"אילו חפץ היה מר נתניהו להציג את עמדות המפלגה כנגד המתקפות הנעשות מצד מפלגות אחרות, יכל היה לעשות כן בישיבת סיעת המפלגה בכנסת או בפני פורום פומבי אחר, ולא בפני חברי הגוף הבוחר בבחירות המקדימות. בשום פנים, לא ניתן לראות כנס במשרדי המפלגה, בפני חברי הגוף הבוחר, בעיתוי שבא בגדרי "תקופת הבחירות המקדימות" ותוך נשיאת דברים של תיאור עצמי המקדמים בהכרח את מועמדותו של מרשך בבחירות המקדימות - כתגובות תמימות של המפלגה להשמצות של מפלגות אחרות", ציין.
ביחס לטענות מבקר הפנים בדבר שימוש שעשה נתניהו בעובדי המפלגה לצורך ארגון כנסים פוליטיים פנימיים טען שמרון כי מדובר בעובדים ב'משרת אמון' בלשכת יו"ר המפלגה וכי ככאלה יש ליו"ר המפלגה רשות לעשות בהם שימוש גם לצורך קידום מועמדותו. עוד טען כי בדומה לעוזרים פוליטיים במשרדי השרים, כך גם עוזרי יו"ר המפלגה יכולים לסייע לו בפעילות פוליטית.
"טענתך זו לא ניתן לקבל. תחילה, משום שבין אם מותר היה לעובדים השכירים האמורים לסייע לפעילות פנים מפלגתית של יושב-ראש המפלגה בבחירות המקדימות ובין אם לאו, אין הדבר רלוונטי לעובדה כי מדובר "בתרומה אסורה" מהמפלגה למר נתניהו בכובעו כ"מועמד". באשר, מועמדים אחרים שעדיין (עד היום) רשומים ככאלו, כגון מר
משה פייגלין, מר יואב
קיש ומר
דני דנון, לא זכו לעובדים שכירים מטעם המפלגה, שיעמדו לרשותם במסגרת הבחירות המקדימות בהיקף זהה או בכלל - ולפיכך, בהתאם להגדרות שבחוק המפלגות, המדובר "בתרומה אסורה" מתאגיד, לכל דבר ועניין", קבע.
עוד הוסיף כי כללי שירות המדינה אסרו שימוש של שרים בעוזריהם לצרכים פוליטיים ועל כן לא ניתן להסיק מן הפרקטיקה הזאת היתר לעשות כך בליכוד.
עו"ד גלילי ציין עוד כי אילו היה מודיע נתניהו בתשובתו כי הוא מכיר בפגם שנוצר, וכי הדבר היה בבחינת "טעות", תוך הצעתו "לקזז" את התרומה שקיבל מהמפלגה בדרך של הענקת סיוע
זהה ליתר המועמדים בזמן שנותר, סביר להניח כי היה מחליט שלא לפסול את מועמדותו, נוכח עקרון המידתיות. "אולם, הלכה למעשה, מרשך לא רק שלא מכיר ב"טעות זו", אלא אף מנסה להצדיקה, תוך המשך שימוש בעובדים שכירים נוספים של המפלגה באירועים מאוחרים להודעתי הראשונית", ציין.
"נסיבות אלו, אפוא, יצרו "מסה קריטית" של שימוש ברכוש ובעובדי המפלגה, עדי כדי שלילת כל אפשרות לקיום בחירות שוויוניות, באופן שהטה אותי להפעיל סמכותי ולהורות על
פסילת מועמדותו של מר נתניהו בבחירות מקדימות אלה", כתב.
גלילי הסביר כי נגד זכותו החוקתית של נתניהו לבחור ולהיבחר עומדת זכותם החוקתית של המועמדים האחרים לבחור ולהיבחר בבחירות שוויוניות.
"ער אני לעובדה כי מדובר בפסילתו של ראש
ממשלה מכהן, וכי פסילה זו עלולה להביא נזק פוליטי וכספי למפלגה (שככל הנראה תזדקק לעריכת בחירות מקדימות חלופיות). אולם שיקולים אלו אינני יכול לשקלל במאזן השיקולים האמור, הואיל והם בבחינת "שיקולים זרים". באשר, חוק המפלגות העניק סמכות סטאטוטורית לרשותי לפסול מועמד אשר הפר את הוראות חוק המפלגות הנוגעות לבחירות המקדימות", כתב. עוד הוסיף כי תכלית החוק נועדה לקבוע כללים של מינהל תקין ושוויון בין המועמדים בבחירות מקדימות.
"אשר על כן, ובלית כל ברירה סבירה אחרת בנסיבות הקיימות, אין לי אלא להפעיל סמכותי לפי סעיף 28 כה' לחוק המפלגות, ולהורות על פסילת מועמדות מרשך (מר נתניהו) בבחירות המקדימות, שעתידות להיערך ביום 31.12.14", לשון הודעת מבקר הליכוד.
