אימוני מערך המילואים בזרוע היבשה נפגעו קשות בשנים האחרונות, במיוחד בשל הקיצוצים בתקציב הביטחון. לצד זאת, קיימים כשלים מתמשכים בניהול המערך ובבקרת כשירותו, והפיקוח של הדרג המדיני עליו הוא חלקי בלבד. כך קובע (יום ב', 29.12.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח על מערכת הביטחון.
בשנת 2010 החלה זרוע היבשה ביישום מחזוריות אימון תלת-שנתית חדשה, כדי להגדיל את היקף האימונים של מערך המילואים ביחידות השדה. מודל זה לשנים 2012-2010 נפגע בעיקר ככל שהדבר נוגע לביצוע תרגילי חטיבות. כן לא בוצעו מקצת מתרגילי הגדודים שתוכננו, ואחרים קוצרו או משאביהם רודדו. בשנת 2013 נפגעה תוכנית האימונים עוד יותר בכל הרמות, ולפי התייחסות צה"ל לממצאי הביקורת, אימוני מערך המילואים ביבשה אף נעצרו ביוני 2014.
בתוכנית האימונים לשנת 2013 עמד התקציב המיועד לאימון מערך המילואים של כוחות היבשה על 581 מיליון שקל מתוך 1.5 מיליארד שקל, שהם התקציב שתוכנן לאימונים ולהכשרות של כוחות היבשה. בפועל קוצץ תקציב האימונים לשנת 2013, ועמד על 1.213 מיליארד שקל בלבד. צה"ל טען עוד, כי לשנת 2014 הוקצבו רק 1.3 מיליארד שקל לאימוני כוחות היבשה (מתוכם 376 מיליון שקל לאימון מערך המילואים), בעוד הצרכים היו 1.56 מיליארד שקל ו-600 מיליון שקל בהתאמה.
פיקוד לזמן קצר מדי כל מפקדי האוגדות שסיימו את תפקידיהם בשנים 2013-2011 ו-70% מבין מפקדי חטיבות מילואים ואגדים ארטילריים במילואים, שסיימו את תפקידיהם באותן שנים, מילאו אותם פחות משלוש שנים. נוצר אפוא מצב שבו מפקדי אוגדה ומפקדי חטיבה רבים אינם מפקדים על יחידתם לאורך מחזור אימונים שלם, והם עלולים אף להיקלע למצב שבו לא תרגלו בפועל פיקוד על תרגיל אוגדה או חטיבה, שעה שהם נדרשים לפקד על יחידתם במלחמה.
מצבת כוח האדם של הלוחמים בגדודי המילואים משתנה מגדוד לגדוד, ויכולה להגיע גם לעשרות רבות של אחוזים מעל התקן של הגדוד. לאימונים מקצה זרוע היבשה תקציב המאפשר לזמן ולאמן לכל היותר רק 80% מתוך המצבה הכוללת. הדבר פוגע בהעמקת הכשירות המבצעית של היחידה לה מיועד האימון. במצב זה, אין ודאות, כי חיילי המילואים ביחידה שיגיעו בשעת חרום, הם אלה שעברו את האימונים הנדרשים להם.
משך האימונים, תוכניהם ואיכותם אינם מאפשרים לתרגל את כלל הכשירויות הנדרשות, ולהשיג בהם את המיומנויות הנדרשות ללחימה. בהתאם לכך, נמצאו פערים רבים בכשירות ובמוכנות יחידות במערך המילואים של כוחות היבשה, באופן שעלול לפגוע ביכולתן למלא את משימותיהן.
"המוכנות למלחמה נפגעת" ממצאי תחקיר של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מפברואר 2013 בנושא מערך האחזקה בימ"חים (יחידות מחסני חרום) של אוגדות המילואים, מצביעים על פערים משמעותיים במערך האחזקה באוגדות המילואים. בהתייחסותו מאוקטובר 2013 לממצאי התחקיר ציין גורם בכיר בצה"ל: "התוצאה: האחזקה ביבשה מידרדרת והמוכנות למלחמה הולכת ונפגעת".
מאז שנת 2011, מרכז אגף המבצעים נתונים להצגת כשירות ומוכנות צה"ל (מודל הכמ"ץ). בביקורת עלה, כי אף שהצורך במערכת לשיקוף מוכנות צה"ל למלחמה עלה כבר לפני כעשר שנים, ולמרות החשיבות שיש למערכת שכזאת, יש עדיין פערים משמעותיים במודל הכמ"ץ.
פעולות משמעותיות הנדרשות בחוק שירות מילואים, כדי לאפשר פיקוח של הדרג המדיני ושל הכנסת על רמת הכשירות של מערך המילואים, אינן מתקיימות, ובכך נפגעת יכולתם של הדרג המדיני ושל הכנסת לממש את אחריותם זאת, כנדרש. לא נמצא, כי הרמטכ"ל ממליץ בפני שר הביטחון על היקף מערך המילואים הנדרש, וכי השר מביא הצעה זו בפני הממשלה. כמו-כן, לא נמצא, כי שר הביטחון מאשר את רמת הכשירות הנדרשת למערך המילואים, ושהוא מציג אותה לפני הממשלה או מביא אותה לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כנדרש בחוק.
