמה החקירה הסמויה, השלושה נחקרו והתברר שהמזימה הייתה לרצוח שופט כדי להשיג עבור זוזיאשווילי הקלה בעונשו תמורת מסירת כלי הרצח. את האקדח מצאה המשטרה בחוף פלמחים, כאשר שוטר מתחיל נשאר לשמור על המקום עד שיביאו גלאי מתכות - וגילה אותו במקרה. הרוצחים הודו, כי שמו על הכוונת שמונה שופטים, וכיצד בחרו את אזר? - הוא היחיד שהתגורר בבית צמוד קרקע ברחוב שממנו ניתן להימלט.