"הסדרי קופונים" (הטבות עתידיות) ותרומות לעמותות כהסדרים בתביעות ייצוגיות אינם מגשימים את תכליתו של חוק תביעות ייצוגיות, ובנוסף לכך קיים חשש מניצולו לרעה של הכלי. כך אומרות עו"ד רני נויבואר והמתמחה מרב זוהרי, המטפלות בהצגת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בתביעות ייצוגיות, במאמר המתפרסם בבטאון הפרקליטות "משפט מפתח".
חלק ניכר מהסדרי הפשרה בתביעות הייצוגיות אינם מגינים כראוי על האינטרסים של חברי הקבוצה והציבור, ולכן יש משנה חשיבות לעמדתו של היועץ המשפטי, ממשיכות נויבואר וזוהרי. עמדתו של היועץ מבוססת על הגנת האינטרס של חברי הקבוצה לקבל תמורה ראויה, ועל הבטחת שמירת החוק ויצירת הרתעה מפני הפרתו, נאמר עוד.
נויבואר וזוהרי עומדות על התופעה הנרחבת, בה "בצד תשלום מזערי לציבור במישרין או בעקיפין, מוענק לתובע הייצוגי ולבא-כוחו סכום ניכר, שאין בינו ובין הסעד לקבוצה ולא כלום". קביעתו של בית המשפט העליון, לפיה יש לגזור את שכרו של עורך הדין מן הפיצוי בפועל לחברי הקבוצה, איננה מיושמת ברבים מן ההסדרים.
על "הסדרי קופונים" - הכולל בדרך כלל הנחות לציבור - אומרות נויבואר וזוהרי, כי הוא בעייתי מכמה היבטים. ההטבות ניתנות ללקוחות הווה ולא לאלו שנפגעו מעילת התביעה; הוא עלול לשמש כמנוף שיווקי לגיוס לקוחות או שימורם; הוא כובל את חברי הקבוצה לגוף הנתבע ולעיתים אף מחייב אותם להוציא סכומים נוספים כתנאי לקבלת ההטבה. "הסדר הקופונים אינו משיג את מטרות התובענה הייצוגית בשום מובן", הן מסכמות.
על תרומות שניתנות למטרות ציבוריות נאמר, כי במקרים רבים נראה ששיעורן נועד להצדיק את הגמול ושכר הטרחה לתובע ולבא-כוחו. הנתבעת נהנית משיפור המוניטין שלה, שכן מפרסום התרומה היא משמיטה את העובדה שזו באה בעקבות תביעה נגדה. התרומות מוכרות למס וכך מקטינות את התשלום בפועל של הנתבעת. לא תמיד ברור כיצד נבחרים מקבלי התרומה, עולה השאלה אם אין מקום שהבחירה תיעשה לפני קני מידה ציבוריים אוביקטיביים, ולעיתים יש קשר ארוך-ימים בינם לבין הנתבעת.
קושי נוסף עליו מצביעות נויבאור וזוהרי הוא, שלעיתים מנסות נתבעות להציג כחלק מהפשרה פעולות שהן מחויבות לבצע בכל מקרה, משום שהמצב בגינו נתבעו עמד בניגוד לחוק ולכללים. לפיכך, ראוי שנקודת המוצא תהיה שתיקון ההפרה לא יבוא במקום הפיצוי לנפגעים, מה עוד שהסדרים כאלו למעשה יוצרים לגיטימציה בדיעבד להפרות מהן נהנו הנתבעות.
לבסוף אומרות נויבאור וזוהרי, בלא לפרט, כי כיום נבחנת האפשרות לשנות את חוק תביעות ייצוגיות, "כך שיישומו ייעשה באופן נאמן יותר לתכליותיו". עד אז, יש ליועץ המשפטי תפקיד חשוב בסיוע לבית המשפט לשם שמירה על מטרות החוק ובהגנה על האינטרס הציבורי העומד בבסיס החוק.