"ישנם אנשים שעמידותם חלשה בלחצים, ולכן הסיכוי שיודו הודאות שווא בחקירתם במשטרה גבוה מזה של אנשים נורמטיביים. מדובר באנשי שוליים, ללא גב חברתי, משפחתי וכלכלי, בעובדים זרים, בחסרי בית, במובטלים ובכאלה שעל סף פיגור או מחלת נפש. אך לומר שיש בישראל תופעה של הרשעות מוטעות המבוססות על הודאות שווא הינה אמירה שאינה מבוססת על עובדות. מאז קום המדינה יש לכל היותר כ-30 מקרים ואולי פחות של הרשעות המבוססות על הודאות שווא" - כך אמר ד"ר מאיר גלבוע, ניצב משנה בדימוס שהיה מבכירי החוקרים במשטרת ישראל, שגם שימש ראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים וכיום מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל. דבריו נאמרו בכינוס שנערך במרכז האקדמי כרמל בחיפה, אשר עסק בהודאות שווא. הכינוס יוחד לזכרו של עו"ד אדם פיש, שמת במפתיע לפני למעלה משבוע. ואמור היה להשתתף באירוע זה.

הרשעת "אנשי שוליים" - ע"י הוספת ראיית סיוע

ד"ר גלבוע ציין כי למערכת אכיפת החוק ישנם מנגנונים רבים ויכולת זיהוי של רוב המקרים של הודאות שווא ופברוק של הודאות. גלבוע הציע להשתמש בחקירות הגדולות בכלי של "איפכא מסתברא", דהיינו "ההפך הוא הנכון", - הצגת גישה המציעה עמדה המנוגדת להנחת החוקרים, כדי לבדוק את מידת אמינותה. כמו-כן הוא הציע להכין תזכירי מבחן במקרים שבהם "אנשי שוליים" מסרו הודאות, מאחר שהם נמצאים בסיכון גבוה למסירת הודאות שווא. במקרים של הודאות שנמסרו על-ידי "אנשי שוליים", הציע גלבוע, לקבוע שניתן יהיה להרשיעם רק אם תתוסף ראייה מסוג סיוע להודאתם, ולא להסתפק בראיה קלה יותר. במקרים של הודאות שנמסרו על-ידי אנשים נורמטיביים, ניתן להסתפק בתוספת ראיתית קלה מסוג דבר מה נוסף".

דרישה להקים ערכת ערעור "חסקה"

קודם לקיום חבר-דיון בנושא "הודאות שווא", שמעו סטודנטים למשפטים הלומדים שנה ג' במרכז האקדמי כרמל את סיפורו של ד"ר יוסי זהר, שהואשם ברצח אביו היהלומן משה זהר מתוך מניע של ירושה. לאחר כחמש שנים הוא זוכה לחלוטין לאחר שהתברר כי החוקרים גבו הודאת שווא מהמטפל של אביו, ונמצאו פגמים נוספים בחקירה. עורך דינו של זהר, דרור ארד-אילון, אמר כי "כל אדם שעיניו בראשו לא יכול שלא לחשוב שיש אנשים שהורשעו בטעות, וכך גם במשפט האזרחי. אם אין מחיר לשגיאה, אז משטרה שאין לה משמעת אינה יכולה למנוע טעויות של שוטרים, ודרישת סיוע להודאות היא דבר הכרחי". הוא קרא להקמת ערכאת ערעור "חזקה" כיוון שלטענתו מערכת בתי המשפט בישראל נוטה לאמץ הרשעות קודמות וכי קיים במערכת זו קושי מבני, הנובע בין היתר מהקרבה שבין השופטים בבתי המשפט השונים.