"המשפט הישראלי עדיין שרוי תחת משטר חוקי מיושן וארכאי, אשר גורר פגיעה מוגזמת שלא לצורך באוטונומיה של זקנים ואנשים עם מוגבלות. אין ספק שהגיעה העת לשינוי החוק". כך אומר פרופ' ישראל דורון, ראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, בהתייחסו לחקיקה בנוגע למינוי אפוטרופוסים.
דורון דיבר (יום ב', 5.1.15) בכינוס בנושא אפוטרופוסות שנערך באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף האפוטרופוס הכללי. לדבריו, מינוי אפוטרופוס אומנם נועד לרוב להגן על החסוי, אך "במקרים לא מעטים ההליך גם כרוך בפגיעה קשה בחירותו ובכבודו של היחיד. מדינות רבות ביצעו זה מכבר רפורמות חוקיות מרחיקות לכת במוסד האפוטרופסות על-מנת להגן יותר על חרות הפרט, תוך תמיכה ושיתוף בהליכי קבלת ההחלטות", אמר.
דיקן הפקולטה למשפטים בבר-אילן, פרופ' שחר ליפשיץ, אמר: "דיני האפטרופסות הקיימים לוקים בחסר בשני מובנים הפוכים. מחד-גיסא, המדינה אינה מעניקה הגנה מספקת לחסויים, החשופים להזנחה ולניצול. מאידך-גיסא, דווקא במקרים הקונבנציונליים של משפחות שנקלעו למצב קשה, שבו הן אחראיות על חסויים, המדינה מלאת חשדנות כלפיהן ודורשת מהן דרישות מכבידות וביורוקרטיות".
ד"ר מיטל סגל-רייך מבר-אילן ומהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים התריעה: "עם מינוי אפוטרופוס, אדם למעשה מאבד את ישותו המשפטית, באופן שיכולתו לפעול ולקבל החלטות בשם עצמו מוגבלת, נלקחת מידיו ומועברת לאדם אחר בשמו. הליך מינוי האפוטרופוס איננו כולל את האדם עצמו, אשר לרוב אינו נשמע כלל בביהמ"ש, מתוך הישענות על מסמך רפואי הקובע, כי 'אינו מסוגל להביע דעה'. משמעות מינוי האפוטרופוס היא, כי ניתן לפעול 'מעל ראשו' של אדם, להחליט היכן יגור, אם יועבר בניגוד לרצונו למוסד והאם יבוצע בו הליך רפואי, הגם שאינו מעוניין בו".
"החברה בכללה מזדקנת, ואוכלוסיית הזקנים בה מתרבה בקצב מהיר. הליכי האפוטרופסות ככלל ננקטים כלפי אנשים זקנים, לרוב ללא מעגלי תמיכה, במצב סוציו-אקונומי נמוך, ולאחר שחוו ירידה קוגניטיבית עקב מחלה. הנתונים הדמוגרפיים מלמדים שלכולנו צפויות יותר שנות זיקנה, ועל כן סוגיית הסדרת מעמדם של אנשים בזקנתם חשובה ורלוונטית לכולנו".
לצד זאת הוסיפה סגל-רייך: "כיום מתקיים תהליך חשוב של שינוי חקיקה, אשר למעשה יקבע מחדש את הפרוצדורה במינוי אפוטרופוס, ואת זכויותיו של החסוי בהליך ולאחריו. החוק המוצע אף יקים מנגנון חדש, שיאפשר לאדם לבחור בעת כשרותו אדם מטעמו, שהוא זה אשר יפעל על-מנת לדאוג ולקיים את רצונותיו, כאשר כשרותו תאבד".
האפוטרופוס הכללי, פרופ' דוד האן, הבטיח: "מערך הפיקוח על אפוטרופסות עולה קומה והוא יידרש מעתה לשילוב של פיקוח ענייני רגיש ומקצועי, תוך הבחנה בין סוגי אפוטרופוסים וסוגי חסויים שונים, עם הכוונה והדרכה מקצועית של אפוטרופוסים".
