חילוקי דעות בעליון על העלאת אחוז החסימה

חילוקי דעות בין שופטי בית המשפט העליון בסוגיית העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת ל-3.25%. כך עולה מדבריהם בדיון (יום א', 28.12.14) בשתי עתירות נגד ההעלאה, שהתקיים בהרכב בן תשעה שופטים בראשותו של הנשיא אשר גרוניס. גרוניס אמר שוב ושוב בדיון, כי ההערכות לגבי תוצאותיו של המהלך הן בגדר ספקולציה בלבד, והוא אף השתמש במילים "ספקולציה שבספקולציה". לדבריו, "זה ספקולציות, כי איש לא יכול לדעת איך החוק ישפיע על הבוחרים". השופט סלים ג'ובראן - שהוא גם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית - התייחס בשלילה לאפשרות שהעלאת האחוז תביא לפגיעה קשה בייצוגן של המפלגות הערביות. "התוצאה היא שכופים על המגזר הערבי להתאחד ברשימה אחת. זו בעיה. יש כמה אידיאולוגיות, כמה השקפות עולם. האם הדבר הזה לא יגרום לכך שהאזרח הערבי לא ילך לבחור?", תהה ג'ובראן. "יהיה מצב מאוד מעניין שבכנסת לא יהיו נציגי ערבים". הוא הציג את האפשרות של העלאת אחוז החסימה בצורה הדרגתית. השופט חנן מלצר שאל: "למה לא עשו את זה במסגרת חוק יסוד? זה לא רק המגזר הערבי אלא גם החרדי. אם מעלים את אחוז החסימה שזה מקשה על מגזר מסוים, האם זה בגדר שינוי?". מלצר רמז, כי אם ייקבע שמדובר בשינוי ולא בתיקון - ייתכן שהחוק לא יאושר בידי בג"ץ. הוא גם שאל האם אין מקום להחיל את החוק מהבחירות הבאות, ולא מהנוכחיות שהוקדמו ונפלו בהפתעה על המפלגות. השופט ניל הנדל התייחס לאפשרות שהמפלגות הערביות יתאחדו: "למה ליצור חוק שמחייב את התוצאה הזאת?". לדבריו, קיים יתרון מבחינת הבוחר גם בקיומן של מפלגות נפרדות. "מי שלא מצביע בקבוצה הזאת, יש סיבות, אולי זה טוב, אולי זה לא טוב", הוסיף. השופטת אסתר חיות אמרה: "נכון שהחוק הזה מעורר קשיים ואי נוחות". אולם המשיכה לגבי שאלת שיעור ההצבעה במגזר הערבי: "האם זו גזירת גורל? את זכות הבחירה לא נטלו ממנו. יש לו דרך להתמודד. האם ניתן לדבר על הדרה, מתוך הנחה שאחוז הבחירה צריך לרדת?". גם השופט אליקים רובינשטיין התייחס לשאלת אחוז ההצבעה בקרב הערבים: "אני לא אומר שהחוק הזה רצוי, נכון, טוב. השאלה היא מה תהיה התוצאה במגזר הערבי מבחינת חברי הכנסת שייבחרו. יגידו: אני לא בא אני מדיר את רגלי. שיגידו להפך: נראה להם, נצביע בהמונינו ונגיע ל-X מנדטים".