ייצוגיות רבות - רק לשם קבלת שכ"ט

"השיקול המרכזי אשר עומד ביסוד הגשתן של חלק גדול מהתובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט השונים, הינו שיקול הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא-כוחו. לא מעט בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, הינן תביעות סרק, שמטרתן אינה לתועלת הציבור, אלא לזכות בגמול ושכר טירחה. האינטרס הציבורי כלל אינו עומד לנגד עיניהם של התובע המייצג ובא-כוחו". כך אומרת (יום ב', 22.12.14) שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת, נחמה מוניץ. היא גם הצטרפה בהסכמה לדבריו של סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יצחק ענבר, אשר כתב לאחרונה על קיומה של מגמה כזו בתביעות הנוגעות לסימון תכולת מוצרי מזון. מוניץ מדגישה: "לטעמי, שיקול הגמול ושכר הטרחה אינו שיקול ראוי, בבחינת ההחלטה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לא לשם כך נחקק חוק תובענות ייצוגיות". הדברים נאמרו בהחלטתה של מוניץ להקטין בעשרות אחוזים את שכר הטירחה לעורך הדין ואת הגמול לתובע הייצוגי, במסגרת הסדר שהוגש לאישורה. לירון מושקוביץ-שטיבל ביקשה לתבוע, באמצעות עו"ד דוד מזרחי, 3 מיליון שקל מחברת הדלק סדש, בטענה שלא סימנה כחוק את מחירי הסיגריות הנמכרות בתחנותיה. בהסדר נקבעו נהלים לפרסום המחיר, וכן הוסכם כי מזרחי יקבל 39,000 שקל, ומושקוביץ-שטיבל - 3,000 שקל. מוניץ קובעת, כי מושקוביץ-שטיבל ומזרחי "לא פעלו מתוך רצון לשפר את השרות שהציבור מקבל, אלא ראו את האינטרס שלהם עצמם במסגרת רצונם להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שאחרת לא ברור מדוע לא פנו קודם אל המשיבה והתריעו על המחדל. לטעמי, ראוי לעשות כן במקרים רבים כנימוס משפטי וכדרך ראויה לניהול הליך. פנייה מוקדמת הייתה מלמדת על תום הלב והדרך המקובלת לנהל הליכים משפטיים", ואף הייתה מייתרת את התביעה כולה משום שהליקוי היה מתוקן מיידית. מוניץ מוסיפה: "המבקשת ובא-כוחה יכולים היו בנקל, להביא לתיקון הטעות, בפנייה בכתב אל המשיבה, אלא נדמה כי בכוונת מכוון נמנעו מפנייה כאמור, שכן פנייה כזו הייתה מסכלת אפשרות לזכות בגמול ושכר טירחה". עוד מותחת מוניץ ביקורת על כך שמזרחי לא הודיע שהוא הגיש בקשה זהה, נגד חברות אחרות, לבית המשפט המחוזי בחיפה (שם זכה לשכר המבוקש). לנוכח כל אלו קבעה מוניץ, כי מזרחי יקבל 5,000 שקל בלבד, ומושקוביץ-שטיבל - 1,000 שקל בלבד. את סדש ייצגו עוה"ד דורון רדעי וניצן גדות.