עובדי התעשיה האוירית קיבלו במשך עשרות שנים הטבות-יתר מקרן הפנסיה מבטחים, שבאו על חשבון יתר העמיתים בקרן. כך קובעת (28.12.14) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב,
דגית ויסמן.
עובדי תע"א הצטרפו למבטחים ב-1969, ובין היתר נקבע שהקרן תקים עבורם סניף מיוחד במתקני החברה בלוד. תמורת הפעלת הסניף הייתה אמורה תע"א לקבל ממבטחים שיעור מסוים מתגמוליה מעובדי החברה (תחילה 5%, לאחר מכן 4% ולבסוף 3%), אך בפועל הכסף לא הועבר לחברה אלא שימש למה שהוגדר "רווחת העובדים".
למרות שעל-פי ההסכם השימוש בכסף היה מותנה בהסכמת נציגי העובדים, מבטחים ותע"א, למעשה החליט ארגון העובדים לבדו מה ייעשה בכסף ולא תמיד הועברו למבטחים אסמכתאות על שימושים אלו. האסמכתאות שהשתמרו מלמדות על 17.3 מיליון שקל שהועברו בצורה כזו לארגון, וכי לא תמיד נעשה בכסף שימוש שניתן לשייכו לרווחתם של עובדי תע"א. בין השימושים שתועדו:
- שיפוץ חדר אוכל בתע"א והתקנת מזגנים בשלושת חדרי האוכל - 950,000 דולר בשנת 1999.
- בניית מעבדות וחדרים בבית הספר של תע"א - 66,000 שקל בשנת 1991.
- ציוד למשרדי ארגון העובדים - 45,000 דולר בשנת 1998.
- ריהוט לחדר קבלת קהל של הארגון - 5,000 דולר בשנת 2001.
- שיפוץ המשרד ששימש את מבטחים בתע"א - 250,000 שקל בשנת 2001.
- חדרי שירותים, הלבשה ואומנים במגרש הכדורגל של תע"א - 46,000 דולר בשנת 2002.
- תרומה לשיקום יערות הכרמל - 100,000 שקל.
- תרומה לקרן המחקר להשתלת מח עצם - 50,000 שקל.
- רכישת מכשיר צינתור לבית החולים השרון בפתח תקוה - 100,000 דולר בשנת 1989.
לדברי ויסמן, אין ספק שבזמן חתימת ההסכם הצדדים ראו אותו כלגיטימי ויש לראותו ככזה לנוכח נסיבות התקופה. אולם בפועל "יתרת חשבון דמי הניהול שימשה רק לרווחת עובדי תע"א ולא שולמה בגין שירותים שמבטחים קיבלה. ככזו, מדובר בהטבה חריגה לציבור העובדים בתע"א, לעומת כלל עמיתי מבטחים". בהמשך שבה ויסמן וקובעת, כי מדובר בהעדפה הנוגדת את הדין ואת תקנון מבטחים, בהיותה חורגת ממטרותיה של הקרן.
ויסמן מוסיפה, כי לכל המאוחר היה על מבטחים ותע"א להפסיק את מתן ההטבות החריגות כאשר נקבעו בכל המשק הסדרי פנסיה מקיפה, ושוב לא היה מקום להענקת ההטבות כתמריץ להצטרפותם של עובדי תע"א לפנסיה מקיפה במבטחים. העובדה שהדבר לא נעשה מובילה למסקנה, שכספים אלו נותקו לאורך השנים מהסיבות המקוריות להענקתם והפכו להטבה של ממש לעובדי החברה, היא קובעת.
לאור זאת, קיבלה ויסמן את תביעת מבטחים וקבעה, כי הכספים שנותרו בקופת תע"א בעקבות ההסכם שייכים לה. מבטחים טענה שמדובר ב-39 מיליון שקל, אם כי לצורכי אגרה העמידה את תביעתה על 30 מיליון שקל. לפיכך נקבע, כי על תע"א וארגן העובדים להעביר למבטחים בתוך 45 יום את המסמכים המתעדים את היתרה, והסכום המדויק שתקבל הקרן ייקבע על פיהם.
תע"א והארגון חויבו בתשלום הוצאות בסך 100,000 שקל. נציגי הציבור ברכה זיגלמן ועודי שינטל הסכימו עם ויסמן. את מבטחים ייצגו עוה"ד כפתורי ומידלוורט, את תע"א ייצגו עוה"ד ברנזון וז'ילוני, ואת ארגון העובדים - עו"ד ישראלי.
