"הפרשנות לא נראית לכנסת - חובתה לשנות החוק"

הרשות המחוקקת והרשות השופטת הן אחיות, כאשר הרשות המחוקקת היא האחות הבכורה. הדיאלוג ביניהן אינו היוועצות, אלא מהי תגובתה של הרשות האחת על מעשיה של הרשות האחרת. כך אומר (יום ו', 2.1.15) נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, בכנס העמותה למשפט ציבורי. ברק הפתיע באומרו, כי אם פרשנות החוק בידי בית המשפט אינה נראית למחוקק, "לא רק זכותו, אלא גם חובתו לשנות את החוק. אני באף פעם לא ראיתי בכך שמשהו לא מוצא חן בעיני הכנסת, פגיעה בבית המשפט. החוק החדש אינו פירוש חדש. הפרשנות היא מומחיות שלנו; זה לא מוצא חן בעיניהם - הם יכולים לחוקק חוק חדש, זה בסדר גמור". לדברי ברק, זהו הדיאלוג בין הרשויות. ברק הוסיף: "גם כאשר בית המשפט העליון אומר שהחוק איננו חוקתי, זה אינו סוף פסוק. בכלל לא. החוק חוזר למחוקק, שיכול לתקן את הנדרש כדי שהחוק יהיה חוקתי". הוא הדגיש, כי עקרון הכבוד ההדדי בין הרשויות הוא מיסודות הפרת הרשויות. "אני מדבר על כבוד, לא על כפיפות ועל הסגת דעה", הוסיף.

"יש לנו כבוד לאחותנו"

ברק אמר, כי בית המשפט מכיר בחשיבותו של המחוקק, והוא חייב להביא בחשבון את תכלית החקיקה ולעיתים אף לתת לה משקל כבד מאוד. הוא העיר, כי כאשר במשך שנים רבות לא יכול היה בית המשפט העליון הבריטי (בית הלורדים) להביא בחשבון את כוונת הפרלמנט, ואף נאסר על חבריו לקרוא את הליכי החקיקה, "הוא עשה את החוק לחוכא ואיטלולא". לדברי ברק, בית המשפט הוא שותף זוטר של הכנסת, והוא מקיים איתה דיאלוג פתוח וגלוי. הוא סיפר, כי שאל את עצמו האם פעל כראוי כאשר דחה את העתירה הראשונה נגד חוק טל, בלי להתייחס לכמה מן השאלות החוקתיות שהעלה: הקשר הרציונאלי, הצורך והאיזון. "האם זה בסדר? האם זה לא משחק ילדים? האם לא היה ראוי שנאמר משהו על זה? האם ראוי שנאמר שנדבר כאשר השאלה תגיע? זו שאלה קשה. אם אנחנו לוקחים את אחותנו הבכירה ברצינות, האם לא ראוי שנימנע מלשים מכשול בפני עיוור? האם לא ראוי שנאמר לה מה תהיה דעתנו אם תעשה צעדים מסוימים? אלו שאלות קשות, ואני לא אומר דבר על כך". עוד אמר ברק, כי בית המשפט מפעיל את מתחם הסבירות בתחום המינהלי ואת מתחם המידתיות בתחום החקיקתי כחלק מהפרדת הרשויות. באותה מידה, כחלק מהכבוד לרשות המחוקקת - הרשות השופטת לא מבטלת חוק שפגיעתו החוקתית היא מידתית. "אנחנו לא מעלים מיוזמתנו שאלות חוקתיות, כי יש לנו כבוד כלפי אחותנו. אנחנו אחים", אמר.

"השמצות הן חוסר כבוד"

ברק המשיך: "צריך גם איפוק שיפוטי. זה אומר לכם האקטיביסט הגדול. אני אף פעם לא ראיתי את עצמי כאקטיביסט. פעם התארח אצלי נשיא בית המשפט החוקתי הפולני, לקחתי אותו לראובן ריבלין, שהיה אז יו"ר הכנסת, והוא שאל אותו כמה חוקים הם ביטלו בשנה האחרונה. הפולני אמר שאין לו מושג, הוא לא סופר ולא מביא את זה בחשבון. המסכן ישב וחשב ואמר: 60. ריבלין כמעט נפל מהכסא. זה היה בגלל המשטר הקומוניסטי, ביטלו הרבה מאוד חוקים. אבל קחו את קנדה: מאז 1980 ביטלו שם 66 חוקים. אצלנו ביטלנו 12 חוקים". לדברי ברק, "גם חוק בטל הוא חוק. אנשים יושבים בבית הסוהר בגלל חוק בוטל; אז הם ישוחררו? חוק הוא חוק כל עוד בית המשפט לא ביטל אותו, וגם אז התוצאות יהיו בהתאם לקביעתו של בית המשפט. זו לא גישה שבאה להאדיר את בית המשפט, אלא להפך: זה מפגין כבוד כלפי המחוקק". ברק שאל מתי יכול הדיאלוג להשתבש, ואף השיב. "קודם כל: השמצות. מעולם לא שמעתם את נשיאי בית המשפט העליון אומרים על הכנסת וחבריה את מה שאמרו יושבי ראש הכנסת על בית המשפט העליון. הראשון שצריך להיכנס הוא יו"ר הכנסת, אני תמיד אחריו, כי הוא העם ואין לי עם אחר. אבל [מהצד השני]? ברק דיקטטור, בג"ץ הוא סניף של מרצ, בג"ץ פוגע בבטחון המדינה. "תכבד את מה שאמרנו" "התעלמות מהפסיקה זה ביטוי של חוסר כבוד. בית המשפט פירש את החוק - הסמכות שלך [הכנסת] היא לשנות. אבל לא להגיד שהפסיקה לא תקפה. השופט [מישאל] חשין תמיד היה אומר: 'מה אתה צועק? לא מוצא חן בעיניך - תבטל'. אבל תכבד את מה שאמרנו. אם המחוקק לוקח חוק שבית המשפט קבע שאיננו חוקתי ומחוקק שוב כמות שהוא - זה חוסר כבוד. "איומים של המחוקק, שאם אתם תעשו ככה - אז אנחנו נבטל את בית המשפט העליון, אז נבטל את הסמכות שלו, אז נשנה את הסמכות של הוועדה לבחירת שופטים - כל זה לא מגלה כבוד לרשות השופטת. אתה חושב שסמכויות בג"ץ לא נכונות - אז תשנה אותן. המושגיות של 'חוק עוקף בג"ץ' איננה מושגיות שלה; זה יכול להיות שבוודאי יהיה חוק פוגע בדמוקרטיה, ולא אהסס לומר זאת בצורה מסודרת ומנומקת. שאלה יפה היא האם ריבוי של חקיקה שבית המשפט העליון יבטל אותה בשל חוסר חוקתיות, האם זה מהווה כבוד. זו שאלה שהתשובה עליה לא פשוטה". הוא גם התייחס לאפשרות של פסקת התגברות (אשרור נוסף של חוק שבוטל בידי בג"ץ): "למה? מהם אותם חמישה פסקי דין נוראים שבית המשפט העליון פירש? בקנדה זה קיים כאשר יש חוקה שלמה, ואצלנו יש חוקה נכה ומקוטעת; שם יש מגילת זכויות אדם, ולנו יש חלקים שלהן? או שזו באמת פיסקת התעמרות בבית המשפט, להראות להם מי בעל הבית - וזה לא עושים כאשר יש כבוד בין אחיות. בעל הבית זה העם".